יתכן שלא הרבה ישראלים שמעו על אזור טוהוקו ביפן. באזור זה, המשתרע על שטח של למעלה מ-66 אלף קמ"ר (פי-שלושה מישראל) ובו מתגוררת אוכלוסייה של כמעט עשרה מיליון איש (בדומה לישראל), התחוללה בשנת 2011 רעידת אדמה אדירה, החזקה ביותר שפקדה את יפן ב-140 השנים שקדמו לה.
בעקבות רעידת האדמה נוצר גל צונאמי, שהרס רבות מערי החוף הציוריות של המחוז. ממדי ההרס היו עצומים. השילוב הקטלני של הרעש והגל ההרסני גם גרם לנזקים חמורים בתחנות הכוח הגרעיניות בפוקושימה, שם שמוכר יותר גם בזיכרון הישראלי. כתוצאה מכך התרחשה דליפה של חומרים רדיואקטיביים מאחד הכורים הפגועים, שגרמה לזיהום סביבתי משמעותי. רבים מהתושבים סבלו מטראומה נפשית כתוצאה מהאסון.
אך טוהוקו מוכר כיום בעולם גם כאזור שעבר את אחד מתהליכי השיקום המוצלחים בהיסטוריה.
השלב הראשון בשיקום התמקד בהצלת חיים, סיוע הומניטארי ופיתוח תשתיות זמניות. השלב השני כלל שיקום תשתיות קבועות, בניית בתים חדשים ופיתוח כלכלי. השלב השלישי התמקד בהגנה מפני אסונות טבע עתידיים ובפיתוח קהילתי בר-קיימא.
למה אני מטריחה את הקוראים והקוראות בסיפור זה? כי אני חושבת שיש לממשלת ישראל מה ללמוד ממנו ביחס לשיקום עוטף עזה ושיקום הנגב תהליך שמתנהל כיום באיטיות מרגיזה וסובל מסרבול, חוסר תיאום בין הרשויות, ויכוחים פוליטיים ומאבקי כוח בירוקרטיים.
אסטרטגיית השיקום של טוהוקו כללה שיתוף פעולה הדוק - בין ממשלת יפן, גורמים מקומיים וארגונים בין-לאומיים; שקיפות - תהליך השיקום היה שקוף ונתון לפיקוח ציבורי; השתתפות קהילתית - התושבים שותפו בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשיקום; ופיתוח בר-קיימא - תהליך השיקום שם דגש על פיתוח כלכלי וחברתי בר-קיימא.
במעבר חד לנגב, תוכנית תקומה איננה מתנהלת כתוכנית אזורית רחבה, אלא כשיקום רצועה צרה וקטנה, ששיקומה יתייחס לכ-70,000 תושבים, אם תכלול את שדרות. ההתמקדות רק בחבל ארץ צר תגרום להחמצת הזדמנות היסטורית לפתח את הנגב באחת השעות הקשות והקריטיות בהתפתחותו.
אי אפשר לנתק את הנגב המערבי מיתר חלקי הנגב
הנה תקציר העלילה למי שהחמיץ. מנהלת "תקומה", שהוקמה לצורך שיקום הנגב המערבי, הציגה לממשלה תוכנית מקיפה לשיקום היישובים בחבל הארץ היפה הזה, שנפגע אנושות בטבח של שבעה באוקטובר.
כשניגשים להכנת תוכנית כה מקיפה לשיקום חבל ארץ, אי אפשר להסתפק בראייה תכנונית כה צרה. גם אי אפשר לנתק את הנגב המערבי מיתר חלקי הנגב. הנגב הוא מכלול אזורי גיאוגרפי אחד, ואם ניגשים לפתח אזור - והדגש הוא לא רק על שיקום, אלא גם על פיתוח - צריך להכיל את תוכנית "תקומה" על כל הנגב.
חשוב להבין שפיתוח של כלל הנגב הוא צו השעה ותוכנית "תקומה" כוללת תפגוש מאמצי פיתוח שמתנהלים ממילא בנגב - אם כי בקצב איטי ומקומם, כרגיל - ותעצים אותם. כך למשל, בימים אלה הולכת ונשלמת בנייתן של שתי קריות צבאיות, קריית התקשוב וקריית המודיעין, שתנקזנה לאזור עשרות אלפי חיילות וחיילים ומשרתי קבע ותחזקנה את האקו-סיסטם הטכנולוגי הנבנה בעמל רב בנגב.
החיבור בין יחידות העילית הטכנולוגיות של צה"ל לבין המוסדות האקדמיים הפועלים בנגב - ש"מייצרים" מדי שנה כ-50% מהמהנדסים בישראל - ובינן לבין התעשייה הטכנולוגית בנגב, יבטיח שיתוף פעולה פורה, שהוא קריטי לפיתוח ההייטק בנגב ועשוי להביא להפרחת האזור מבחינה כלכלית.
