ירושלים לא תמיד נתפסה כמעוז של צעירים, אך המציאות בשטח מספרת סיפור אחר לגמרי. "מספיק ללכת ברחוב יפו להבין את המצב," מסבירה חן דיין, מנהלת רשות הצעירים בעיריית ירושלים. "יש בירושלים מעל 300,000 צעירים משלושת המגזרים - החילוני, החרדי והערבי."
"יש פה המון צעירים, חיילים משוחררים, כמויות של מילואימניקים, משפחות צעירות. העיר באמת מאופיינת בחציון גילי צעיר מאוד," היא מדגישה.
השקעה אסטרטגית בדור העתיד
עיריית ירושלים רואה בצעירים נכס אסטרטגי ומשקיעה בהם בהתאם. "הצעירים בשביל עיריית ירושלים הם קהל יעד אסטרטגי, אנחנו משקיעים משאבים רבים וגם הרבה מאוד תקציבים בצעירים שלנו," אומרת דיין.
המענה לאוכלוסייה הצעירה המגוונת כולל פריסה רחבה של שירותים: "ירושלים זאת עיר מאוד גדולה, יש לנו שלושה מרכזי צעירים בשכונות השונות, בנוסף מרכזי צעירים לאוכלוסייה החרדית והערבית."
אחד הכלים המשמעותיים הוא מערך המלגות: "יש לנו את קרן המלגות הגדולה ביותר בישראל, אותה מפעילה עיריית ירושלים בתקציב של מיליוני שקלים. כל ירושלמי שרוצה להיות סטודנט וללמוד באקדמיה הירושלמית, מקבל מלגת עידוד."
עיר אקדמית שוקקת
ירושלים היא בית למערכת אקדמית מרשימה, כפי שמתארת דיין: "ירושלים זאת עיר אקדמיה ועיר סטודנטיאלית מאוד גדולה. יש לנו 50,000 סטודנטים השנה ב-32 מוסדות אקדמאיים. זה באמת ריכוז המוסדות האקדמיים בין הגדולים בישראל."
פעילויות התרבות לסטודנטים הן חלק בלתי נפרד מהחיים בעיר: "יש לנו הרבה מאוד פסטיבלים לסטודנטים, אחד שמתקיים בקרוב, נקרא 'פסטיבל בכורות', שמטרתו לאפשר לכל הסטודנטים לאומנות הירושלמים להציג ולחשוף את היצירות שלהם לקהל הרחב. זה פסטיבל שנעשה בשיתוף קרן ירושלים. אני לא חושבת שיש עיר בארץ שגורמת לדבר כזה לקרות."
תקשורת בשפה צעירה
העירייה מבינה שהתקשורת עם הצעירים צריכה להיות מותאמת לעולמם: "כל דבר שקורה בעיר שהעירייה מארגנת נמצא באתר העירוני. אבל לרוב, צעירים לא ממש נכנסים לאתר העירייה, זה פחות מדבר אליהם."
הפתרון הוא יצירת ערוצי תקשורת ייעודיים: "אנחנו מפעילים בעצם מותגים עצמאיים, כי זה מה שמדבר לצעירים. מותג לסטודנטים שקוראים לו 'מידע'לה', זה אתר דיגיטלי, שם הם מקבלים את כל המידע שקשור לחיים הסטודנטיאליים, על מה שקורה בעיר. אנחנו מדברים לצעירים בשפה שמדברת אליהם."
במקביל, דיין מציינת את הכוחות הצעירים שפועלים בשטח: "ירושלים, זאת עיר של הרבה מאוד יוזמות חברתיות. אז יש פה כמה יזמים חברתיים שלקחו על עצמם להציג את מה שקורה בעיר. אחת הדוגמאות זה המדריך לירושלמי האלטרנטיבי, נכנסים לפייסבוק ורואים כל מה שקורה היום בעיר, בכל שעה, בכל ערב, אירועים מעניינים בירושלים. לכל קבוצה כזאת עשרות אלפי עוקבים."
ייצוג בקבלת החלטות
לצעירי ירושלים יש קול משמעותי בקבלת ההחלטות העירונית: "הצעירים חשובים לכולם, מראש העיר ואנשי העירייה, מבחינת כולם זה נושא אסטרטגי. אין היום ועדה עירונית שקול הצעירים לא נשמע בה. אם זה ועדת תכנון ובנייה, שמחזיק תיק צעירים וסגן ראש העיר נמצא שם ומייצג את כל הצעירים."
"ראש העיר מקפיד להשמיע את קולם של הצעירים ולקבל החלטות שנוגעות בכל תחום דרך הזווית הצעירה," מדגישה דיין.
לא "להשאיר" - לבנות עיר אטרקטיבית
כשנשאלת על האתגר של הגירה שלילית, במיוחד של צעירים חילוניים, דיין מבהירה את הגישה העירונית: "קודם כל, אנחנו לא עובדים בלהשאיר צעירים בירושלים, זאת לא העבודה שלנו. אנחנו מסרבים לדבר בטרמינולוגיה הזאת בעירייה."
במקום זאת, האסטרטגיה שונה לחלוטין: "אנחנו עובדים סביב השעון כדי להפוך את ירושלים לאטרקטיבית לצעירים, למשפחות צעירות, לחיילים משוחררים, לסטודנטים, לפוסט-סטודנטים, לכולם משלושת המגזרים."
חיי לילה פורחים
דיין מתייחסת לטענה נפוצה על חיי הלילה בעיר: "אני הרבה פעמים שומעת, אין לאן לצאת, מה עם חיי הלילה? פעם היה כאן חיי לילה מפותחים. אני מזמינה אותך היום בערב להסתובב פה ברחוב יפו, ברחוב שושן, בכל הרחובות הקרובים במרכז העיר, ולראות באמת, מיום רביעי אי אפשר כבר להשיג מקומות במסעדות. המסעדות מפוצצות, הברים מפוצצים, הצעירים נמצאים כאן."
היא מדגימה: "ביום העצמאות האחרון הייתה כאן מסיבה למרגלות מגדל דוד, מסיבת טכנו הגדולה ביותר שהתקיימה ביום העצמאות בארץ. 3,500 מבלים הגיעו גם מחוץ לעיר. העיר מתחילה להתעורר, חיי הלילה פורחים, ואנחנו עובדים במרץ על זה."
חיפוש משמעות בעידן המלחמה
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר יצרה שינוי בצרכים: "אני חושבת שאחרי השביעי באוקטובר דברים קצת השתנו. אנשים מחפשים משמעות, חיבור, קהילה. זה משהו שירושלים יודעת להציע."
דיין משתפת בחוויה האישית שלה: "אני הגעתי מיישוב קטן בצפון, בגליל התחתון. כשהגעתי לפה, הרגשתי ממש בבית. הרגשתי שירושלים היא סוג של יישוב עירוני. הקהילות השונות שנמצאות בתוכה, כל אחד יכול למצוא את עצמו בהן."
תמיכה במשפחות המילואימניקים
בעקבות המלחמה, העירייה הקימה מערך תמיכה ייעודי: "עיריית ירושלים מאז השביעי באוקטובר פעלה בצורה מהירה מאוד והקימה מערך שלם של תמיכה במילואימניקים. ירושלים זאת עיר עצומה עם מיליון תושבים, שכונות באמת שונות באופיין. ולכן דרך הפעולה שלנו הייתה להעסיק רכזות מילואים שנמצאות בכל שכונה ונותנות מענה ממוקד."
תשומת לב מיוחדת ניתנת לנשות המילואימניקים: "יש הרבה מאוד משפחות מילואים שהנשים נשארו מאחור במשך חודשים ארוכים, לפעמים עם הרבה מאוד ילדים, והן צריכות סיוע בעניין הזה. אנחנו דואגים לעטוף אותם מכל הכיוונים."
קהילות מקצועיות חדשות
צרכי אוכלוסיית ההייטק הגדלה בעיר מקבלים התייחסות מיוחדת: "אנחנו היום מבינים שעובדים בחברות הייטק, הצרכים שלהם הם קצת שונים מעובדים אחרים והם בעצם מחפשים את הקהילתיות. כבר השנה אנחנו עובדים יחד עם הרשות לפיתוח ירושלים על פיתוח קהילות הייטק מקצועיות, שבעצם נותנות מענה לצעירים ויוצרות קבוצות שייכות."
מבט לעתיד
חן דיין מסכמת את הראיון באופטימיות: "אני מרגישה שבשנה האחרונה, עם המלחמה ועם המצב הקשה, ירושלים - אני מרגישה שהכוח שלה, הם הצעירים והכוחות שפועלים בתוכה, פועלים כדי לעשות טוב. אני מרגישה שהיא ממש בפריחה משמעותית. אז אני אאחל לה שהפריחה הזאת תמשיך."