גבולות ואחריות הבינה המלאכותית: בכירי ענקיות הטכנולוגיה מתכנסים לראשונה בישראל

בעוד הבינה המלאכותית חודרת כמעט לכל תחום בחיינו - מבריאות ותחבורה ועד ביטחון, משפט וכלכלה - השאלה המרכזית כבר אינה מה היא יודעת לעשות, אלא מי אחראי להשלכות וכיצד מגדירים את גבולות הכוח שלה. ב-19 בינואר 2026 יתכנסו בחיפה בכירי התעשייה, האקדמיה והרגולציה לדיון פתוח ונדיר על האתגרים שמאחורי הקלעים של מהפכת ה-AI.

הפסגה, שתתקיים במתחם Tech&Talk, מתקיימת ביוזמת Intel, מכון טכנולוגי חולון HIT ו-IAHLT, ותפגיש לראשונה בישראל מומחים ומקבלי החלטות מחברות גלובליות ובהן Google, IBM, Dell, רפאל, טבע, לצד בכירים מהמגזר הציבורי והאקדמי. הדיון יתמקד במעבר של מערכות בינה מלאכותית משלב המחקר אל לב הפעילות העסקית והתעשייתית ובמחיר הכלכלי, הטכנולוגי והציבורי של המעבר הזה.

בין המשתתפים: ד"ר יובל ריינפלד, יו"ר הוועדה המשפטית לבינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, רוני שליט, קצין ציות ואתיקה ראשי ב-Bright Data, מירב פרץ בילינסקי, ראש חטיבת דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי, אלעד שטרית, סמנכ"ל בכיר מחקר ופיתוח ברפאל, וכן מנכ"לים, חוקרים, מהנדסים ואנשי מדיניות נוספים.

הכנס יתמקד בדור הבא של מערכות AI - מודלי שפה גדולים, סוכנים אוטונומיים וארכיטקטורות חישוב מתקדמות - ויעסוק באתגרים המעשיים שנוצרים כאשר אלגוריתמים יוצאים מהמעבדה אל סביבות ייצור: עלויות חישוב, צריכת אנרגיה, אמינות תחת עומסים, ובעיקר סוגיות של בטיחות, שקיפות, הפחתת הטיות ומשילות.

תומר ששון, סגן נשיא בחטיבת המחשוב האישי של אינטל, מציג גישה שמאתגרת את התפיסה הרווחת בתעשייה. לדבריו, "יש לשנות את ההנחה ש-AI תלוי באופן בלעדי בענן ולהיערך להטמעת בינה מלאכותית ישירות על ציוד הקצה - מחשבים אישיים, נקודות מכירה, רובוטיקה ומערכות רכב".

מן העבר השני, האקדמיה מזהירה מפני אימוץ מואץ של טכנולוגיות ללא מסגרת ערכית ורגולטורית ברורה. פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיא HIT, אומר כי "בינה מלאכותית אחראית איננה בלם לחדשנות, אלא תנאי לקיומה לאורך זמן. בלי בטיחות, שקיפות והפחתת הטיות - האמון הציבורי והרגולטורי ייפגע והמחיר הכלכלי יהיה כבד".