להרחיב את סמכויות ותקציב "תקומה"
כפטריוטית נגב סברתי מייד עם השקת התוכנית ויציאתה לאור שיש להחילה על כלל הנגב ולא רק על אזור צר. אני מחזיקה בדעה שהנגב הוא יחידה אחת, ואני כבר שנים מנסה לקדם את מאמץ הפיתוח כך שיתייחס לכל הנגב, בדגש על פיתוח באר שבע כבירת הנגב וכמוקד מטרופולין הדרום.
והנה, קיבלתי חיזוק לדעתי זו מבנק ישראל, שציין בדוח מיוחד, כי "תכנון תהליכים ארוכי טווח, ובפרט בנושאי תשתיות, תחבורה, תעסוקה, חיזוק הרשויות המקומיות ופיתוח כלכלי, צריך שיתייחס לכלל המרחב הגיאוגרפי המשותף לאזורי העימות ולחבלי הארץ הסמוכים אליהם, ולא יתמקד רק ביישובים שהוגדרו במסגרת 'חבל התקומה', או בשיקום הפיזי של היישובים שנפגעו או פונו".
תוכנית "תקומה" במתכונתה הנוכחית משקפת ראייה צרה וחלקית של ממשלה משותקת וחסרת מעוף. מה שנדרש הוא שהממשלה תתעלה מעל עצמה ותגלה מנהיגות. עליה לגבש בהקדם תוכנית מקיפה ושאפתנית, שתתמקד בפיתוח כלכלי, חברתי ותשתיתי של הנגב כולו - כולל של האוכלוסייה הבדואית - ותכלול מגוון רחב של צעדים, ובהם הקמת אזורי תעשייה חדשים, שיפור תשתיות התחבורה, חיזוק מערכת החינוך וסיוע לעסקים מקומיים.
ברמה המעשית, יש להרחיב את סמכויות "תקומה" ואת תקציבה כך שהיא תהיה האחראית היחידה על ביצוע התוכנית, תחת ראש הממשלה. סמכויות רחבות יאפשרו לה לתאם את פעילותם של כל הגופים המעורבים ולקדם את שיתוף הפעולה בין הגופים המעורבים בתוכנית, הן ברמת הממשלה והן ברמת הרשויות המקומיות. רק כך הנגב יוכל להתמודד עם האתגרים הרבים הניצבים בפניו.
אם הממשלה לא תפעל - אנחנו נפעל
אני קוראת לממשלה לפעול מייד ברוח דוח בנק ישראל. שבענו מהבטחות שאין להן כיסוי וערך. אנחנו בנגב ממתינים כבר שנים להקמת בית חולים נוסף, להקמת שדה תעופה בין-לאומי שני, לסלילת רכבת מהירה בין תל אביב ובאר שבע ולהקמת רכבת קלה בעיר באר שבע עצמה. מניתי כאן רק חלק מהתוכניות החשובות שתקועות שנים על גבי שנים בבירוקרטיה הפוליטית של ישראל.
אם הממשלה לא תשכיל לפעול, אנחנו, תושבי הנגב, נאלץ לפעול. כמו שאמרתי בהזדמנויות שונות, תוך כדי מאבק ארוך שנים במסגרת עמותת "ישראל למען הנגב", כי רק כאשר אזרחי ישראל תושבי הנגב ייקחו אחריות על גורלם ויפעלו לשינוי מצבם - הם יצליחו לשנות מציאות. לא משנה מה גדולים הכוחות שיעמדו מולם. ואכן, במאבק קשה ומאתגר הצלחנו להוציא לפועל את מעבר יחידות המודיעין של צה"ל לנגב - פרויקט גדול בהרבה מפרויקט "תקומה" ובעל משמעות כלכלית אדירה לנגב. כעת, עלינו, תושבי הנגב, יחד ובתמיכה של כלל אזרחי ישראל, לתמוך בתקומה של כלל הנגב, כולל של העיר באר שבע.
עלי לומר בצער, כי התמיכה של תושבי הנגב בממשלות הימין, שהחזיקו בשלטון ב-35 מתוך 46 השנים מאז המהפך של 77', לא מנעה את נסיגת הנגב - דמוגרפית, כלכלית, בריאותית. לא עוד.
חיזוק הנגב יימנע את קריסת גוש דן
עוד חשוב לזכור, כי יש כאן עניין לאומי מעבר לפטריוטיזם הלוקלי. חיזוק הנגב ומשיכת תושבים חדשים אליו, בעיקר של אוכלוסייה צעירה, יבטיח את פיזור האוכלוסייה שכל כך חשוב למדינה.
