במהלך 40 ימי מלחמת "שאגת הארי", עד להכרזה על הפסקת האש הזמנית עם איראן, בלטה ההתנדבות הישראלית בעיקר בהחזקת המרחב האזרחי שנפגע ישירות, בתחזוקת מקלטים ומרחבים מוגנים, בסיוע לאזרחים חסרי מיגון ובמתן תמיכה נפשית לנפגעי חרדה. כך עולה מדו"ח תמונת מצב מקיף שפורסם היום, ראשון, והוגש לממשלה, לשלטון המקומי ולגופי הפילנתרופיה.
הדו"ח נערך ביוזמת המועצה הישראלית להתנדבות, בשיתוף המכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, פיקוד העורף ורשות החירום הלאומית, ובתמיכת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. הוא מבוסס על נתונים שנאספו מ 158 ארגונים והתארגנויות, שהפעילו כ 55 אלף מתנדבים והעניקו סיוע לכ 300 אלף בני אדם במהלך החודש הראשון למלחמה.
לפי ממצאי הדו"ח, דפוס הפעולה המרכזי במלחמה נשען על שילוב בין סיוע חומרי ולוגיסטי לבין מענה קהילתי, רגשי וחינוכי. בעוד שלאחר 7 באוקטובר בלטה ההתנדבות בעיקר בחלוקת מזון, ציוד ותרופות ובסיוע לחקלאות, במלחמת "שאגת הארי" בלטו במיוחד פעילויות הפגה וחינוך, שעמדו על 53%, סיוע ותמיכה נפשית עם 40%, וכן פעילות במקלטים, במרחבים מוגנים ציבוריים ובעזרה לתושבים מחוסרי מיגון.
עוד עולה מהדו"ח כי נרשמה נוכחות משמעותית של חמ"לים אזרחיים לבירור צרכים, ביקורי בית, מיצוי זכויות וניקוי והשמשת מקלטים. התמונה הכוללת מצביעה על מענה אזרחי שלא התמקד רק בצרכים מיידיים לאחר פגיעות טילים, אלא גם בשמירה על שגרה ובתמיכה מתמשכת תחת תנאי חירום.
מוקד מיוחד בצפון
הדו"ח מצביע גם על צורך ייחודי במתן מענה אזרחי ליישובי קו העימות בצפון, עד חמישה קילומטרים מהגבול. הפעילות הבולטת ביותר נרשמה בקריית שמונה עם 61%, במועצה האזורית גליל עליון עם 46%, במבואות החרמון עם 43%, במטה אשר עם 41%, במעלה יוסף עם 39% ובמטולה עם 30%.
ביישובים אלה התמקד הסיוע בפעילויות הפגה וחינוך, לצד עזרה בצרכים שוטפים, בריאות, מזון ותחזוקת מקלטים ומחסות ציבוריים. לפי עורכי הדו"ח, הנתונים ממחישים כי ביישובי קו העימות הפעילות האזרחית אינה מסתכמת בתגובה לאירוע נקודתי, אלא משמשת רכיב מרכזי בהחזקת השגרה, הקהילה והרציפות התפקודית תחת איום מתמשך.
מהנתונים עולה כי עיקר פעילות הארגונים הופנתה לילדים ובני נוער, שהיוו 46% מקהל היעד, על רקע היעדר מסגרות חינוך. לצידם ניתן מענה גם לאוכלוסיות שנפגעו באופן חריף מהלחימה, ובהן משפחות במצבי עומס וסיכון, משפחות חד הוריות, משפחות משרתי מילואים ומשפחות שאיבדו את בתיהן בעקבות פגיעות טילים ונאלצו להתפנות לבתי מלון.
עוד עולה כי הוקדש סיוע משמעותי לאוכלוסיות השוהות ללא מיגון מספק, בעיקר אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות ומשפחות שבתיהן נפגעו.
מהדו"ח מצטיירת תמונה של פעילות אזרחית מהירה, גמישה ורחבה, שנבנתה תוך התאמה לצרכים המשתנים מהשטח. לצד ההתגייסות המרשימה, מצביעים מחברי הדו"ח גם על קושי בשיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ועם השלטון המקומי, סוגיה שלדבריהם מחייבת חיזוק של מנגנוני התיאום בין המדינה, הרשויות והחברה האזרחית בשעת חירום.