22% נשים בלבד מכהנות כחברות מועצה. במגזר הערבי ייצוג הנשים שואף לאפס, ואילו במגזר החרדי, אין נשים כלל ברשויות המקומיות. כלומר, מגזרים גדולים ומשמעותיים בחברה הישראלית כלל לא במשחק. מנכ"ליות ברשויות המקומיות מהוות 15% בלבד מסך המנכ"לים.
נתבונן לרגע בצבא, וליתר דיוק על תרומת הנשים במבצע "עם כלביא". מבצע נועז, מתוחכם ויוצא דופן, הרחק מאדמת ישראל. במבצע השתתפו 16 טייסות ונווטות קרב. אחת מהן היא סרן י', בת ה-34, נשואה לנווט קרב והם מגדלים ביחד 2 ילדים קטנים. סרן י' היא האישה הראשונה המשמשת כסגנית מפקד טייסת קרב. גם רב-סרן ש', סרן ת' ורבות אחרות השתתפו במבצע. בתקיפה באיראן השתתפו גם צוותים שכללו רק נשים, ולצידן עשרות רבות של נשים מפקדות במערכים השונים: מוסד, מבצעים, מודיעין ועוד. לנשים היה חלק משמעותי בהצלחת המבצע.
מלחמת "חרבות ברזל" כבר הסירה את הספקות שעוד נותרו לחלקים באוכלוסייה בעניין תפקוד נשים כלוחמות וכמפקדות. נשים נלחמו בעוז ובגבורה בשבת השחורה, רבות מהן שילמו בחייהן, והן נלחמות במלחמה ארוכת טווח ורב זירתית כמפקדות ספינות, מפעילות כטמ"מים ועוד, וממשיכות לנפץ תקרת זכוכית, אחת אחרי השנייה. ייאמר לזכות הצבא שהוא מקדם את השינוי הזה כבר שנים רבות. מספר בג"צים עזרו גם הם לדחיפת השינוי המבורך.
ואילו בשלטון המקומי, מצבנו עגום וייצוג הנשים אינו מקודם מספיק. בכנסת ובמשרדי הממשלה אף הולכים אחורנית. רבות דובר על החסמים, אבל בשביל לפרוץ אותם באמת ולחולל שינוי צריך להעז ולשנות. המפתחות הם חינוך מגיל צעיר, חקיקה, הכשרה ודוגמה אישית.
המועצה המקומית תל מונד היא היוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל: מתוך 13 חברי מועצה, 7 הן נשים. במועצה ובגופי הסמך שלה ישנן 2 מנכ"ליות מתוך 3 מנכ"לים ו- 70% נשים מכהנות בתפקידי ניהול בכירים ברמת ניהול מחלקה ומעלה. נתונים אלו אינם תוצאה של העדפה מתקנת, אלא נובעים מכך שפתחתי דלת בפני נשים בתפקידי ניהול בכירים.
ככל שנשים רבות יותר יעמדו בראש רשויות, כך גם תיפתח הדלת לנשים נוספות בתפקידי ניהול ברשויות אלו ובמגזר הציבורי בכלל.
כמו כן, אני מקפידה להגיע לבתי הספר ולגני הילדים בתל מונד, וזאת כדי שהילדים והילדות שלנו יראו אישה בתפקיד. זה מחלחל פנימה גם בלי מילים. בנוסף, אנחנו מקיימים שיח משמעותי עם בני ובנות נוער.
בעניין ההכשרה, חשוב להזכיר ארגונים אזרחיים ועמותות כמו כ"ן, כוח נשים, פורום 31 וארגונים נוספים העושים עבודת קודש בהכשרה ובמנטורינג של נשים במגזר המוניציפלי. ההכשרה היא מנוף משמעותי מאין כמותו והמדינה צריכה לתקצב את הארגונים הללו בשביל להרחיב את מעגל השפעה שלהם.
החקיקה בנושא קידום נשים במגזר המוניציפלי לא התקדמה מאז חוקק בשנת 2018 חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), הקובע כי סיעה או רשימה שלפחות שליש מבין חברי המועצה המכהנים מטעמה הן נשים, תקבל תוספת מימון של 15%. לחוק הייתה השפעה מסוימת אך הוא אינו מספק.
חשוב להגדיל את הייצוג בחקיקה ל-50%, וכן לתת את הדעת על הרשויות האזוריות ועל המגזרים בהם אין כלל ייצוג נשים.
קולן של הנשים חייב להישמע בכל שולחן של קבלת החלטות, בכל המגזרים. המגזר המוניציפלי, כפי שראינו גם במבצע "עם כלביא", אחראי כמעט על כל נושא הקשור לחיי התושבות והתושבים שלו. הוא פועל ימים כלילות, ופעמים רבות מהר יותר מהממשלה. חובה עלינו לדאוג לייצוג ראוי של נשים המביאות איתן קול שונה בשלטון המקומי.
ביחד עם חברותיי, ראשות הרשויות ברחבי הארץ, אני מגויסת לחלוטין למטרה זו וקוראת למחוקקים ולכלל המגזרים והארגונים לפעול למענה. שוויון מגדרי הינו אחד המדדים לחברה מתקדמת ומאוזנת.
הכותבת היא ראש המועצה המקומית תל מונד ויו"ר הוועדה לקידום שוויון מגדרי של מרכז השלטון המקומי