21 ימים לבחירות המקומיות - עשרות המועמדים אשר פנו לשר הפנים טוענים כי הנסיבות שהביאו לדחיית הבחירות ממועדן המקורי באוקטובר לא השתנו, אלא אף הוחמרו. הם טוענים כי 500 מועמדים עדיין מגויסים למילואים וחיוניים לצה"ל שאינו יכול לשחררם וכי "ישנה וודאות מוחלטת כי שעשרות אלפים ייעדרו מחגיגת הדמוקרטיה שנועדה לעצב את דמותן של הרשויות לחמש השנים הבאות". השר לא מתכופף.
אולי כי יש מי שסבורים בדיוק להיפך.
למשל ענת חולי, 53, מתמודדת עצמאית על ראשות המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה, עומדת בראש סיעת "אופק" שהצמרת שלה גוייסה למאמץ המלחמתי, ובכל זאת היא משוכנעת כי יש לקיים את הבחירות המקומיות במועדן בעוד שלושה שבועות, ב-27 בפברואר. "דווקא בעת הזו, כאשר המערכת המוניציפלית כמעט ומשותקת חייבים לקיים בחירות ולחזק את חוסנו של העורף, אי קיום בחירות ייתן לצד השני ניצחון נוסף שאסור לנו לאפשר אותו", היא אומרת, "לי זה ברור כשמש שאין לנו את הפריבילגיה להתבצר באובדן, בכאב ובקושי וחייבים להמשיך בחיים האזרחיים ולשמור על עורף מתפקד. אם לא ניתן את כל המענים לאנשי המילואים שעדיין משרתים, הקושי שלהם יהיה אפילו יותר גדול לתת את מה שהם צריכים לתת".
המקרה של בנימינה-גבעת עדה מחדד באמת את הצורך בבחירות עכשיו. עוד לפני המלחמה ראש המועצה המכהן, איתי ויסברג, החליט כי הוא אינו מתמודד לקדנציה נוספת. חולי, עורכת דין פלילית, ואחרי 25 שנה של עשיה ציבורית, החליטה להתמודד על ראשות המועצה בישוב הולדתה. "נוצר פה מצב שיש פה איזה ריק שברור שצריך למלא אותו, למרות הקשיים", היא מזכירה.
אבל אז באה השבת השחורה.
"התעוררנו לבוקר מורכב עבור כל תושבי ישראל", כתבה כבר אותו יום חולי בדף הסיעה בפייסבוק, "מטה הבחירות מסב את כל פעילותו לסיוע לתושבי המושבות ולתושבי הדרום, אנו מרכזים פניות בכל הנושאים בסיוע למועצה ולתושבים. שנדע ימים טובים יותר ושנחזור לשגרה במהרה".
"הקמפיין נעצר באבחה אחת. כל פעילות הסיעה הפכה להיות מפוליטית לציבורית", מוסיף סגנה, מספר שניים בסיעה וראש המטה שלה, שניר שושני בן ה-45. שלושה מארבעת המובילים בסיעה גויסו.
הסנגורית ענת חולי לבשה מדים וכסגן (מיל.) ענת חולי עשתה מילואים בכיתת הכוננות של בנימינה-גבעת עדה, בין היתר בשת"פ עם ארגון "השומר החדש" שמתנדביו תגברו את אבטחת הישוב.
סא"ל (מיל.) שניר שושני, יוצא שייטת 13, יצא למילואים בחיל הים ב-7 באוקטובר וחזר רק לפני כשבוע, אחרי 110 יום. קצין ההנדסה רס"ן (מיל.) נדב שטילמן-הררי בן ה-37, מספר 4 בסיעה, יצא לחזית בדרום ונשלח לעזה. אלוף-משנה (מיל.) משה חולי, בעלה של ענת, הוא מפקד נפת גדור של פיקוד העורף, מאז ה-7.10 הוא עדיין בשירות מילואים פעיל ובשל כך נאלץ להתפטר מהתפקיד שייעדו לו, כמנהל יום הבחירות של הסיעה שבראשותה של אשתו.
היא מודה: "לא היה קמפיין. המלחמה תפסה אותנו רגע לפני שעמדו להתחיל בחלק המשמעותי של הקמפיין, שמנו את הכול בצד, לציבור לא היה שום קשב וגם אנחנו הפנינו את האנרגיות למקומות אחרים, היינו בתוך עשייה, וחזרנו אליו רק בסוף ינואר. ב-7 באוקטובר היה לי לו"ז מלא למשך השבוע עם חוג בית אחד ולפעמים שניים מתוכננים לכל ערב. פגישות ביום כל דקה. ללא רגע פנוי אחד להרים את הראש. באותו מוצ"ש הבנתי מיד שלא יהיו בחירות. היה ברור שזו מלחמה קיומית של מדינת ישראל. שצריך לחשב מסלול מחדש. ביטלנו את הכול. עשינו כל מה שאפשר לעשות עבור הישוב ועבור החיילים, כפרטיים, אפילו לא כקבוצה. אפילו קראנו לאנשים שלנו שיפנו את האנרגיות והיכולות שלהם לשם. בשמירה, בחקלאות, במתפרה לחיילים, בניקוי מקלטים, בהכשרת מקלטים ציבוריים וביקורי בית אצל הקשישים שאין להם ממ"דים".
"לנו כמועמדים זה כמובן מאד קשה. גם אין קשב, גם כל אחד עסוק בעניינים האישיים, במציאות", מוסיפה חולי. שושני מוסיף סיבה נוספת לצורך בקיום הבחירות החודש, בעיתוי שמסתמן כסוג של הפוגה. "זה בסוף עניין של זמן עד שכנראה העניין הזה ייפתח בחזרה והמערכה תתעצם שוב ואם נתעכב כעת עם הבחירות נכה על חטא מאוחר יותר".
גם במושבה השכנה יש מי שסוברת כך
רב-סרן (מיל.) צילה רשף, 49, מתמודדת על ראשות המועצה המקומית זכרון יעקב בראש סיעת "זכרון שבלב". היא גויסה בראשית המלחמה ושוחררה רק לפני כשבועיים. היא אומרת כי מדובר בסוגיה מורכבת. "האינטרס האישי הוא לדחות אך בהסתכלות ציבורית חייבים לקיים את הבחירות כדי לאפשר למועצות לתפקד".
לדבריה, "המועצות משותקות מבחינה תקציבית, ומעצם התקופה המוגדרת כתקופת בחירות יש המון סייגים, גבולות והתניות לכל החלטה והוצאה כספית. לכן כמועמדת שחזרה ממילואים אחרי 3.5 חודשים מאוד קשה להתניע קמפיין, אין קשב ציבורי, אין 'וייב' של חגיגה דמוקרטית ולאור המורכבות והקושי עלינו כמנהיגים לנהל קמפיין מותאם מצב, להיות רגישים, להראות מנהיגות, להראות שב-7.10 למדנו משהו, הפלגנות, השיסוי והשנאה רק מחלישים אותנו כאנשים, כאומה". היא מסכמת, "ההתאוששות, בניית החוסן והאמון בין האזרח ונבחריו נמצא כרגע על כתפי ההנהגה המוניציפאלית ובה עלינו להיות ממוקדים".