11 המופלאות והמופלאים שלנו שהביאו לנו 7 מדליות: תום ראובני עם מדליית הזהב ושרון קנטור עם מדליית הכסף בגלישת רוח, ענבר לניר ורז הרשקו עם מדליית הכסף ופיטר פלצ'יק עם מדליית הארד בג'ודו, ארטיום דולגופיאט עם מדליית הכסף בענף התעמלות המכשירים וכמובן מדליית הכסף של נבחרת ההתעמלות האומנותית: שני בקאנוב, אדר פרידמן, רומי פריצקי, אופיר שחם ודיאנה סברטסוב.
למי שלא חי את היומיום של ספורטאיות וספורטאי ההישג קשה להבין כמה דם, יזע ודמעות עברו 11 הספורטאיות והספורטאים ההישגיים שלנו בדרך למדליות הלאומיות. ולא רק הם, גם לשאר השחקניות והשחקנים של הסגל האולימפי שלא הצליחו הפעם לזכות במדלייה, מגיעה הערכה אדירה על שנים של הקרבה ועמל, במהלכם הם ויתרו על הרבה מאוד מהחיים האישיים שלהם, כדי להגיע הכי מוכנים שיש למשחקים האולימפיים.
בעיני גם הם ווינרים ואלופים ואנחנו במכון וינגייט ניתן להם את כל המעטפת והצרכים כדי שימשיכו להתאמן. אני מבטיח לכם שעם ההשקעה והמסירות שלהם ושל הצוותים המקצועיים שלנו ושל האיגודים - גם הרגע שלהם עוד יגיע.
כבר עשרות שנים שאני זוכה להיות בלב העשייה לקידום הספורט הישראלי, בתחילה בתפקידים שמילאתי במשרד התרבות והספורט ועכשיו כמנכ"ל מכון וינגייט. אני יכול לומר לכן ולכם באחריות רבה, חלק משמעותי מכך שעקומת המדליות שלנו הולכת ומטפסת מפעם לפעם, היא ללא ספק ההשקעה האסטרטגית של המדינה בקידום הספורט ההישגי.
בשנת 2016 מדינת ישראל לקחה אחריות על הספורט ההישגי, הלאימה את מכון וינגייט והפכה אותו לתאגיד ממשלתי. המדינה הבינה שהשקעה בספורט הישגי היא לא משהו "רווחי" מבחינה כלכלית ולכן אם רוצים לראות הישגים צריך להשקיע. מאז ועד היום אנחנו רואים תהליך מאוד ברור, לפיו כל איגוד וענף שמכון וינגייט הפך להיות עבורו "בית לאומי", זכה לקפיצה דרמטית באיכות ההכשרה והאימונים וכתוצאה מכך גם בהישגים.
הגעתו של כל איגוד למכון וינגייט כ"בית לאומי" מהווה מהפכה של ממש לספורטאי ההישג באותו ענף. מאותו רגע המכון הופך עבורם לחממה סטרילית שבה הם זוכים לכל המעטפת המקצועית, אנו מעמידים לרשותם את המתקנים המתקדמים בעולם לאימון, מעונות ללינה לאורך כל ימות השבוע לספורטאים ולמאמנים, תזונה מקיפה שעונה על הצרכים שלהם ומותאמת באופן אישי, שירותי רפואת ספורט מהמתקדמים בעולם, אימונים מנטליים וכמובן תוכנית אימונים יומיומית שמקדמת אותם למקסם את היכולת הספורטיבית שלהם.
כיום איגודי השיט, הג'ודו, התעמלות מכשירים והתעמלות אומנותית, השחייה, הסייף, כדורעף, כדורעף חופים, כדורמים וקשתות, נמצאים בוינגייט כבית לאומי, וכבר השנה נקלוט את איגוד האתלטיקה ובהמשך עם השלמת הקמת המבנה הרב תכליתי החדש בוינגייט, בהשקעה של רבע מיליארד שקלים גם איגוד הטווקאנדו יצטרף אלינו וזה עוד לא הכל: בספטמבר השנה נפתח את "תיכון וינגייט", המהלך המשלים של האקדמיה למצויינות בספורט שפועלת במכון, אשר תיתן מענה לדור הבא שלנו ואת התוצאות של השקעה זו אנחנו מצפים לראות, במשחקים האולימפיים 2032 באוסטרליה.
מאחורי ההישגים של הספורטאיות והספורטאים הישראליים עומדת מדיניות של משרד התרבות והספורט שדואג לתקציבים שמאפשרים לייצר אלופות ואלופים כחול לבן וכמובן עבודה מאומצת של שנים של אגודות ואיגודי הספורט בענפים השונים ועובדות ועובדי מכון וינגייט המסורים, שעושים כל יום מאמץ להפיק את המיטב והמירב מהפוטנציאל הלאומי שלנו ולהם נתונה הערכה עצומה.
עכשיו רגע אחרי שהמשחקים האולימפיים בפריז מסתיימים האתגר שלנו לקראת לוס-אנג'לס רק מתחיל. המדליות לא מגיעות יש מאין, אלא אם מתקיימת סינרגיה מושלמת ותכלול מקיף של התשתיות הפיזיות, האיגוד, המאמנים, הפיזיוטרפיסטים, המנטליסטים, הפסיכולוגים, התזונאים. כל יכול לקרות רק בזכות יחידה לספורט הישגי חזקה ועוצמתית שיודעת להביא את הדברים לידי ביצוע.
בימים אלו אנו מקדמים תוכנית אסטרטגית סדורה שתוצג למשרד התרבות והספורט בחודשים הקרובים ואשר תהפוך את וינגייט לאחד ממכוני הספורט ההישגי הטובים בעולם. תוכנית זו תכלול שדרוג המעטפת המקצועית לספורטאים והתשתיות הפיזיות לאימונים, תוך הגדרת פרמטרים מקצועיים שאפתניים לתשתית המקצועית שנעניק לכל איגוד. אני בטוח במאת האחוזים, שעם המשך ההשקעה של המדינה במכון וינגייט, בשילוב היכולות המקצועיות וההשקעה של הספורטאים שלנו, נראה בלוס-אנג'לס את התוצאות על הפודיום ונזכה לגשם של מדליות!