העצרת, שנערכה במעמד ראש העירייה שי קינן, נציגי המשפחות השכולות, גורמי הביטחון ותושבי העיר, עמדה בסימן של זיכרון, גבורה ותקווה. את הערב הנחה צביקה הדר, והשתתפו בו אלפים מתושבי חולון שבאו לחלוק כבוד ולהתייחד עם זכר הנופלים.
בערב המרגש הופיעו אמנים בביצועים שנגעו ללב הקהל והעניקו ביטוי אמנותי לזיכרון ולאחדות: מירי מסיקה - "שיר לשירה, זהבה בן - "לאורך הים", אמיר דדון - "אור גדול", עידו מלכה - "שום דבר לא יפגע בי".
ראש העירייה שי קינן : "הימים האחרונים מורכבים לכולנו. כמו ימים רבים בשנתיים האחרונות, גם הם נעים בין קצוות - בין התרגשות גדולה משובם של החטופים, לבין כאב עמוק על אחיות ואחים שאיבדנו, ועל יקירינו שעדיין לא שבו. במעשיהם של טובי בנינו ובנותינו נכתבו פרקי הגבורה הגדולים בתולדות עמנו. עלינו לזכור את אלה שאיבדנו, ולזכור שבזכות גבורתם ניצחנו. כדי להמשיך קדימה - אנחנו צריכים להישאר מאוחדים ומלאי תקווה. כי בין הכאב לתקווה עובר חוט דק שנקרא - חיים. בזכותם אנחנו כאן, ובשמם - נמשיך. עם ישראל חי."
שורד מסיבת נובה, רז פרי, שיתף את הקהל בעדות מצמררת ומלאת עוצמה אישית: "ה-7 באוקטובר לא היה המפגש הראשון שלי עם המוות. הכרנו כבר קודם, כשחליתי בסרטן. עברתי חודשים ארוכים של כאב, פחד וחוסר ודאות, אבל כשהגוף נחלש - הרוח התחזקה. בחרתי להאמין, להילחם, לחיות.
כשהרגשתי שאני חוזר לחיים - הלכתי לנובה. במקום למסיבה - הגעתי למלחמה. ניסיתי להציל אחרים, נאבקתי במחבלים בידיים חשופות. ספגתי שבעה רימונים, כוויות וקליע בבטן, אבל שרדתי. את האחרים אשא בליבי כל חיי. גם אם האדמה בוערת והשמיים נופלים - הבחירה בידינו: לבחור בחיים."
במהלך הערב שולבו קטעי קריאה ותפילה לזכר נרצחי וחללי העיר חולון, שנישאו מפי בני ובנות המשפחות: יוגב כץ, אביו של יאיר כץ ז"ל, עידן נגר, אלמנה של סלין נגר ז"ל, וטלי גדיף, אלמנתו של מולוגטה גדיף ז"ל - שוטר שנפל באירועי ה־7 באוקטובר בחולון.
העצרת נחתמה בתחושת אחדות, עוצמה ותקווה - כי גם מתוך הכאב העמוק, רוחם של הנופלים ממשיכה לפעום בלב העם כולו.