מהפכת החינוך בנתיבות מושכת תשומת לב ארצית: בשנה האחרונה נכנסו חמישה תיכונים מהעיר לרשימת בתי הספר המצטיינים בישראל, ואחוזי הזכאות לבגרות שברו שיאים חדשים, במיוחד במקצועות המתמטיקה והפיזיקה, זאת הודות להשקפת העולם של ראש העיר יחיאל זוהר, שרואה בחינוך תלמידי העיר ערך עליון ומקצה לכך משאבים רבים.
כדי להבין מה עומד מאחורי המהפכה הזו, פגשנו את ציפי הרפנס, מנהלת אגף החינוך בעיר, ואת עומר מרקוביץ', מנהל מרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי בנגב המערבי.
השקעה, התמדה ועבודה מערכתית
"הכל מבוסס על השקעה, התמדה, ועבודה מערכתית שמשלבת הרבה מאוד שותפים ואיגוד משאבים לטובת החינוך," מסבירה הרפנס. "זה תוכניות פורצות דרך, זה יזמות חינוכית, זה שיתופי פעולה עם האגפים השונים במשרד החינוך, עם האגפים השונים בתוך העירייה והרבה מאוד אמונה בצוותי החינוך שיכולים לחולל כמעט כל דבר היום."
לדברי הרפנס, התנופה שנתיבות חווה בשנים האחרונות מביאה לעיר הזדמנויות חדשות בתחום החינוך: "משאבים רבים נכנסים פנימה, משאבים של הון אנושי, משאבים של תקציב, משאבים של מקומות, משאבים של מבנים, ובעיקר שיתופי פעולה שרואים את החשיבות בתוך מערכת החינוך."
מרכז שוורץ רייסמן - מוקד לחינוך מדעי אזורי
אחד הפרויקטים המרכזיים בנתיבות הוא מרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי, שפועל בעיר כבר ארבע שנים, ולאחרונה חנך קמפוס חדש ורחב ידיים - קמפוס הלמסלי לחינוך מדעי.
"מרכז שוורץ רייסמן הוא מרכז אזורי באמת, מגיעים אליי היום תלמידי נתיבות, שדרות, אופקים והמועצות האזוריות שדות נגב ונוספות, מגיעים ללמוד פיזיקה 5 יחידות לימוד, בתנאים אופטימליים ללימודי פיזיקה," מספר מרקוביץ'.
המרכז מתאפיין בסביבה עתירת משאבים שמאפשרת לתלמידים ללמוד מקצוע מדעי תוך כדי התנסות וקיום עשרות ניסויים. "זה גם מלמד אותם לקראת הבגרות בפיזיקה, אבל זה בעיקר נותן להם הרבה מאוד כלים שבעצם נלווים, והם חלק מהחשיבה והעשייה המדעית - כמו חשיבה ביקורתית, יכולת צריכת נתונים, הטלת ספק וויכוחים," מוסיף מרקוביץ'.
הקמפוס החדש מכיל 24 כיתות מעבדה, ומיועד לשרת עד 2,000 תלמידי פיזיקה, ובעתיד גם כימיה. כיום פועלים במרכז 11 מורים לפיזיקה במשרה מלאה, חלק גדול מהם תושבי נתיבות, וחלקם אף עברו לגור בעיר כחלק ממשרתם כמורים.
לא רק מדעים: ערכים וכישורי חיים
המהפכה החינוכית בנתיבות אינה מוגבלת למקצועות הריאליים בלבד. ציפי הרפנס מציינת כי ראש העיר, יחיאל זוהר, מאמין מאוד בחינוך ומפנה משאבים רבים לתחום זה: "אם זה תנועות הנוער, אם זה חינוך למצוינות, אם זה חינוך לערכים, אם זה גיוס משמעותי, בעצם אנחנו הולכים על רצף שמלידה עד תעסוקה."
בין התוכניות הייחודיות שהרפנס מציינת:
• "שישי ערכי" - תוכנית שיזמו מנהלי בתי הספר העל-יסודי, במסגרתה מתקיימים בימי שישי לימודים ומסעות למידה בתחום החינוך הערכי
• "משיב הרוח" - תוכנית שמתחילה מגיל המעון עד סיום התיכון, ועוסקת באוריינות שפתית, עמידה מול קהל ויכולת ביטוי
• "תוכנית "מעטפת" - המספקת מעטפת רגשית, חינוכית וחברתית בשיתוף עם שירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) נתיבות
בוגרים עם עתיד
בוגרי מערכת החינוך בנתיבות, במיוחד אלו שלמדו פיזיקה ברמת 5 יחידות, פותחים בפניהם דלתות רבות. "פיזיקה זה מקצוע שפותח את כל הדלתות, גם למקצועות ההנדסה, וגם למסלולי שירות טכנולוגיים בין אם זה בצבא ובין אם זה במסלולי השירות הלאומי," מסביר מרקוביץ'.
הוא מספר על תלמיד שהשתתף במשלחת למכון מחקר דייזי בגרמניה, לאחר שעבר קורס חלקיקים במכון ויצמן: "התלמיד מסתובב על שבילי מכון ויצמן ומסיים את הקורס ואומר - 'כן, אני רוצה ללמוד כשאני אגדל'. אני מקווה שאם הצלחנו לגעת בתלמיד אחד כזה ובעוד עשרות רבות נוספים כמוהו מדי שנה בכל שכבה, אז עשינו את שלנו."
"הכי כיף שהילדים שלנו הולכים בשמחה למסגרות החינוך, ומביעים אמון בעובדי החינוך," מסכמת הרפנס, "והכי הכי הכי טוב זה שההורים הם חלק מאוד חשוב ומשמעותי אצלנו בעיר."