וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מתמודדים בבחירות: מחקר חדש על סיכויי ההצלחה שלכם

עודד ומאור פריד, יועצים אסטרטגיים

עודכן לאחרונה: 12.9.2023 / 14:38

מחקר חדש בחן וניתח נתונים של למעלה מ 1800 קמפיינים שנערכו בבחירות המקומיות בישראל, באוקטובר 2018 ומציג תובנות מעניינות

התמודדות בבחירות מחייבת מועמדים ומועמדות לקחת בחשבון היבטים רבים; פוליטיים, ציבוריים, וכמובן גם כלכליים. קבלת ההחלטה להתמודד, ההיערכות למרוץ וניהול הקמפיין - דורשים ידע רב, וכיוון ש'אין חכם כבעל ניסיון', למה לא ללמוד מניסיונם של אחרים? מחקר חדש בחן וניתח נתונים של למעלה מ 1800 קמפיינים שנערכו בבחירות המקומיות בישראל, באוקטובר 2018 ומציג תובנות מעניינות.

את המחקר ביצעו עודד פריד, יועץ אסטרטגי וקמפיינר שעובד עם מועמדים ברשויות המקומיות, בסיוע אחיו - מאור פריד, דאטה אנליסט שעובד בחברת הייטק ומתמחה בתהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים.

"אני מאמין בנתונים ועבודה קשה. קמפיין פוליטי טוב הוא זה שמתמחה באיסוף, ניהול וניתוח נתונים מקצועי, ומסוגל לזהות מגמות, לספק תובנות, ולהניע אנשים לפעולה."

בחירות הן עסק יקר
המחקר של פריד בדק את ההוצאות של 1432 רשימות, שדיווחו על הוצאותיהן למבקר המדינה. סך ההוצאה עמד על 418,341,211 ש"ח, כלומר - הוצאות קמפיין ממוצע עמדו על 292,138 ש"ח. חשוב גם לזכור שיש קמפיינים בערים גדולות שמוציאים מיליוני שקלים ומעלים את הממוצע, ולשים לב דווקא לנתון החציוני: מחצית מהקמפיינים בבחירות הקודמות הוציאו 103,797 שח או פחות.

מה סיכויי ההצלחה בבחירות?
כמחצית (47.97%) מהרשימות שהתמודדו בבחירות הקודמות היו רשימות יוצאות - שהיו מיוצגות במועצה ערב הבחירות. אמנם לחברי מועצה מכהנים יכול להיות יתרון בהתמודדות כי לעיתים הם מוכרים יותר, ויכולים להציג רקורד של עשייה למען התושבים, אבל זה לא בהכרח מבטיח הצלחה. 22.33% מהרשימות היוצאות שהתמודדו בבחירות הקודמות לא זכו לחזור למועצת העיר.

מספר בעלי זכות הבחירה בבחירות המוניציפאליות לא גדול, ובהתאמה מספר הקולות הדרוש למנדט קטן יחסית. "חסמי הכניסה הנמוכים יחסית בבחירות המקומיות מביאים הרבה אנשים להקים רשימה ולרוץ באופן עצמאי" מסביר פריד. אכן 22.72% מהרשימות שהתמודדות בבחירות הקודמות היו רשימות חדשות, אך רובן (55.19%) לא נכנסו למועצה. גם אלה שכן נכנסו, עשו זאת לרוב (69.95%) באמצעות מנדט אחד בלבד.

עודד פריד. צילום: ניר סלקמן, אתר רשמי
עודד פריד/אתר רשמי, צילום: ניר סלקמן

"לכבוש את מועצת העיר בסערה"
זכייה במנדט יחיד איננה חריגה כלל. כולם חולמים "לכבוש את מועצת העיר בסערה" אך למעשה, 50.58% מהקמפיינים המוצלחים - שמסתיימים בכניסת הרשימה למועצה, זוכים במנדט אחד בלבד. עוד 28.34% מהרשימות שנכנסות מקבלות שני מנדטים, ועוד 9.31%, שלושה מנדטים. הנתונים האלה מסבירים היטב את הצורך בהקמת קואליציות עירוניות ותחזוקתן לאורך הקנדציה.

