המשתתפים, צוותי סטודנטים ממוסדות אקדמיים שונים, התמודדו עם אתגרים רגולטוריים בתחום הסביבה, האקלים והפסולת. הם קיבלו ליווי מקצועי ממומחים באיגוד ערים דן ובמשרד ברנע - ג'פה - לנדה, וערכו סיור לימודי בפארק חירייה. ההצעות כללו שימוש בטכנולוגיות חדשניות כמו בינה מלאכותית ומדע נתונים כדי לגבש רגולציות חכמות לעולם הסביבתי העירוני.
יו"ר איגוד ערים דן לתברואה - חירייה והמשנה לראש עיריית תל אביב-יפו, ראובן לדיאנסקי, בירך על היוזמה: "משק הפסולת בישראל מהווה את אחד התחומים הקריטיים לקיומנו. אנחנו זקוקים לרעיונות חדשניים וברי קיימא שיצמצמו את שיעור ההטמנה ויובילו לניהול חכם יותר של הפסולת. שיתופי פעולה מהסוג הזה עם האקדמיה הם המפתח".
במקום הראשון זכו גל מאיר ועומר רייש מהאוניברסיטה העברית, שקיבלו פרס של 3,000 שקלים. הם הציעו מודל רגולטורי חדשני להתמודדות עם בזבוז מזון במסעדות, הכולל התקנת פחים חכמים שיאספו מידע בזמן אמת, יצירת מאגר נתונים אנליטי מתקדם ושקוף, ופיתוח מדד ניצול מזון שיאפשר מתן תמריצים למסעדות על בסיס נתונים. המודל מחליף גישות ענישה קלאסיות בשיתוף פעולה בין הרשות המקומית לעסקים, תוך יצירת ערך הדדי וצמצום משמעותי של פסולת מזון.
במקום השני, ובפרס של 2,000 שקלים, זכו נועם פרי ואשל פרי מאוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הצעתם כוללת פיתוח אפליקציה עבור רשויות מקומיות, המנתחת תכניות בנייה ומספקת המלצות לקידום קישוריות ירוקה בתוך הערים, מתוך תפיסה שהמרחב העירוני יכול לתמוך באקולוגיה ולא להילחם בה.
לדברי ראובן לדיאנסקי, האיגוד שואף לצמצם את שיעור ההטמנה בישראל מכ-70% כיום לפחות מ-20% בעתיד, בין השאר באמצעות פתרונות כמו השבת אנרגיה משאריות פסולת, עידוד רגולציה חכמה וטיפוח חדשנות טכנולוגית בתחום.