אביב לפני עשור. אני באוטו מקבלת זרם שהגיע מכיוון הראש ומעוות לי את השפה, אני מחייכת למראה ורואה שהשפה הימנית מעוותת.
דקה שתיים וזה עובר. אני ממשיכה לרופא, היד רדומה, גם רגל ימין רדומה, קצת חוסר תחושה בצד ימין. הרופא שולח אותי למיון, מאשפזים אותי לשבוע , המון בדיקות, לא מוצאים את הסיבה, אני משוחררת הביתה.
אחרי שבוע, שוב אפיזודה חוזרת. ומתחיל סבב של הרדמויות. הרופאים מפחידים אותי בהשערות. אני נשלחת ל mri עוד הרדמויות עוד mri. בתשובה של ה mri רשום שנמצאו שברים בגב, ישנים.
לי לא ידוע על שברים בגב.
חושדים בגידול, אני עוברת בין ההמטולוגית, למרפאת גב, שוללים גם טרשת. בבית החולים מחליטים לראות את הדיסק של ה mri אחרי חצי שנה של רופאים, ומבשרים לי שמה שנכתב בפענוח זה טעות לא נצפו שברים בגב.
אבל לחי ימין ממשיכה להירדם, העין כואבת, היד נרדמת, ואני לא מקבלת מענה. כל רופא טוען שזה לא תחום אחריותו. בסוף אני מתייאשת ונותנת להרדמויות שפוקדת אותי מדי פעם לחלוף, ולחזור. אני כבר עייפה, לא רוצה לראות יותר בתי חולים. די עם ההפחדות של הרופאים.
הגוף מזייף וזה ממש מפחיד.
אני מבינה שאני צריכה למצוא פתרון. לטפל בעצמי. חברה שעובדת איתי, דורית, מספרת לי על הריקול הילינג שיטה של ריפוי בעזרת זכרונות, היא מספרת לי שעוברים על כל ההריון הלידה שלי, ציר הזמן, סיפורים בשושלת, יש חישובים מיוחדים. לטענתה טיפול בריקול הילינג יכול לעזור לי המון. נשמע לי מופרך וגם קצת מוזר. אבל אני במצוקה כ"כ גדולה, לא רואה את האור בקצה המנהרה ואני מחליטה להרשם לשמוע את המאסטר ז'ילבר רנו. אין לי כבר מה להפסיד.
תוך כדי הלימוד ז'ילבר רנו שהעביר פה בארץ את הקורס ריקול, מספר על דוגמא של בחורה עם טרשת נפוצה שחוותה טראומה עם אקדח, וכיצד על ציר הזמן הוא מצא את הסיבה. הוא מספר איך צד שמאל של המוח משפיע על הצד הימני.
תוך כדי ההשתלמות נופל לי האסימון יחד עם צמרמורת בכל הגוף וכל הצד הימני שלי נרדם.
הפעם אני יודעת שזה שלב הריפוי. אני נזכרת פתאום שלפני 20 שנה נסעתי ערב אחד לבדי לבקר חברים. את גיל שכן ילדות שלי.
לאחר הביקור
אני יורדת לאוטו, הכל חשוך. מבוהלת ומפחדת לצעוד לרכב בחושך. נכנסת לרכב החדש שלי, בלילה חשוך. דממה, לפתע מתקרבים לעברי שני בחורים.
אני מהר נועלת את הרכב כאשר הם מושיטים את היד לפתוח את הרכב. אני משאירה את היד מפחדת לשחרר את האחיזה שמא לא נעלתי. הם מתקרבים לעברי מצמידים לשמאלי על חלון האוטו רובה ואומרים לי לפתוח. אומרים שהם מהמשמר האזרחי. כאשר ראיתי את הרובה מוצמד לחלון קפאתי.
פחדתי. לא הצלחתי אפילו להכניס את המפתח לסוויץ' כל הצד הימני היה משותק מפחד.
בחוץ חושך מצרים ואני לבד באוטו. מבוהלת וקפואה.
זה הרגיש לי נצח.
אחרי כמה דקות חזר ההגיון, השתחרר הקפאון, והתחלתי לצפור. שני הבחורים ברחו. התחלתי לנסוע הביתה מרוב פחד התבלבלתי ברחובות.
