לפני כשבועיים חזרתי מעזה אחרי שירות מילואים של כארבעה חודשים, בתוך רחובות חאן יונס מצאתי לידי לוחמים אמיצים שחלקם מתנגד בכל תוקף למפלגה שאני חלק ממנהליה וחלקם תומכים בה.
אבל כשהסתכלנו בכוונות מצאנו מולנו אויב אחד בלבד ומולו נלחמנו, חיינו אחד ליד השני חודשים ארוכים מתוך הבנה שהמשותף שלנו גדול על המפריד, זו אולי סתם קלישאה או סיסמה אבל זו גם האמת.
אמש ראינו שמי שמפלג, משסה וגורם לשיח מלא שנאה- התרסק בקלפי. הציבור מאס בקמפיינים נגטיבים,משיח משסה, מאס משבירת האחדות ופרוק החברה הישראלית לגורמים.
כשיצאנו למערכה על הרשויות המקומיות לפני כשנה ביקשתי מהנציגים שלנו בכל הארץ לייצר קמפיינים מאחדים ומחברים,את התוצאות ראינו כולנו אמש.
הציונות הדתית הצליחה לשלב ראשי ערים, לשלב עשרות נציגים ונציגות מכל רחבי הארץ כחברי מועצה והקמפיינים המאחדים שרוצים להוסיף טוב ואור לכל אזרחי ישראל הוכיחו את עצמם.
שאלו אותי מספר אנשים בכירים היום, כולל ראיונות בכלי בתקשורת השונים כיצד בחלק מהסקרים מפלגת הציונות הדתית לא עוברת את אחוז החסימה ואילו בבחירות המונציפאליות ראינו הצלחה אדירה למפלגה, אין לי תשובה מדעית לנושא אבל אני יודע שכנראה המציאות אחרת מהסקרים ולא תמיד מי שעושה רעש בקפלן או בטוויטר ומוציא סכומי עתק על שלטים באיילון הוא זה שמנצח בקלפי.
בסוף הציבור הדתי לאומי הוא ציבור חזק, ערכי ועם שייכות ומחוייבות גדולה לדרך והוא תמיד חוזר בסוף הביתה.
אני גם יודע שיש קשר ישיר בין ההצלחה המונציפאלית להצלחה הארצית, אנחנו כהנהגת המפלגה דרך השרים השונים נהיה נגישים לאותם נבחרי ציבור מקומיים, הם יוכלו לסייע לציבור ואני מאמין שאת הפירות נראה גם בבחירות הארציות כשהן יגיעו.
אבל יותר מכל, הפירות האמיתיים הם שיח מכבד יותר ותוספת אור וטוב לכל אזרחי ישראל.