לאחרונה אושר תיקון החוק להגנת הפרטיות, כאשר מדובר במהלך המשמעותי ביותר שנעשה ב־40 השנים האחרונות בתחום זה. התיקון כלל שינויים רבים שיתאימו לעידן הנוכחי והאיומים שהוא מביא עימו.
בין היתר נקבע בתיקון כי הרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל עיצומים כספיים בסכומים שיכולים להגיע גם למיליוני שקלים על הפרות, גם אם לא הוכח נזק. בהתאם לכך, כעת יהיה על הרשויות המוניציפליות לבצע מספר שינויים במדיניות הגנת הפרטיות, לרבות מינוי ממונה הגננת הפרטיות בתוך הרשות.
פוטנציאל הסיכון לאירועי פריצות סייבר ובכנה בגניבת מידע אישי ברשויות המקומיות, גם בהשוואה למגזרים שונים במשק, גבוה במיוחד. הרשויות מנהלות ומחזיקות במידע רגיש על תושביהן, לרבות מידע ממרשם האוכלוסין כגון מספרי תעודת זהות, כתובת מגורים, דרכי יצירת קשר, מצב הנכסים ובעליהם, קיומה של משכנתא ועוד.
בהליך פיקוח שביצעה הרשות להגנת הפרטיות ב-70 רשויות מקומיות בישראל, המנהלות מידע אישי על למעלה מ-5 מיליון תושבים, נקבע כי קרוב למחצית הרשויות שנבדקו (48%) עמדו ברמה נמוכה בהוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו בנושא אבטחת מידע. עוד נקבע כי 27% מהרשויות המקומיות עמדו ברמה בינונית בהוראות החוק והתקנות בנושא. אם כן, לאחר יישום תיקון החוק ישנה ציפייה לעלייה משמעותית בתפקוד המשק בכלל, והרשויות המקומיות בפרט בהקשר זה.
אלי לוין, מנכ"ל חברת ELPC המתמחה בשירותי אבטחת מידע, וכעת מלווה רשויות רבות בדרך לעמידה בתקנים החדשים, מסביר: " תיקון החוק נועד לצמצם פערים עצומים שנפערו בין הסטנדרטים הנהוגים בישראל בכל הנוגע לאבטחת מידע לבין אלו שנהוגים בעולם המערבי". עוד מוסיף לוין: " בטרם מלחמת "חרבות ברזל" ידענו כי ישראל מהווה מוקד מרכזי לתקיפות סייבר וניסיונות גניבת פרטים אישיים, כיום הסכנות גדולות אף יותר. בשנים האחרונות אירעו מספר אירועים של דליפות מידע אצל מספר חברות במשק הישראלי, וכעת עם תיקון החוק והשמת התקנים החדשים על הרשויות המקומיות כמו גם על חברות נוספות במשק, אני סבור כי המאמץ להגנת הפרטיות יעלה שלב."