שנתיים לאחר נפילתו של סרן יהל גזית, קצין השריון מחטיבה 188 שנהרג בקרב בעזה, הפך הסיפור האישי שלו לתנועה שלמה שמבקשת לשנות את הדרך שבה החברה הישראלית מתייחסת לטראומה.
מתוך הדאגה הבלתי פוסקת של יהל לחיילים שסביבו, ומתוך השיחות הרבות שניהל על מצבם הנפשי, צמחה יוזמה שממשיכה את רוחו — מיזם "אור כי יהל". את היוזמה הגתה מאיה גזית, אמו של יהל, ויחד עם עמותת "ברק", הפכה אותה למציאות חיה. אם מאיה היא המנוע הרגשי של המיזם - הרי שעמותת ברק היא הכלי שמאפשר לו לנוע קדימה.
מאז שהוקם על ידי מאיה גזית, בשיתוף עמותת "ברק" - שהיא הגוף המאפשר, המלווה והשותף המרכזי למיזם - טופלו במסגרת "אור כי יהל" 800 לוחמים, בעזרת 730 פסיכולוגים מתנדבים. בשנה האחרונה הורחבה הפעילות גם לקבוצות תמיכה עבור אימהות ובנות זוג של לוחמים, מתוך הבנה כי מצוקת המשפחה היא חלק בלתי נפרד ממעגל הטראומה.
ב־4 בנובמבר ייערך בתל אביב כנס לציון שנתיים למיזם, היום יכלול הרצאות, מושבים מקצועיים ושיח פתוח בהשתתפות 700 מטפלים מתנדבים. בין המשתתפים יהיו האלוף דדו בר כליפא- ראש אכ"א, רועי שפושניק - יו"ר עמותת ברק, ד"ר שלומית ידלין גדות ומבחר פסיכולוגים קליניים בכירים.
מיזם "אור כי יהל" מצטרף לשורת יוזמות אזרחיות וצבאיות שקמו מאז מלחמת חרבות ברזל במטרה לתת מענה למצוקה הנפשית של חיילים ולוחמים. אך בניגוד לפרויקטים זמניים, הוא מתבסס על ליווי מתמשך, טיפולים אמיתיים, וחיבור בין אנשי מקצוע לקהילה הצבאית. בשנה הקרובה מתוכננת הרחבת הפעילות גם ליחידות נוספות בצה"ל ולבניית תוכנית הכשרה ייעודית למטפלים המתמחים בטראומה צבאית.
*עמותת ברק- משפחות וחברים לרווחה והנצחה* הוקמה בשנת 1998 על ידי אתי בן שהם ז"ל, אלמנתו של אל"מ יצחק בן שהם שנפל במלחמת יום הכיפורים, ופועלת למען מפקדי, לוחמי, בוגרי וחללי חטיבה 188. העמותה מבוססת על ערכי רעות, ערבות הדדית ומשפחתיות, ופועלת לחיזוק הקשר עם החיילים בשירות ובאזרחות, להנצחת הנופלים ולהנחלת מורשת החטיבה. עמותת ברק פועלת במנהל תקין, מלווה בוועד מנהל, ועדת ביקורת וגורמים מקצועיים, ותומכת בחטיבה 188 הן בשגרה והן בחירום כחלק בלתי נפרד מתוכנית העבודה השנתית שלה.