כנס אשמורת 2025: פאנלים, הרצאות וראיונות באולפן וואלה

היום שאחרי מחר - במעמד שרים ראשי ארגונים וחברות מובילות, מנהלות ומנהלי בתי ספר, יזמים ומובילי חינוך פורצי דרך בתחומם, אשמורת מבית הסתדרות המורים נעלה היום (שלישי) את Ashmoret EduShow ב-EXPO תל אביב.

לאחר שלוש שנים שבהן התקיימה בהצלחה ועידת אשמורת למנהיגות החינוך של ישראל, בצל מלחמת חרבות ברזל, המפגש התרחב והשנה, בסימן "היום שאחרי מחר", בנוסף לתערוכת ענק אינטראקטיבית שמתמקדת בחדשנות, ניהול ועתיד החינוך התקיימו גם מושבים מקצועיים ומגוון פעילויות וסדנאות הפתוחות לכלל קהילת החינוך, היוצרים את סצנת החינוך העתידית של ישראל.

גם אנחנו הגענו לאירוע כדי לשמוע מקרוב על כמה מהדברים החשובים ביותר בתחום החינוך. במהלך היום מרב מילר שוחחה עם ארי שטיינברג, מנכ"ל אשמורת, יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, בת אל ג'רבי, מנכ"לית ערכים בספורט ועוד רבים.

"המטרה של התערוכה הזו היא שמנהיגי החינוך במדינה ייחשפו לטכנולוגיות ומוצרים חדשניים ושיתאימו את עצמם לעולם המתפתח",אמר מנכ"ל אשמורת, ארי שטיינברג. "אנחנו אחרי שנה וחצי קשות מאוד, הכי נוראיות שהיו לנו ואנחנו צריכים לחזור למסלול. היום שאחרי מחר הוא כבר היום. אנחנו מרגישים חזרה לשגרה מסוימת וצריכים לתת מענה משמעותי לכל התלמידים. אין ילד בעולם שחווה את מה שהילדים אצלנו בישראל חוו, ומערכת החינוך היא החוסן שלהם. המטרה שלנו היא לתת למערכת החינוך את הגב. אם אנחנו רוצים שמשהו ישתנה, אנחנו צריכים להשקיע בילדים היום - בגנים וכבר מהשלבים הראשוניים. הם המבוגרים של מחר וזה תלוי רק בנו".

על המחסור באנשי הוראה: "אם טוב למורה טוב לתלמיד והפוך. אנחנו חייבים לתת יותר כדי שאנשים יגיעו. אנחנו צריכים לפתור את הבעיות מראש וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בשיתוף הפעולה המדהים של האירוע, שהשיא שלו יהיה ההקאתון".

על הספורט ככלי לחינוך: "ספורט הוא חינוך לכל דבר. ילדים שעוסקים בספורט מקבלים המון - איך להתמודד עם לחצים, הצלחות, כישלונות, הישגים, מצוינות ועוד דברים שבבית הספר הם פחות מקבלים. בנוסף, הספורט עזר לנו לשמור על שפיות - למרות המצב, אנשים הגיעו למגרשים ומילאו אולמות וזה הניצחון שלנו. ספורט הוא חוסן וצריך להשתמש בו יותר כדי לחזור לשפיות".

"בישראל יש 20 אלף גני ילדים ואמורות להיות 24 אלף גננות", ציינה ענת דדון, יו"ר אשמורת ומנהלת האגף לגיל הרך בהסתדרות המורים. "למרות זאת, אני יודעת על מחסור בשנת הלימודים האחרונה של 3,000 גנונות בארץ בגני העירייה לילדים בגילאי 3-6, ובכל יום גננות מתפטרות. אני צופה שתוך חמש שנים בכלל לא יהיה חינוך ציבורי, ורק למי שיהיה כסף תהיה אפשרות לשים את הילד שלו בגן איכותי. כיום לכולם יש מה להגיד לגננת, ויש לה המון בוסים ומי שאומר ומכתיב לה מה לעשות.

אין יום שאני לא נמצאת בתחנת משטרה בישראל עם גננת על תלונות שווא שקריות, תלונות שהורסות חיים לאותן גננות. אין גננות במכללות, אין גננות בסמינרים ואין גננות בשטח. יפה בן דוד עשתה הסכם שכר מעולה, הסכם היסטורי. חשבנו שהשכר הוא הבעיה והעלינו את השכר בצורה משמעותית, אך עדיין אין גננות. מה שאומר שכל התנאים מסביב הם הבעייתיים. העולם התקדם והגנים שלנו נראים כמו לפני 50 שנה. ההתערבות של ההורים והאלימות של ההורים עוברת את כל הגבולות. מורה או גננת הם פרופסיה. הם צריכים לקבל יחס וכבוד כמו שמקבל רופא.

מדינת ישראל צריכה לצאת בתוכנית חירום, כי זה לא יימשך. יותר ויותר אנשים עוזבים את המערכת וכל יום נסגרים גנים בישראל בגלל מחסור. הורים מגיעים עם הילדים שלהם בבוקר והגן סגור כי אין גננות ואפילו מחליפות".

"כבר הרבה זמן שאני מציג את התוכנית של השלטון המקומי, שהמטרה היא להעביר כמה שיותר סמכויות לרשויות המקומיות", ציין חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי. "אנחנו מביאים אחוזים רבים והמדינה לא באמת נמצאת שם. אני חושב שהגיע הזמן להעביר אלינו את הסמכויות ושהמדינה תתמקד בפריפריה ובמגזר. החכמה היא שירימו את בית שאן, ירוחם דימונה ומקומות בחברה הערבית.

אין פה עניין של תקציבים. משרד החינוך היה צריך לתת לנו קרדיט לעשות את מה שעשינו עם המורות, גם עם הגננות. כיום מאות גנים לא נפתחים כי אין גננת ואנחנו יודעים לקדם את הנושא של מחליפות בצורה הרבה יותר טובה.

איך פותרים את העניין? צריך למצוא מחליפות לפרקי זמן מסוימים. יש לנו רשימה של 14 אלף סייעות שאנחנו מביאים אותן בעת מחסור לרשויות המקומיות. צריך לעשות את אותו דבר גם עם גננות ומשרד החינוך לא יודע לנהל את זה. עד היום כשאין גננת - אין גן. ככל שיתנו לנו יותר סמכויות, נוכל להביא לשינוי".

"אנחנו עדיין לא רואים את האור, אבל אנחנו בכיוון", יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים. "ראינו בכנס קרוב ל-2,500 מנהלים מכל הארץ וזה בהחלט מרשים. ראינו דברים חדשניים, אבל אי אפשר להחליף את התפקיד של עובד הוראה. צריך את הרגש הזה שיש להם. אנחנו כן רואים שאפשר להפוך את מערכת החינוך לטובה יותר, אבל זה תלוי גם במשרד החינוך ובאסטרטגיה שלו.

מערכת החינוך כפי שאנחנו מכירים אותה היום חייבת להשתנות. זה לא שיש לנו מורים לא איכותיים, אבל יש לנו פחות מורים. משרד החינוך צריך לשנות את התוכניות ולהפוך אותן לרלוונטיות. הייתי רוצה שיתנו את האוטונומיה למנהלים ולמורים, ושהם יחליטו איך ומה ללמד. כיום המשרד מכתיב להם את היעדים, מה ללמד וגם רוצים תוצאות. זה כמו לקשור מישהו ברגליים ולבקש ממנו לרקוד.

ראיתי את המגמה של החוסר במורים וגננות כבר לפני שש שנים וזה התפוצץ לכולם בפנים. אף אחד לא נערך לזה. אי אפשר לפתור את הבעיה הזו תוך שנתיים או שלוש. מה ניתן לעשות? יש לא מעט. ראשית, צריך שהמדינה תממן את שכר הלימוד לכל מי שהולך ללמוד הוראה. לטעמי, הדבר הכי חשוב שצריך לעשות כרגע הוא למנוע מההורים להתערב. אם לא יהיה שיתוף פעולה ואם ההורה לא ידע מה החובות שלו ולא רק הזכויות, אנחנו בבעיה. לא ייתכן שהורים לא יכבדו את המורים ומשרד החינוך צריך להוציא גבולות גזרה להורים".

"כמו כולם, גם אנחנו התגייסנו למען מערכת החינוך אחרי ה-7 באוקטובר", אמר גבי טייטל, מנכ"ל בנק מסד. "ראינו שהקימו בתי ספר, אבל שהיה חסר ציוד. ביוזמה שלנו עם הסתדרות המורים סייענו להשלים ציוד לתלמידים ועשינו סיורים במקום כדי לשמוע ולהבין מה הצרכים שלהם. אנחנו לא יכולים לפגוע במורים שלנו, כי זה יחזור אלינו כמו בומרנג ולא תהיה לנו זכות קיום.

הכנס הזה מכנס את האנשים הכי חשובים שיש לנו במדינה. אם לא נדע ונשכיל להשקיע במורים ובחינוך, זה יהיה בעוכרינו. אני לא מדבר רק על השקעה בפן הכספי, אלא גם חשוב להגיד תודה. זה ירים למורים ולמנהלות וזו הדרך הנכונה. אני עומד בראש בנק שמשרת מורים ומורות ואני כל יום אומר תודה. אני מקווה שכולם יבינו את זה".

לראשונה, מתקיים כנס ותערוכה לכל רצף החינוך, מקדם יסודי ועד סיום לימודי הוראה, בנוסף להאקתון מיוחד בשיתוף משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי, מרכז השלטון האזורי והסתדרות המורים שמתמקד במציאת פתרונות למחסור בצוותי הוראה בישראל.

דגש מיוחד הושם השנה גם על חינוך למצוינות בספורט כערך מוביל, חינוך למצוינות ככלי למוביליות חברתית ונדון בקשר ההדוק שבין חינוך לתקומה ונלמד על הנעשה בקהילות בצפון ובעוטף עזה.