חמש השנים האחרונות היו מהמאתגרות ביותר שחוותה החברה בישראל. מגיפה עולמית, אירועי "שומר החומות", מחאות ציבוריות מבית ומלחמה כוללת מחוץ. כל אלה גבו קורבנות רבים בנפש, בגוף ובחוסן החברתי והכלכלי באופן חסר תקדים. אל מול קשיים אלה, הרשויות המקומיות בישראל הוכיחו יכולת מרשימה לספק לתושביהן ודאות, שירותים קהילתיים וסיוע חיוני. חלק משמעותי מהישגים אלה הוא בזכות מודל הקרן לפיתוח עירוני.
קרן עירונית היא מודל פעולה ייחודי, המאפשר לרשויות המקומיות לגייס ולפתח משאבים - מהפילנתרופיה, מהמגזר העסקי ומתקציבי ממשלה - בצורה גמישה, מקצועית, שקופה ויעילה. קרן ירושלים הראשונה שהוקמה ב1967 ולאחריה קרן תל אביב, כאשר כל קרן היא גוף עצמאי בעל אוטונומיה תפעולית וניהולית, שכל מטרותיו ומוטביו (מי שנהנים מפירות עבודתו) הם תושבי ומבקרי העיר. היא פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות המקומית ומאפשרת פעילות מהירה היכן שהרשות עצמה מתקשה.
מחקר עצמאי שפורסם בנובמבר האחרון על ידי עו"ד מיכל ארגמן מאוניברסיטת תל אביב מדגיש כי תרומות ישירות לרשויות המקומיות הן נדירות, זאת בשל מגבלות רגולטוריות, חוסר שקיפות והיעדר תמריצים. הקרנות העירוניות, לעומת זאת, מהוות גשר יעיל בין התושבים, הרשויות וגופים פילנתרופיים וממשלתיים, ומממשות מיזמים שלא היו מתאפשרים באמצעים מוניציפליים רגילים.
קרנות עירוניות אינן רעיון חדש או פתרון זמני. מגוון הקרנות הקיימות - ברשויות מהמרכז והפריפריה, בערים גדולות ובמועצות אזוריות, חרדיות, ערביות, מעורבות ובדואיות כאחד, חלקן בנות עשרות שנים - מעיד על צורך לאומי מובהק. יעילותן הוכחה באופן חותך עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כאשר פעלו במהירות להפעלת מרכזי חוסן, לסיוע למשפחות בעורף, ולתמיכה חינוכית, רווחתית וקהילתית. השטח לא נשאר אדיש: ערים ומועצות רבות פועלות כיום להקים קרנות דומות במטרה להחזיק גם הן 'בקוד סודי', עם יישובים בדרום כולל שדרות, מ"א רמת נגב, אופקים ועוד, המסוגלים לפעול בגמישות, ולהכפיל תקציבי רשות באמצעות פיתוח משאבים חכם.
למרות תרומתן המשמעותית, יש לחזק את מעמדן באמצעות תמיכה תקציבית ורגולטורית מצד השותפים הטבעיים ובראשם הממשלה והשלטון המקומי והאזורי. הפורום הארצי שהוקם לאחרונה יסייע לרשויות נוספות להקים קרנות, לשתף ידע ולפתח פרויקטים רוחביים שיזכו לפיקוח מקצועי ויעודדו את הרשויות להוסיף תקציבי מצ'ינג משלהן. את שורת הרווח יקצרו כל השותפים למהלך.
קרן עירונית איננה צינור לגיוס כספים. היא מנוע יוזם לשינוי וחוסן חברתי. היא מתבססת על אמון, חיבור מקצועי עם הרשות המקומית ותכלית חברתית ממוקדת, ומהווה מכפיל כוח עבור הממשלה והשלטון המקומי היוצרת שותפויות אמיתיות למינוף משאבים. הגיע העת שהקרנות יזכו גם לגאוותן הגלויה - במודעות, ברגולציה מעודדת ובתקציבים ראויים.
כותבי המאמר הם אלוף (מיל') עמרם מצנע המכהן כיו"ר הקרנות העירוניות ירוחם ורהט ונשיא פורום הקרנות העירוניות, יחד עם ד"ר הלה אורן, המשמשת כמנכ"ל קרן תל אביב ומייסדת פורום הקרנות העירוניות.