בחודשים האחרונים התמודדנו עם מציאות שונה מכל מה שהכרנו. ברמה הלאומית, אנחנו נמצאים בתוך תקופה שלא הייתה כמותה לפחות ב-50 השנים האחרונות. תחושת האיום הקיומי - ולא רק על הנפגעים הישירים ב-7 באוקטובר, אלא על כל אזרח ואזרח - גברה, ותחושת הביטחון הבסיסית ביותר - נסדקה. ייקח עוד זמן רב עד שנתחיל לעכל ולהבין מה עברנו, ומה ההשפעות של התקופה הזו עלינו כמדינה וכעם.
המצב הבלתי נסבל, לצד הצורך בתמיכה ובסיוע, הם שחידדו עבורי את החשיבות הגדולה של סולידריות וסובלנות חברתית. הם הבסיס המרכזי לחוסן לאומי, ולחברה איתנה ויציבה. ישראל מורכבת מאוכלוסיות וממגזרים מגוונים, וקיימים בה יישובים מעורבים שבהם גרים יהודים לצד ערבים, חילונים לצד חרדיים ודתיים, בדואים לצד דרוזים - ויחד הם יוצרים את הפסיפס הישראלי הייחודי. כדי להמשיך ולקיים את המטרה המשותפת של כולנו, להמשיך ולחיות כאן יחד ולשקם את הנפגעים ובני משפחותיהם, עלינו להבין זה את זה טוב יותר. אני סבור שביחד - רק ביחד - נוכל להיות חזקים ולהתגבר על האתגרים הגדולים שצפויים לנו בעתיד.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד
ברמת החברה למתנ"סים והמרכזים הקהילתיים - כשעה לאחר מטח הטילים הראשון בשבת השחורה, ועוד לפני שהתמונה התחילה להתבהר, החלו עובדי החברה למתנ"סים לפעול ובמהירות. החברה היתה ועודנה מעורבת כמעט בכל שירות שניתן למפונים בצפון ובדרום. בין השאר, היא העניקה מעטפת תומכת ומהירה לפינוי התושבים, ציוד לשהייה עבור המפונים שעזבו במהרה את ביתם, טיפולים נפשיים למבקשים, סיוע בהפעלת מוסדות הלימוד ועוד. בימים אלה הסתיימו ההכנות לקייטנות שצפויות להתקיים בפסח עבור המפונים שנמצאים במלונות, וזאת במקביל לעבודה האינטנסיבית שעושה החברה במטרה להנגיש את חזרתם הביתה של המפונים ולדאוג לחוסנם האישי והקהילתי.
נדמה לי שמעולם לא היה קל כל כך להסביר את החשיבות והתפקיד המכריע שלנו, ואת התרומה הישירה של מה שאנחנו עושים לחוסן הלאומי. הצוותים שלנו, העובדים שלנו, הקולגות שלנו - כל אחת ואחד מאיתנו - נמתח לקצה גבול היכולת. כולם, כמעט בלי יוצא מהכלל - נתנו 200% מעצמם במסירות, ביצירתיות, ובעיקר בשליחות אדירה, מסביב לשעון. אני משוכנע שיש עשרות ואולי מאות אלפי אזרחים שצלחו את התקופה הזו בצורה קצת יותר טובה, קצת יותר מחזקת, בזכות הפעילות שלנו.
מה נשתנה הפסח הזה? הכל! כך נחגוג את פסח 2024
מה נשתנה בחצי שנה: פרויקט מיוחד בוואלה
ברמה האישית שלי, במהלך המלחמה תפקידי המקצועי השתנה ולתקופת זמן קיבלתי על עצמי לשמש פרויקטור מרכז השליטה האזרחי. במסגרת התפקיד, הייתי אחראי על תכלול פעולות משרדי הממשלה בעורף. ברגע אחד זכיתי להתבונן ולבחון את המלחמה בהקשר הרחב, במבט למעלה, כשאני בקשר ישיר וקבוע עם כל גופי הביטחון והמשרדיים הממשלתיים. המלחמה העמידה אותנו בסיטואציה שמעולם לא נתקלנו בה בתולדות המדינה, ובה בעת, הבהירה לי את החשיבות של הגופים השונים ויכולתם להשלים זה את זה בעבודתם כשהם פועלים יחד ומשלבים ידיים.
בתקופה שבה מילאתי את תפקידי כפרויקטור מרכז השליטה האזרחי של המלחמה, למדתי על יכולות הארגון והסיוע המדהימות של החברה האזרחית, ארגוני הפילנתרופיה, המגזר העסקי והרשויות המקומיות. כולם נכנסו מיד תחת האלונקה וסייעו לכל דורש. נדהמתי מהיכולת שלהם לענות על צרכי התושבים, תוך כדי גיוס מתנדבים במהירות ויעילות. לצידם, היה ניכר בשטח כי השלטון המקומי הוא גוף חזק שפועל בשטח ומכיר את התושבים, ובמציאות שבה אנו נמצאים העניק להם אי של יציבות.
דבר נוסף וחשוב שלמדתי הוא שלעיתים, גם כשקיימות כל הכוונות הנכונות והיכולות בפועל, התהליכים עלולים להיות מורכבים ואיטיים. גם כשרצים ריצות מהירות, כך הבנתי, חייבים להתכונן גם למרתון. ולמדתי שאחריות ציבורית עוברת גם בידיעה איך לפעול למען האזרחים דרך השטח, כפי שאני עושה בחברה למתנ"סים.
יותר מהכל, בזמן שמילאתי את תפקיד פרויקטור מרכז השליטה האזרחי, הצלחתי להסתכל מלמעלה על פעילות החברה שאותה ניהלתי. המבט ממעוף הציפור חידד אצלי את ההבנה בנוגע לחשיבותה של החברה למתנ"סים ועובדיה - שהתמודדו, מתמודדים וימשיכו להתמודד עם הבעיות החברתיות והקהילתיות בחברה הישראלית, לצד דאגה לחוסן האישי והנפשי של היחידים המרכיבים אותה.
מה נשתנה בחצי שנה? כל הטורים, כל הסיפורים | פרויקט מיוחד