המלחמה פגעה קשות בשגרת החיים בפריפריה - באזור הצפון והדרום - ופגעה קשות בחקלאים ובמגדלים שמהווים את עמוד השדרה של התוצרת המקומית. במקביל, תיירות הפנים והחוץ ספגה מהלומה קשה בעקבות הסיטואציה הביטחונית המורכבת.
הפגיעה ההדדית הזו מחייבת חשיבה מחודשת: כיצד לשלב בין שיקום החקלאות לשיקום התיירות בצורה שתחזיר חיים לאזורים, לתושבים ולכלכלה המקומית? אני טוען ששיקום החקלאות חייב לכלול את שיקום התיירות - והפוך.
דוגמה מובהקת למיזם תיירותי־חקלאי שמחבר בין תיירות, תוצרת מקומית וזהות תרבותית הוא שוק האיכרים בכפר כמא, שמזכיר את השווקים שאנחנו רואים כאשר אנחנו מטיילים בערים באירופה. שוק האיכרים המקומי מציע סחורה איכותית וטרייה מהחקלאים המקומיים, ואת הסחורה מביאות לשוק נשים שהיו מובטלות עד אז. פרויקט זה מהווה מודל לשילוב בין פעילות חקלאית אותנטית, שיקום תעסוקה ומעגל כלכלי של עיר, לבין חוויית תיירות עשירה.
השוק מאפשר לחקלאים להרחיב את מקורות ההכנסה שלהם תוך יצירת קשר ישיר עם המבקרים, נוספים מקומות עבודה, ותיירות רבה נמשכת מבחוץ. מיזמים מסוג זה הם בעלי פוטנציאל אדיר בשיקום כלכלי וחברתי של האזור.
גם בצל המלחמה, בחברה הממשלתית לתיירות אנו עדים לפרויקטים רבים בהם קיבוצים ומושבים בדרום, על אף שנפגעו קשות במלחמה, מצליחים להפוך את הפגיעה להזדמנות כלכלית ותיירותית. הם מפתחים חוויות תיירותיות שמחברות בין המבקרים לאדמה ולסיפורים, ומייצרות הכנסות חדשות עבור החקלאים והתושבים. מיזמים אלה מגלמים רוח של שיקום והתחדשות, ומדגימים כיצד תיירות חקלאית יכולה להיות מנוע חשוב להתאוששות אזורית כלכלית וחברתית.
למעשה, יש ענף תיירותי שלם המתמקד בעולם החקלאות ושילובו בחוויה התיירותית: "אגרותיירות". ענף זה כולל לינה חקלאית, אירועים חקלאיים ופיתוח אזורים כפריים, והוא משמש מנוע כלכלי חשוב.
מעבר לכך, ישראל היא בין המדינות הבודדות שמייצאות טכנולוגיות וידע חקלאי, ומושכת אליה מבקרים מכל העולם ללמוד את שיטותינו - מה שמדגיש עד כמה החקלאות היא גם מנוע לתיירות חוץ. הקשר האדוק הזה בין חקלאות לתיירות חייב להילקח בחשבון בתכניות השיקום.
החברה הממשלתית לתיירות רואה חשיבות עליונה בקידום מיזמים תיירותיים חקלאיים ושילוב הכוחות גם יחד, שמחה וגאה לקחת חלק בפיתוח מיזמים מסוג זה. עלינו לזכור שהחזון לשיקום ישראלי משולב מתחיל באדמה - ובאנשים.
חג שבועות שמח, עם תקווה לשיקום אמיתי.