יוצאת דופן וחריגה היא רשימת 'דרך חדשה ברשות רוביק דנילוביץ', שזכתה בהכי הרבה מנדטים ומחזיקה 16 מנדטים מתוך 27 חברי מועצה. אחריה רשימת 'נצרת עילית החדשה בראשות רונן פלוט עם 13 מנדטים מתוך 17 חברי מועצה.

גם שייכות למפלגה ארצית לא מבטיחה בהכרח ניצחון בבחירות המקומיות. 22.27% מהרשימות שהתמודדו בבחירות הקודמות היו סיעות בת של מפלגות ארציות. הליכוד הריצו הכי הרבה רשימות ברחבי הארץ - 91 רשימות. רשימות הליכוד זכו ל 85.71% הצלחה; 78 סיעות הכניסו 202 חברי מועצה ברחבי הארץ. ש"ס הריצה 56 רשימות אבל זכתה להצלחה ב96.43% מהמרוצים והכניסה 123 חברי מועצה. מפלגת העבודה הריצה 47 רשימות ב70.21% הצלחה ו-85 חברי מועצה, ויש עתיד הריצה 21 רשימות עם 66.67% הצלחה ו-28 חברי מועצה.

"אחד היתרונות הגדולים בשיוך מפלגתי זה הגישה לדאטה והיכולת ללמוד מהצלחות וטעויות שעשו בקמפיינים קודמים" אומר נרי ברנר, קמפיינר בבחירות המוניציפליות הקרובות, ומוסיף: "כל קמפיין שמבוסס על מחקר ויידע קודם, הוא קמפיין טוב יותר. תחושות בטן, מוצקות ככל שיהיו, הן אינן תוכנית עבודה. מיפוי האוכלוסייה, זיהוי קהלי היעד, וההמרצה שלהם אל ההצבעה בקלפי לא מתאפשרים מבלי מחקר מעמיק".

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

השיער נושר? מכשיר הפלא האמריקאי ישים לזה סוף במהירות

בשיתוף HairMax
מצביעים בקלפי בבחירות לכנסת העשרים וחמש. ראובן קסטרו
מצביעים בקלפי בבחירות לכנסת העשרים וחמש/ראובן קסטרו

בחירות הן עסק יקר
המחקר של פריד בדק את ההוצאות של 1432 רשימות, שדיווחו על הוצאותיהן למבקר המדינה. סך ההוצאה עמד על 418,341,211 ש"ח, כלומר - הוצאות קמפיין ממוצע עמדו על 292,138 ש"ח. חשוב גם לזכור שיש קמפיינים בערים גדולות שמוציאים מיליוני שקלים ומעלים את הממוצע, ולשים לב דווקא לנתון החציוני: מחצית מהקמפיינים בבחירות הקודמות הוציאו 103,797 שח או פחות.

כידוע, בבחירות המקומיות מצביעים בשני פתקים, פתק אחד לראשות העיר והשני למועצת העיר. בהתאמה, יש רשימות מועמדים שמעמידות מועמד לראשות העיר, ויש כאלה שלא ורצות רק למועצה. קמפיינים בהם ראש הרשימה התמודד לראשות העיר הוציאו בממוצע פי 2.7 מקמפיינים למועצה בלבד; ממוצע ההוצאה בקמפיין לראשות עמד על 512,510 ש"ח ואילו רשימות שהתמודדו למועצה בלבד הוציאו במממוצע 184,130 ש"ח.

גירעונות וחובות
"גירעון של סיעת בת של מפלגה נרשם לחובת המפלגה, ולא לחובת המועמדים המקומיים, ולכן בבחינת הגירעונות הממוצעים הובאו בחשבון רק הרשימות העצמאיות" מסביר פריד את אופן החישוב והרציונל שעמד מאחוריו.

