וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השפעת המלחמה בעזה על הבחירות המקומיות

פרופ' יצחק כ"ץ, מנכ"ל מכון המחקר מאגר מוחות

עודכן לאחרונה: 18.2.2024 / 13:55

בחירות בצל המלחמה - בעוד כשבוע יתקיימו הבחירות המקומיות אשר מסתמנות עם חוסר עניין ציבורי מובהק ואחוזי הצבעה נמוכים

בסוף החודש יתקיימו הבחירות המקומיות, לאחר שנדחו בשל המלחמה. לקראתן נערכו בשבועות האחרונים סקרים רבים, ביוזמת המתמודדים, המפלגות המעורבות וכלי התקשורת מתון ניתן לזהות מספר מגמות בולטות

ירידה בשיעורי ההצבעה
הסקרים מלמדים כי חלה ירידה ממוצעת של 10%-20% בכוונה לבוא ולהצביע בבחירות המקומיות הקרובות, זאת בהשוואה לסקרים שנערכו ערב המלחמה. רבים אינם מתעניינים כיום בפוליטיקה המקומית, במתמודדים ובמסריהם בהיותם מוטרדים מן המצב הבטחוני, אובדן תחושת הביטחון והניסיונות לחזור למהלך החיים השגרתי. את המעורבות הציבורית והפוליטית, שהושפעה בעבר מן הרפורמה המשפטית והמחאה, החליפה כיום אדישות פוליטית-מקומית.

קמפיינים מצומצמים
אירועי ה-7 באוקטובר, הגיוס המוגבר, כמות הנפגעים והתמשכות המלחמה, גרמו לצמצום משמעותי בקמפיינים ובהיקפם. הקמפיינים סובלים מקוצר זמן, מחסור במשאבים וכאמור גם העדר עניין וקשב ציבורי. ביישובים רבים, בעיקר ביישובי עוטף עזה או בגבול הצפון, לא מתנהלים כלל קמפיינים כאלו. סקרים הבוחנים בין היתר אפקטיביות של קמפיינים, מיותרים לגמרי בהקשר זה. קמפיינים בולטים יחסית מתנהלים בכל זאת במקומות בהם מספר המתמודדים גדול יחסית (חיפה, אריאל ואשדוד), כאשר ראש הרשות המכהן נתפס כחלש (בחיפה, באר טוביה, חולון, ירוחם, אשדוד ועוד), או כאשר המכהן כלל אינו מתמודד (באריאל, מעלה אדומים, לכיש, יקנעם, רמת השרון, ראש העין ועוד).

קלפי בחירות מקומיות. אייל מרגולין, אוליבייה פיטוסי/פלאש 90, עיבוד תמונה
קלפי בחירות מקומיות/עיבוד תמונה, אייל מרגולין, אוליבייה פיטוסי/פלאש 90

מלחמות מחזקות ראשי ערים מכהנים

קמפיינים חיוביים יותר
המלחמה והשלכותיה, ריבוי הנפגעים, החטופים והאווירה הכללית, גורמים לרוב להעלאת קמפיינים שקטים, מתונים ובכלל חיוביים יותר. הקונפליקטים החיצוניים, עם החמאס והחיזבאללה, והקונפליקטים הפנימיים, בין "השבטים" בחברה הישראלית, אינם באים כיום לידי ביטוי במערכת הבחירות המקומית, בתקופה בה מרבים בקריאות לאחדות פנימית, כאשר את שלטי הקמפיין החליפו תמונות החטופים.

התחזקות ראשי רשויות מכהנים
המלחמה, בדומה למשברים גדולים אחרים, בהם אסונות טבע או מגיפות, מחזקת לרוב את ראשי הרשויות המכהנים. העיניים נשואות אליהם, הציבור מתבונן במנהיגים המוכרים וקולם נשמע במתן הנחיות והוראות. חלקם מרבה להתראיין באמצעי התקשורת הארציים ולא רק המקומיים (אלון דוידי משדרות, גיורא זלץ מגליל עליון, משה דוידוביץ ממטה אשר, גדי ירקוני מאשכול או תמיר עידאן משדות נגב), ואם יש כישלונות או מחדלים ברמה הלאומית, האשמה מופנית בדרך כלל אל המנהיגות הארצית ולא המקומית. התחזקות המכהנים תגרום בין היתר לשיעורי תחלופה קטנים יותר שלהם בבחירות הקרובות.

התחזקות הביטחוניסטים
המלחמה מחזקת את המתמודדים, מכהנים או אחרים, המזוהים עם סדר היום הבטחוני, חלקם בשל הקירבה הגיאוגרפית והמעורבות הישירה של תושביהם, וחלקם עם העלאת נושאים רלוונטיים לסדר היום (בניית גדר היקפית, הצבת מחסומים, כניסת שבחי"ם או הקמת כיתות כוננות) וחלקם בשל עברם וניסיונם האישי בזרועות הביטחון. הממד הביטחוני במערכת בחירות, מהווה לכן יותר "נכס" מאשר "נטל".

פרופ' יצחק כ"ץ, מנכ"ל מכון המחקר מאגר מוחות. באדיבות המצולמים
פרופ' יצחק כ"ץ, מנכ"ל מכון המחקר מאגר מוחות/באדיבות המצולמים

חוסר קשב לפוליטקה מקומית

פגיעה במועמדים חדשים ומגויסים
רבים מן המועמדים שאינם מכהנים כיום מושפעים לרעה מאירועי המלחמה, האווירה וחוסר הקשב הציבורי לפוליטיקה המקומית, כאשר מועמדים חדשים זקוקים לחשיפה רבה יותר וליכולת להעביר את מסריהם. חלק מהמועמדים והפעילים גויסו לתקופה ארוכה (ירון רוזנטל מגוש עציון, אורי קלנר מגולן, דור חרלפ מגבעת שמואל או אהרון הינמן מגבעת זאב) ונמנעה מהם היכולת לנהל קמפיין. בחודש דצמבר פורסם כי קרוב ל-4,000 מועמדים ופעילים ברשימות שונות מגויסים, בהם כ-70 המתמודדים לראש הרשות. המלחמה מחלישה הן את המועמדים החדשים והן את המגויסים, כאשר במקרים רבים מדובר באותה אוכלוסייה.

פגיעה פיסית וחוסן נפשי
המלחמה גובה קורבנות בנפש, גם בקרב פוליטיקאים: אופיר ליבשטיין ז"ל שהיה ראש מועצת שער הנגב ותמר קדם-סימן טוב ז"ל שהתמודדה במועצה האזורית אשכול. ניתן להניח כי גם בין אלפי המתמודדים והפעילים ברשויות וברשימות השונות יש נפגעים רבים, בגוף או בנפש. הציבור הרחב משווע לסיוע בתחומי החוסן הנפשי ובכלל זה גם נבחריו. למלחמה יש אם כן השפעה ישירה, וכואבת במיוחד.

דחיית הבחירות המקומיות
לאחר דחיית הבחירות המתוכננות לחודש פברואר השנה, תהיה דחייה נוספת לחודש נובמבר השנה, ב-14 רשויות הנמצאות ביישובי העוטף או בצפון, שמרבית תושביהם התפנו. דחייה זו תסייע לראשי הרשויות המכהנים, המזוהים עם סדר היום הבטחוני, ותפגע באחרים אשר יתקשו לגייס משאבים ולהתמיד בחשיפה ובעשייה לאורך זמן.

דחיקת הרפורמה המשפטית והמחאה
מה שהיה עד ה-6 באוקטובר כמעט לא רלוונטי לאחר ה-7 באוקטובר. המלחמה והשפעותיה דחקו לחלוטין מסדר היום הציבורי את הנושאים "הישנים", הן בזירה הארצית והן בזירה המקומית. בהתאם, אין לנושאים אלו כל אזכור בקמפיינים המתנהלים בחודשים האחרונים והסקרים מלמדים אף הם על השינוי בסדר היום.

בין בחירות מקומיות לפוליטיקה ארצית
בקרב הפוליטיקאים ניטש ויכוח בשאלה עד כמה הבחירות המקומיות מהוות "משחק מקדים" או "פיילוט" של הבחירות הארציות. מוקדם עדיין להסיק ויש להמתין לתוצאות הבחירות המקומיות, אך נראה בשלב זה כי הקשר הינו חלש יחסית. הסקרים מלמדים אמנם כי יש מועמדים המזוהים עם הליכוד אשר מעמדם הורע, חלקם עוד קודם לכן בשל הרפורמה המשפטית והמחאה, אך שחקנים רבים במערכת רצים ברשימות עצמאיות ואינם מזוהים בצורה ברורה עם מפלגות כלשהן. אי הוודאות באשר להשפעה זו מקורה גם בצפי לכניסת שחקנים חדשים, מפלגות חדשות או חיבורים חדשים, לזירה הארצית, כאשר למרביתם אין כל קשר כיום לזירה המקומית ולכן הקשר בין המערכות השונות חלש ביותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully