וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כולם פתאום בעד פוד טראקס. חוץ מהעיר הזאת

17.1.2024 / 10:05

נתונים חדשים שמתפרסמים בוואלה בבלעדיות מעידים על עליה משמעותית במספר ההיתרים שנתנו להצבת משאיות פוד -טראק בישראל בשנים האחרונות. אילו מועצות מקומיות הפנימו כי מדובר על מהלך שמיטיב עם התושבים וכיצד ייתכן כי דווקא בבירת הקולינריה בישראל מספרן שואף לאפס?

הפוד-טראק של אור שפיץ, הטיילת של אשקלון/יניב גרנות

אחרי שנים של גרירת רגליים וגם בעקבות המלחמה: זינוק במספרם של משאיות 'פודטראק' שקיבלו היתר להצבה בשטחן. על פי נתונים של 'קהילת פודטראק'ס' הקהילה הגדולה בישראל בתחומה שמונה אלפי חברים, מספר המשאיות או הנגררים הקולינאריים שהוצבו בשטחי ישראל עומד על כ - 1,000. מדובר על עליה מוערכת של מאות אחוזים בהשוואה לנעשה בשנת 2021.

עד לפני כשבע שנים, מרבית הרשויות המקומיות בישראל התייחסו בביטול לאפשרות להציב 'פוד- טראק' בשטחן. היעדר הבנה לגבי התועלת שצומחת מהימצאותו במרחב העירוני, קיבעונות מחשבתיים וחשדנות בסיסית, לצד הנחת עבודה כי הדבר יפגע בהכנסותיהן ממיסים עירוניים שונים, הובילו לכך כי הבקשות הספורות שהוגשו לקבלת היתר להצבה - נדחו ברובן. היעדר הסדרה חוקית לסוגיית רוכלות המזון אפשרה לכל אחת מהן להציב תנאי סף שונים, חלקם בלתי עבירים. בה בעת, גם הרגולציה הכבידה באופן משמעותי ביותר על היזמים בתחום: בין אם מדובר על משרד התחבורה או משרד הבריאות - כולם גם יחד ייצרו מסלול מכשולים מפרך שהפך את היזמות בתחום - למשימה כמעט בלתי אפשרית.

פוד טראקס החלו לצוץ במשורה. ב-2019 הייתה גבעתיים לעיר הראשונה שהציבה אותן. המשאיות נעו בין הפארקים ושימשו השראה לערים אחרות. עם זאת, התופעה לא רווחה בגלל הקשיים הביורוקרטיים, אלא שבשנת 2021, נפל דבר - המדינה הבינה כי עליה ליצור אסדרה בנושא והיא פרסמה מפרט אחיד לרישוי של רוכלות מזון, המגדיר ומעגן את הדרישות להפעלת העסק. במסגרת זו נקבע כי הרשות יכולה להגביל את הפעילות לאזורים מסוימים ולשעות, אך אין היא רשאית לאסור זאת באופן גורף. כיום, בתום שלוש שנים מאז שפורסם המפרט, אפשר להגדיר את המהלך כמוצלח למדיי. לאחרונה בוצע סקר בנושא ע"י עמית מורנו - אחד מהפעילים הבולטים בתחום היזמות והייעוץ עסקי, בענף הפוד-טראקים.

פוד טראק. בני טל,
הרשויות הבינו שזה משתלם. פוד-טראק/בני טל

יודגש כי האסדרה של התחום תרמה כמובן להתפתחותו, אולם הזינוק האמור מוסבר גם ע"י מספר שינויים שחלו בתפיסה של הרשויות את הסוגייה.אחת מהנחות היסוד השגויות היא כי מתן היתר לרוכלות מזון, פוגעת בהכנסות העירייה שכן על משאית מזון לא חלה חובת תשלום ארנונה, ולא משיתים עליה אגרת שילוט, סגירת חורף, או תשלום בגין הצבת כיסאות ושולחנות על הרחוב ולפיכך, לרשות המקומית אין באמת תמריץ כלכלי לספק היתר.

דני מגדלי מנכ"ל חברת ' פז פוד טראק ', החברה הגדולה בישראל בתחום התכנון, בנייה ומכירת פתרונות 'פודטראק', מציין כי לרוב, אותם נגררים או משאיות מוצבים בשטחים פתוחים, פארקים או באזורים אחרים, בהם ממילא אין עסקי מזון מתחרים. "עד לפני מספר שנים, הרשויות התנערו מהעניין, הן בשל חוסר רצון והן מחוסר הבנה וראו ביזמות זו 'כעסק של גזלנים', אבל התפיסה השתנתה לחלוטין". לדבריו " מחקרים שנעשו בחו"ל, שרלוונטיים גם לישראל, מלמדים כי הצבת ,פודטראק, משפרת את איכות חיי התושבים ומגדילה את תיירות הפנים".