בחינת הדו"חות של הרשימות העצמאיות שהתמודדו מראה ש 256 רשימות עצמאיות שלא זכו במנדט, נשארו עם חוב ממוצע של 69,261- ש"ח. גם לזכות במנדט ולקבל מימון בחירות לא מבטיח שלא תוציאו כסף מהכיס; 415 רשימות שזכו במנדט סיימו את הבחירות עם גירעון ממוצע של 13,210- ש"ח, וגם 205 הרשימות שזכו בשני מנדטים כל אחת, סיימו בגירעון ממוצע של 45,917- ש"ח.

דרך נוספת לנתח את הנתונים היא בהוצאה הממוצעת למנדט. הוצאה ממוצעת למנדט בבחירות הקודמות עמדה על 137,374 שקלים. חריגים מאוד היו המנדטים היקרים ביותר של רשימת 'ירושלים תצליח וירושלמים בראשות זאב אלקין' שניהלה קמפיין בסך 9,411,721 ש"ח וזכתה בשני מנדטים בלבד, ממוצע של למעלה מ 4.5 מיליון שח. אחריה רשימת 'הליכוד בראשות ארנון גלעדי וכרמלה עוזרי' בתל אביב שהוציאה 2,096,100 ש"ח וזכתה במנדט יחיד.

רוב הסיעות (51.63%) מסיימות ללא חובות בכלל, חמישית (20.56%) מסיימות בגרעון שקטן מ-5,000 ש"ח. רק 10% מהסיעות מסיימות עם חוב של 50,000 ש"ח ומעלה. הנתונים מראים שמרבית המתמודדים נכנסים לתוך סיכון מחושב שברוב המקרים יסתיים באיזון כלכלי או חריגה קטנה.
גם אם אתם רוצים לרוץ לראשות העיר - בדיקת הוצאותיהם של למעלה מ-350 מועמדים לראשות בבחירות הקודמות מראה שכ 75% מהמועמדים סיימו את הקמפיין עם גירעון קטן מ 50,000 ש"ח. 11.61% בלבד נשארים עם חוב של מעל ל 200,00 ש"ח.

ומה עם ההחזר מאוצר המדינה?
בבחירות המקומיות הקודמות המדינה החזירה לרשימות שהתמודדו הוצאות בסך 353,858,985 ש"ח. חשוב לזכור שההחזר הוא בכפוף לדיווח על פי החוק. בבחירות הקודמות 255 רשימות לא דיווחו על הכנסותיהן והוצאותיהן. 20% מהן דווקא זכו במושבים במועצה וכנראה שהיו זכאיות למימון. לא חבל?
סכום המימון מאוצר המדינה עומד על מכפלת יחידת החישוב במספר בעלי זכות הבחירה באותה רשות מקומית, לחלק למספר חברי המועצה היוצאת. יחידת החישוב קבועה בחוק על סך 56 ש"ח על כל בז"ב (נכון לדצמבר 2016) והיא צמודה למדד - ולכן שווי יחידת מימון בבחירות הקרובות מוערך בכ-62 ש"ח.

רוצים לקבל החזר גדול יותר?
המדינה מבקשת לעודד שילוב של נשים ברשימות ועל פי החוק, סיעה שלפחות שליש מבין חברי המועצה המכהנים מטעמה (בתום שבעה חודשים מיום הבחירות) הם נשים, תקבל תוספת של 15% על סכום המימון המגיע לה. בבחירות הקודמות היה מדובר ב 16% בלבד.

ידעתם שגם רשימות שלא זכו במנדט יכולות להיות זכאיות למימון? סיעה או רשימה שקיבלה יותר מ-50% מהקולות הדרושים למנדט זכאית להחזר בגובה 60% מסכום המימון למנדט. בבחירות הקודמות המדינה שילמה 18,478,502 ש"ח לרשימות שלא נכנסו למועצה.

  • עוד באותו נושא:
  • בחירות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully