"אנחנו לא מדברים - אנחנו בונים": מנכ"ל עיריית ירושלים על המהפכה בעיר

איציק לארי נכנס לתפקיד מנכ"ל עיריית ירושלים בינואר 2019, לאחר היבחרו של משה ליאון לראשות העיר. "ירושלים עוברת מהפכה בכל תחומי החיים", הוא אומר ומכוון לתחומי הבנייה, התחבורה, התשתיות, התעסוקה, החינוך, התרבות, הספורט. "האתגר הוא לא רק לייצר פתרונות - אלא לייצר שיח. מנכ"ל בעיר כזו חייב להיות קודם כל אדם שמבין אנשים - לא טכנוקרט. לדעת מתי להקשיב, מתי לפשר, ומתי להניח תשתית שאולי לא תשביע רצון מיידי - אבל תייצר יציבות ואיכות ארוכת טווח".

העשור האחרון מביא פריחה משמעותית במיזמי בינוי והתחדשות עירונית לצד פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר. מה הבשורות הגדולות בתחום הנדלן בעיר?

הבשורה הגדולה של 2025 היא המעבר מתכנון לביצוע - "העיר נמצאת בשיא תנופת בנייה -מהיקפים שנתיים של מתן היתר לבניית כ-2,300 יחידות דיור בממוצע עד שנת 2019, הגדילה העירייה את היקפי הדירות לכדי כ-8,000 יחידות דיור בין השנים 2024-2021, וכך צפוי גם בשנת 2025. אנחנו לא מדברים - אנחנו בונים. למעשה, ב-4 השנים האחרונות אושרו בעיר כ-28,000 יחידות דיור, כ-12,000 מתוכן כבר יצאו לביצוע. בתוך כך, פרויקטים לפינוי-בינוי, בהיקף של 72 אלף יחידות, מקודמים בשלבי תכנון, רישוי וביצוע בכל רחבי העיר. העירייה פועלת לייעול הליכי התכנון באמצעות מינהלת התחדשות עירונית אקטיבית, המלווה את הדיירים, ומנגישה את התהליך גם בשכונות ותיקות ומורכבות מבחינה חברתית.

בנוסף, מקודמים מתחמים חדשים, ובמרכזם רובע הכניסה לירושלים, שמקדם עירוב שימושים חדשני עם 1.2 מיליון מ"ר של מגורים, מסחר ותעסוקה. מדובר באחד ממיזמי הדגל של המדינה, אשר צפוי ליצור כ-60,000 מקומות עבודה חדשים ולמשוך אליו את החברות הגדולות במשק.

מיזם מרכזי נוסף הוא תלפיות החדשה - תהליך מואץ של שינוי ייעוד לאזור תעשייה עירוני, והפיכתו לרובע עסקים, תרבות ומגורים. הפרויקט כולל תוספת של 1.3 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר, לצד קידום אלפי יחידות דיור חדשות. האזור צפוי להתחבר באופן ישיר לרשת הרכבת הקלה (הקו הסגול והכחול), ולעבור מתיחת פנים תשתיתית מקיפה, שתכלול שדרוג דרכי גישה, ריהוט עירוני ושיפור משמעותי במרחב הציבורי.

פרויקט נוסף הוא רובע התחנה הראשונה של הרכבת ההיסטורית בירושלים, שיהפוך למרכז תחבורתי, בילוי ומגורים חדש. במרחב ייבנה רובע מודרני ומרכז תחבורתי מתקדם, שישלב תחנת רכבת תת-קרקעית, שני קווי רכבת קלה ורכבל לעיר העתיקה. בנוסף, יפותחו בו מרכזי תרבות, מגורים, תעסוקה, מלונאות ומסחר, תוך שימור מבנים היסטוריים ופיתוח מרחב ציבורי ירוק. הפרויקט משתרע על כ- 350,000 מ"ר, יכלול כ- 1,400 חדרי מלון וכ- 180,000 מ"ר למגורים.

תכנית נוספת ומשמעותית היא "קירוי בגין". התכנית תכלול פארק עירוני חדש ורחב ידיים, קריית חינוך שהיא הטובה והרחבה בארץ, אזורי תעסוקה ומסחר, מלונאות ומגורים, מוסדות ציבור ושטח ציבורי פתוח וחיבור בין מערב העיר למרכזה ולאוניברסיטה. בנוסף, על כביש בגין ייסללו נתיבי תחבורה ציבורית שירחיבו את רשת התחבורה הציבורית בעיר ויסייעו לה לצאת מהפקקים.

זוהי תכנית ראשונה מסוגה בארץ, אותה יזמה העירייה, אשר משלימה את הרקמה העירונית בין שכונת בית הכרם ממערב, גבעת רם ממזרח ואזור הכניסה לעיר מצפון, על ידי בניית קירוי מעל לכביש בגין (כביש מס' 20), שיהפוך את הכביש הסואן והמזהם החוצה את העיר לפארק ציבורי רחב היקף המחבר את שכונות המערב למרכזה ולצפונה של העיר ואל האקדמיה ומרחבי התעסוקה המתקדמים שמוקמים בשוליו.

"אנחנו רואים בבנייה לא רק מענה לדיור - אלא מנוע כלכלי וציבורי לעיר כולה". אחד מהכלים המרכזיים שהעירייה מקדמת הוא דיור להשכרה ארוכת טווח. לא פחות מ-9,400 יחידות כאלו נמצאות בתכנון, היתרים, שיווק או ביצוע. פרויקט הדגל - "בית העם" במרכז העיר - מציע 220 יחידות דיור בהנחה של 20% ממחיר השוק, עם עדיפות לצעירים ולמשפחות.

שימור העיר ההיסטורית והמבנים הייחודים שבה, לצד פיתוח והתחדשות

ירושלים, בירת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, פועלת לאזן בין שימור עברה ההיסטורי והייחודי לפיתוחה המודרני, תוך שיתוף פעולה עם גורמים שונים, לרבות תושבים, כדי להבטיח שהשימור יהיה חלק בלתי נפרד מהתפתחות העיר. בעיר כ-8,000 מבנים בעלי ערכי שימור שונים, וסביבם מתבצעים פרויקטים רבים של פיתוח ובנייה. התכנון בירושלים נמשך כל העת, והשימור אינו מהווה חסם. קיימות תוכניות מתאר לכל שכונה, הכוללות הוראות ונספחי שימור, והעירייה משתמשת בסקרי שימור ובתיעוד עבור כל בניין היסטורי.

בין המתחמים המשלבים שימור ופיתוח ניתן למנות את בניין שערי צדק הישן ברחוב יפו, אשר ישופץ וישמש מלון בוטיק יוקרתי כחלק מרובע "מידטאון"; מתחם עץ חיים בסמוך לשוק מחנה יהודה, הכולל שימור מבנים היסטוריים לצד פיתוח מגורים ומלונאות; ארמון המלכה החבשית, אשר ישומר וישמש מתחם מלונאות; מתחם שנלר, אשר הפך למתחם מגורים עם שימור מבנים מונומנטליים נגישים לציבור ועוד.

איך דואגים לכמיליון תושבים, לחינוך, תברואה, בטיחות ותרבות?

"אנחנו רואים בתושב לקוח - והמטרה שלנו היא לייצר חוויית שירות מודרנית, נגישה ויעילה". אחד השינויים הדרמטיים שהעיר עברה בשנים האחרונות, הוא המעבר לעירייה דיגיטלית: יותר מ-160 טפסים הועברו למערכות מקוונות ולמעלה מ-1.5 מיליון פניות של תושבים טופלו דרך מערכות השירות הדיגיטליות של העירייה. "זה שינוי תרבותי - לא רק טכנולוגי".

במקביל, ועל-פי מדיניות ראש העיר, משה ליאון, שנת 2024 הייתה שנת מפנה גם בתחום התפעול השוטף - עם קפיצה משמעותית בניקיון, באכיפה ובתחזוקת השכונות. העירייה שילשה את כמות הדחסניות הטמונות (33 לעומת 14 ב-2022), יותר מהכפילה את מספר השירותים הציבוריים, וחילקה כ-18,000 קנסות על השלכת פסולת וצואת כלבים - עלייה של 20% מהשנה הקודמת. במזרח העיר, בוצעו מבצעי ניקיון בהיקף חסר תקדים, כחלק מתפיסה כוללת של שיפור השרות ונראות המרחב הציבורי במזרח העיר.

"אנחנו לא מסתפקים בתחזוקה - אנחנו יוצרים סביבה עירונית ראויה, שגורמת לתושבים להרגיש גאווה במרחב שבו הם חיים". בתחום הפארקים, לדוגמה, טופלו 30 גני שעשועים ב-2024 - פי שלושה לעומת 2022. בפועל, נבנה מודל שירות חדש, בו המרחב הציבורי הפך לא רק לאסתטי, אלא למוקד חיים קהילתי.

מה המיזמים הבולטים בנושאי תחבורה בירושלים?

לא רק הדיור - גם התחבורה הירושלמית בעיצומה של מהפכה רחבת היקף. הקו הירוק של הרכבת הקלה, אשר יחל לפעול במהלך 2026, צפוי לחולל שינוי תחבורתי מהותי במערב העיר, תוך חיבור לקו האדום, שמהווה את ציר התחבורה הראשי מצפון-לדרום, וכבר הוארך לעבר נווה יעקב בצפון והדסה עין כרם בדרום מערב העיר. הקו משרת כבר כעת, מדי יום, למעלה מ-200 אלף נוסעים, בדומה לכל מספר נוסעי רכבת ישראל.

במקביל, מתבצעים פרויקטים עצומים של תשתית עבור קווים חדשים - הכחול, התכלת והסגול - שמטרתם לפרוס רשת מסילות יעילה וזמינה לכל שכונות העיר. עם סיום הפיתוח, תפעל בירושלים רשת הרכבות העירוניות הגדולה בישראל - הכוללת חמישה קווים, 77 תחנות, 150 רכבות פעילות וכ-350 אלף נסיעות ביום.

העירייה משקיעה גם בתשתיות נלוות לתחבורה: מוקמים שבעה חניוני 'חנה וסע' בהיקף כולל של כ-7,500 מקומות חניה, ונפרסת רשת שבילי אופניים באורך כולל של 120 ק"מ, תוך חיבור בין השכונות, הפארקים, מרכזי התעסוקה והאוניברסיטאות. "אנחנו יוצרים לראשונה מערכת תחבורתית שלמה - מודרנית, אינטגרטיבית וירוקה, שמאפשרת לתושב לבחור איך הוא רוצה לנוע בעיר שלנו", מדגיש לארי. "בשבועות הקרובים יחלו העבודות לתשתית הקו הכחול בעמק רפאים, החאן ורחוב המלך ג'ורג'".

בנוסף, מקודמים שני מיזמים תחבורתיים פורצי דרך: הראשון - הרכבל לכותל - שיאפשר נגישות תחבורתית ובטיחותית לעיר העתיקה, דרך הר הזיתים. מדובר בפרויקט לאומי אשר ישלב תיירות, תחבורה ושמירה על צביון העיר וצפוי לקצר את זמני ההגעה לכותל לרבע שעה בלבד. השני - קידום תוואי הרכבת הכבדה אל תוך העיר, שיאפשר חיבור ישיר בין תחנת יצחק נבון למרכז העיר ומתחם החאן, כחלק מתוכנית אסטרטגית לשילוב תחבורה בין-עירונית ועירונית - תוך חיבור הדוק בין נמל תעופה בן-גוריון, תל אביב וירושלים עצמה.

איך אפשר לתכנן אירועי ענק בעיר כל כך נפיצה ביטחונית?

בשנת 2024 התקיימו בעיר יותר מ-600 אירועים, פסטיבלים והפקות תרבות פתוחות לקהל הרחב, כאשר למעלה מ-1.2 מיליון משתתפים פקדו את האירועים המרכזיים. תקציב התרבות העירוני עמד על כ-100 מיליון ש"ח - מתוכם 40 מיליון ש"ח הוקצו לתרבות שכונתית, פעילויות לילדים והנגשת תרבות לפריפריה.

האירועים המרכזיים כללו את חוצות היוצר 2024 (עם למעלה מ-120,000 מבקרים), פורים מאוחדים 2025 (בהשתתפות כ- 70,000 איש), מרתון ווינר ירושלים הבינלאומי ה- 14 (עם מעל 40,000 רצים), אירועי עצמאות ה- 77 למדינה (עם מעל 100,000 משתתפים), שבתות תרבות בשכונות, מופעים פתוחים לקהל ברחבת התחנה, גן סאקר, כיכר ספרא ושער יפו. לצד אירועי הדגל, הופעלו מיזמים קהילתיים של תרבות שכונתית, מסיבות רחוב, הקרנות סרטים, לילות לבנים וסדנאות יצירה.

העירייה משקיעה משאבים מיוחדים בהנגשת תרבות לתושבים מכל קצוות העיר - כולל במזרח ירושלים ובשכונות פריפריאליות. פעילויות התקיימו בשפות שונות, תוך שיתוף פעולה עם בתי ספר, מתנ"סים, אמנים מקומיים ועמותות חברתיות. בתקופות חגים וחופשות הוגברו הפעילויות לילדים ובני נוער, והופעלו מתחמי תרבות ניידים שהגיעו גם לשכונות מרוחקות.

"למרות האתגרים הביטחוניים, הצלחנו להוציא לפועל את כל אירועי הדגל - וגם מעבר לכך". "תרבות בעיר כמו ירושלים היא לא רק פנאי - היא חמצן ציבורי, היא בונה שייכות, היא עוגן קהילתי".

"ירושלים מפעילה את מערכת החינוך הגדולה בישראל, עם 290,000 תלמידים ו-17,504 עובדי הוראה, והיא ממשיכה לצמוח ולהתחדש כל העת. השנה השקיעה העירייה 480 מיליון ש"ח בבנייה ושיפוצים של מוסדות חינוך - מתוכם 215 מיליון ש"ח הוקצו לשיפוצי עומק, והוקמו כ-100 כיתות לימוד חדשות, לצד הנגשות שמע, ראייה ופיזיות במאות מוסדות חינוך קיימים.

גולת הכותרת היא "הקולג' הירושלמי" - יוזמה פורצת דרך של העירייה, המאפשרת לתלמידי תיכון להשתתף בקורסים אקדמיים במוסדות המובילים בעיר, ללא כל עלות. בניגוד לתכניות אחרות, ההשתתפות בקולג' אינה מותנית בציונים - אלא במוטיבציה אישית ורצינות. התלמידים יכולים לצבור עד ארבע נקודות זכות אקדמיות שיילקחו בחשבון בהמשך דרכם האקדמית.

לצד זאת, פועלות תוכניות פדגוגיות חדשניות הכוללות הכשרת מורים בתחום הבינה המלאכותית, הטמעת כלים להתמודדות עם משבר האקלים, הקמת חממות חינוכיות למנהיגות הורים והפעלת "מהפכת הקשב" בשמונה בתי ספר כפיילוט. כל אלה מעידים על מגמה ברורה: חינוך בירושלים הוא לא רק מערכת - הוא מצפן לעתיד".

"זיכרון הוא לא רק שלט - הוא חלק מהחיים הציבוריים שלנו. מאז תחילת מלחמת 'חרבות ברזל', ירושלים הפכה לעורף של המדינה. העיר קלטה אלפי תושבים שפונו מהצפון ומהדרום, ובהנחיית ראש העיר, הקימה תוך ימים ספורים מערכי חירום של קליטה, לינה, תמיכה נפשית, סיוע כלכלי, חינוך ושילוב קהילתי. מאות משפחות שוכנו במלונות ובמתחמים עירוניים שהותאמו לצורכיהן, במקביל להפעלת מערך מתנדבים עירוני ורשת שירותים שפעלה מסביב לשעון.

לצד זאת, גובשה בעיר תוכנית רחבה להוקרה ולתמיכה בחיילי המילואים ובבני משפחותיהם: הוקצו הקלות ופטורים בארנונה ובשירותים עירוניים, הופעלו מיזמים חינמיים לילדי מילואימניקים וניתנו סלי מזון וסיוע לוגיסטי לחיילים ולבני משפחותיהם. המנהלים הקהילתיים הפכו למוקדי תמיכה ישירה, עם מוקדים ייעודיים, יוזמות קהילתיות והפעלות מותאמות.

בתחום ההנצחה העיר פועלת להבטיח שלכל חלל יהיה מקום של כבוד בזיכרון העירוני. העירייה החלה בגיבוש תוכנית עירונית קבועה להנצחה קהילתית - מקומית. הוקם פורום מיוחד לבחינת נוהל ההנצחה העירוני, בעקבות ריבוי החללים והנרצחים הירושלמים מאז ה-7.10 והפניות הרבות של משפחות שכולות להנציח את יקיריהן בעיר. במסגרת מאמצי ההנצחה, הוקמה גם אנדרטה מרכזית בקריית הממשלה, כאתר התייחדות.

מאז ה-7.10, איבדה בירת ישראל 102 מבניה ובנותיה, אזרחים ולוחמים. האנדרטה מהווה זיכרון מרכזי לבני ובנות העיר שנפלו ונרצחו במלחמת חרבות ברזל. בבסיס האנדרטה מגן דוד המסמן את המשכיות העם, ועליו שורשים המייצגים את החברה הישראלית. העץ הגדוע והסדוק מסמל את השבר, אך מתוכו עולה אור של זיכרון ותקווה, סביבו חקוקים שמות הנופלים והנרצחים, יחד ולנצח.

עיריית ירושלים גם תומכת במשפחות השכולות ומפעילה תוכנית תמיכה מיוחדת למעגל השלישי של השכול, הכוללת סדרת מפגשים, אירועים וקבוצות תמיכה ייעודיות לסבים וסבתות, דודים ובני דודים. בתוכנית משתתפים מאות בני משפחה מהמעגל השלישי, כולל תושבים מחוץ לעיר, להם העירייה מאפשרת להשתתף בתוכנית ולהיעזר בה.

"אני מאחל לירושלים שתישאר עיר שיודעת לאזן בין קודש לחול, בין מסורת לחדשנות, בין פיתוח לשימור, בין שכונות לבין תשתיות. עיר שמחזיקה את מדינת ישראל על הכתפיים - באמונה, באחריות ובאהבה. בדיוק לפי המדיניות שמתווה ראש העיר שלנו, משה ליאון. הרוח הירושלמית והחום האנושי של תושביה הם הלב הפועם של העיר והנשמה היתרה שלה. רק שנמשיך כך ונגיע לפסגות נוספות".