נסעתי הביתה ולקחתי את אבא שלי להגיש תלונה במשטרה. לימים הסיפור הזה נשכח מזכרוני.
ז'ילבר סיפר בסדנא שצד שמאל של המוח משפיע על החלק הימני, בנוסף סיפר על טראומה עם אקדח.
פתאום נזכרתי הרובה היה מוצמד לשמאלי לך תבין ש 20 שנה אחרי זה אני אסבול מהטראומה ההיא.
מאותם תסמינים של קפאון שהצמידו לשמאלי את הרובה בחלון.
היד אז קפאה, הרגל לא יכלה ללחוץ על הגז, ופתאום זה חזר.
פתאום הכל התחיל להתבהר.
כאשר אושפזתי בבית החולים פגשתי את אותו שכן, גיל, שמתחת לביתו זה קרה שהגיע חולה לאותה מחלקה, כאילו שלחו לי רמז למאורע.
סיפור ההרדמות לראשונה גם היה באוטו.
המשכתי לחלק בציר הזמן הגעתי לגיל 13.
בגיל 13 שחקתי בהצגה גילמתי את חנה סנש בהצגה שרצה בביה"ס. עד היום אני זוכרת חלק מהטקסט מההצגה.
"את יודעת אמא כאשר העמידו אותי שם אל הקיר, ראיתי לא את החיילים עם הרובים המכוונים אליי, אלא אותך , אותך ואת כל חבריי. אלא שהלכו איתי בכל דרכיי. ידעתי שאיתם אלך תמיד עד עולם ולא פחדתי.."
בגיל 13 שיננתי למוח שלי את הטקסט של החיילים עם הרובים המכוונים אליי, ובסופו לא פחדתי.
רק אז לא הסברתי למוח שלי שזה שטויות , זאת רק הצגה. ברגעי הפחד הרובה היה מוצמד בכדי שאני לא אפחד. סיפרתי למוח שלי את הסיפורים. נקיתי אותו מהטראומה אני דור שני לניצולת שואה. שתי אחיותיה של אימי נרצחו בשואה אמא שלי היתה בגטו כילדה יחד עם אחותה צביה ז"ל , גם בסיפור החיים של אימי היו בגטו חיילים עם הרובים והמוח שזוכר שהיא שרדה.
המוח שלנו זוכר הכל. התת מודע מכיר את כל הסיפורים של כל השושלת.
כאשר אנחנו מבינים ומעלים את הסיפורים מהתת מודע למודע. קורים דברים נפלאים.
להשלמת הטיפול למדתי ביואורגונומי, הכרתי מורה מדהימה לחיים- נוגה גזית. היא נשלחה אליי במתנה בכדי להשלים לי את הטיפול, ולהעביר אותי ליעוד. בעזרת הכלים בביואורגונומי ניקיתי את כל הטראומות שהיו לי בחיי,נקיתי פציעות, פחדים, את הזכרון של אמא שלי מהחיילים בשואה, את תקופת ההריון שלי, את כל הטראומות והפחדים שפגשו אותי במשך תקופת האשפוז בבית החולים, ועוד המון דברים נפלאים בהמשך למדתי ביואורגונומי- "הגשר לאהוב".
הביואורגונומי - זאת שיטה לטיפול אנרגטי, ניתן לטפל בכל האיברים בטראומה שהם עברו גם בלי לדעת בדיוק את הסיבה בעזרת אנרגית האורוגון. אפשר לטפל בכל איבר בגוף, לחזק,להעלות את האנרגיה ולמנוע את ההרדמויות בעצמי טיפלתי בעזרת הריקול והביואורגונומי בהמון מקרים , וכל פעם חשפתי ורפאתי עוד חוליה מסיפור חיי.
מאז ההרדמויות הפסיקו.
שחררתי גם פחדים שעלו .
נפרדתי מבתי החולים, והתחלתי לראות הרבה ריפוי בדרך.
היום אני כל שבוע שומעת סיפורים מדהימים של אנשים, ורואה ריפוי וניסים בדרך. הריקול הילינג והביואורגונומי הצילו לי את החיים,, למרות שבהתחלה ממש היה קשה לי להאמין שזאת הדרך.
תודה לבורא עולם! ותודה ענקית לנוגה גזית וזילבר רנו."