חיזוק הנגב גם יבטיח את חוסנו של האזור אל מול איומים עתידיים. אחד הדברים שלמדנו במחיר אנושי וכלכלי עצום, הוא לא להסתמך על קונספציות ואשליות. אף אחד לא יכול לתקוע כף לידינו שיום אחד מצרים - המתחמשת מעל ראשה - לא תתקוף אותנו, ואף אחד לא יכול להבטיח שממלכת ירדן לא תקרוס וכוחות זרים יפלשו לתוכה. בשני התרחישים, גורל הנגב יעמוד בסכנה וחוסנו הביטחוני יעמוד בפני מבחן חמור.
במילים אחרות, השיקול הלאומי הצרוף צריך לקדם את פיתוח הנגב כולו ולא רק השיקול האזורי, החשוב לכשעצמו.
הנגב יכול להוביל את המדינה לעידן היסטורי חדש
במוקד תוכנית פיתוח אזורי צריכה לעמוד העיר באר שבע, בירתו הטבעית של האזור. המחקר והניסיון המצטבר מלמדים, כי לעיר-אם חזקה בלב המטרופולין יש חשיבות רבה, הן עבור תושבי העיר עצמה והן עבור תושבי המטרופולין כולו. היא יכולה לתרום לצמיחה כלכלית, לשיפור רמת החיים, לחיזוק הקהילה ולשמירה על הסביבה. כמובן, שכל הערים, הרשויות המקומיות והיישובים במרחב - עירוניים וכפריים כאחד - צריכים להיות מחוברים אל באר שבע ברשת תחבורה יעילה, ומתקדמת כדי להבטיח את ההתניידות והתעסוקה במרחב כולו. החיבור המהיר והיעיל אל באר שבע ומחוצה לה יבטיח כי לכל תושבי המרחב תהיה נגישות ליתרונות של באר שבע בתחומים כמו תעסוקה, בריאות, תרבות ורווחה.
הנגב הוא ההבטחה הגדולה הבלתי ממומשת של ישראל, עד לזמן זה. הוא אזור בעל פוטנציאל אדיר, אך מצבו כיום משקף בעיות מבניות קשות במדינה. מערכות גדולות בישראל, כולל המערכת הפוליטית, משותקות ומשתקות זו את זו. התוצאה היא שבמשך עשרות שנים פרוייקטים לאומיים ואזוריים תקועים או מתבצעים באופן חלקי. במצב זה, המקומות החלשים יותר והאוכלוסייה החלשה יותר נופלים קורבן למערכת חולה זו במשך עשרות שנים.
קשה לחשוב מה היה קורה לו ממשלת ישראל הנוכחית, ואלה שקדמו לה בעשורים האחרונים, הייתה מנהלת את תהליך הקמת המדינה. בן גוריון, איש החזון והמעש, שהוביל בהצלחה את התהליך ההיסטורי להקמת המדינה חרף התנגדויות אדירות מבית ומחוץ, נאבק בכמה צמתים היסטוריים על הכללתו של הנגב במדינת ישראל הריבונית. פעם אחת בעת הדיונים על תוכנית החלוקה, שאיימה לנתק חבל ארץ זה ממדינת ישראל העתידית, ופעם שנייה כנגד תוכנית "אלפא" שהגו המעצמות ב-1955, שרצו לקרוע חלקים גדולים מהנגב לטובת ירדן ומצרים. הוא אף הראה דוגמה אישית שכה חסרה כיום, וירד לשדה בוקר, בו קבע את מושבו.
ולמרות הכול, אני עדיין אופטימית. לעיתים אירועים היסטוריים, כמו מלחמות וטראומות לאומיות, מהווים נקודת מפנה למדינה שלמה. אני מקווה שאירועי שבעה באוקטובר הנוראיים (חלקם ללא ספק עוד לפנינו) יהיו נקודות מפנה, שתוביל לשינוי פני הנגב כולו. אני מקווה שההרס של חבל תקומה יהפוך ל"הרס יוצר" שיפתח את הנגב כולו.
ממשלת ישראל חייבת להוכיח במעשים ולא בדיבורים שהיא נאמנה הן לאזרחים שלה והן לחזון בן-גוריון. מחירים כבדים שילמנו עד עתה, כולל במלחמת "חרבות ברזל". יותר מדי דם נשפך בנגב, ועלינו להבטיח שנפריח את הנגב כדי להפריח את ישראל. אנו ניצבים בפני הזדמנות חסרת תקדים וההיסטוריה היהודית לא תסלח לנו אם נחמיץ אותה.
הכותבת היא יו"ר עמותת "ישראל למען הנגב", שהובילה את המאבק הציבורי להעברת יחידות המודיעין של צה"ל לנגב