בין סמטאות שכונת נווה יעקב בירושלים חי ילד שכל הסובבים אותו מתאהבים בו ממבט ראשון. שמו עופרי ציון, בן 7, בן יחיד לאמו רויטל אם יחידנית שנושאת לבדה על כתפיה עולם שלם.
עופרי נולד עם שיתוק מוחין בארבע גפיים ולקות ראייה, אך מי שפוגש אותו מגלה ילד עם חיוך כובש, לב ענק ונחישות שמאירה את דרכו. עופרי מתנייד בכיסא גלגלים, עומד בעמידון עם תמיכות, ומביע את רצונותיו וחכמתו באמצעות מחשב מיקוד מבט או טאבלט. חרף גילו הצעיר, עבר כבר חמישה ניתוחים, שלושה מהם אורתופדיים מורכבים שהצריכו אשפוזים ושיקום ממושך.
סדר יומו מלא בטיפולים אינטנסיביים: פיזיותרפיה, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית על סוסים, קלינאית תקשורת, מורת ראייה וריפוי בעיסוק, מסע מתיש שבו הוא מוכיח מדי יום עד כמה כוח הרצון שלו חזק. המטפלים מספרים כי אי אפשר לעמוד בפני קסמו, עופריקי, כפי שהם מכנים אותו בחיבה, כובש את ליבם בזה אחר זה.
אבל בתוך כל ההצלחות והמאבק היומיומי מסתתרת מציאות קשה: הבית שבו הם גרים אינו נגיש. כל חזרה מהגן או מהטיפולים הופכת למסע מתיש שממלא את לב אמו בעצב ותסכול. "ילד במצבו אינו יכול לגור בבית ללא נגישות", אומרת רויטל, "וכל יום כזה שוברת אותי מחדש".
רויטל, שמעולם לא ביקשה דבר, מודה כי הפעם היא נאלצת לשים את הבושה בצד. "נלחמתי ועשיתי הכול בכוחות עצמי", היא משתפת, "אבל עכשיו אני לא יכולה יותר לבד. עופרקי שלי זקוק לנגישות כדי שיוכל לחיות בכבוד, ואני רוצה לתת לו את התנאים המינימליים שהוא ראוי להם".
עלות השיפוץ להנגשת הבית נאמדת במאות אלפי שקלים, סכום שאינו בר השגה לאם יחידנית במצבה הכלכלי. בלי עזרה, היא אומרת בכאב, לא תוכל לספק לבנה את הסביבה הבטוחה והמתאימה שיאפשרו לו להמשיך לפרוח.
להצטרפות לגיוס המונים - לחצו כאן