וכך למשל, עיריית רמת גן, שאימצה את הרעיון, הוציאה לדרך בחודשים האחרונים מכרז משמעותי שישמש כפיילוט, במסגרתו יוצבו 4 דוכנים לממכר מזון וקפה בגינות ציבוריות ופארקים ברחבי העיר. כרמל שאמה הכהן, ראש העיר מציין בשיחה עם וואלה! מקומי: "מיזם הפודטראקים הוא חלק נוסף בהסתכלות שלנו על סביבת החיים של התושבים מתוך רצון ליצר חיים עירוניים וקהילתיים ייחודיים. אנחנו משקיעים מאוד בפעילות הקהילתית בעיר, והצבת הפודטראקים תשדרג את הגינות ואת הפעילות בהן".

בנוגע להיבט הכלכלי, מציינים בעיריית רמת גן כי לא מדובר בפרויקט כלכלי מובהק, עם רווח פיננסי לעירייה, אלא מיזם אשר מטרתו להעניק ערך חיובי בביסוס הקהילה השכונתית והפיכת הפארקים והגינות הציבוריות למקום מפגש מהנה לכלל התושבים בעיר. ההבנה לגבי התועלת, חלחלה כאמור גם לרשויות אחרות. ברעננה למשל, הוצבו מספר לא קטן של 'פוד טראק', וגורמים בענף עימם שוחחנו מספרים על נכונות רבה מצד ראש העיר, לרתום את כלל האגפים בעירייה לטובת המרצת הנושא.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
כרמל שאמה הכהן ראש עיריית רמת גן לצד אוטובוס שבת סבבוס. עיריית רמת גן,
כולם נהנים. כרמל שאמה הכהן/עיריית רמת גן

לפני מספר ימים משאית אוכל הוצבה כפיילוט בקריית אילון בעיר חולון "בהתאם למידת ההצלחה - עיריית חולון, באמצעות החברה לבידור ולבילוי, תִפעל לפתיחת פוד טראק'ס נוספים ברחבי העיר", צוין בהודעתה. עדות נוספת לעליית קרנו של התחום ניתן למצוא בזינוק בהיקף המכרזים שפורסמו בשנתיים האחרונות בנושא. כך למשל, לפני מספר חודשים פרסמה עיריית טבריה מכרז להקמת והפעלת "פוד טראק" לממכר מזון ומשקאות בטיילת הדקל. גם עיריית נס ציונה פרסמה מכרז בנושא. כך גם בקדימה צורן, פתח תקווה. עשרות עיריות ורשויות ובכללן גם כפר סבא, בת ים, נהריה, מועצה אזורית עמק המעיינות, הר אדר וכו' , כולן 'קפצו' על עגלת משאיות הפוד טראק. במסגרת זו, ניתן לציין לטובה גם את עיריית הוד השרון, אשקלון, חדרה, כפר סבא ואילת.

גם מועצה אזורית עמק הירדן למשל, הוכיחה גישה חיובית ומעודדת לגבי פודטראקים ובהחלט ניתן לראות שם פעילות קולינרית בתחום. כמוה, גם המועצות של בנימינה וגבעת עדה, שער השומרון, ומגידו, כולן מהוות דוגמאות לרשויות שמבינות את התרומה שעסקים אלה מביאים לאזור ומאפשרות להם לפרוח.

ומה מתחולל בתל אביב, בירת הקולינריה בישראל? מתשובת העירייה עולה כי בחמש השנים האחרונות כלל לא הוגשו בקשות לקבל היתרים, למעט למשאיות שהוצבו במסגרת אירועים כדוגמת מצעד הגאווה וכו'. "בעיר תל אביב-יפו פועלים כ-4,500 בתי עסק לממכר מזון (מסעדות, בתי קפה, מזנונים וכדומה), הפזורים בכל רחבי העיר. משכך, לדידה של העירייה, אין צורך ממשי בבתי אוכל ממונעים, המוצבים במרחב הציבורי ועלולים להוות מטרד לתנועה ולהולכי רגל", מצוין. "עם זאת, חוק העזר העירוני מאפשר רוכלות מצרכי מזון ניידת מתוך רכב מנועי, בהתאם למכסות בשכונות הבאות בלבד: נווה ברבור, שכונת כפיר, שכונת ליבנה, שכונת ניר ושכונת הארגזים, וזאת בין היתר, על מנת לתת מענה לשיקולים כלכלים ומסחריים באזורים אלה. לצורך אישור הפעילות יש להגיש לעירייה בקשה הכוללת תכנית של הרכב והסידור הפנימי שלו. כמו כן, יש לקבל את אישור משרד הבריאות".

פוד טראק משב. דוד רוזנטל
פוד טראק במשב ליד הרי ירושלים. מקום רחב בהרבה מתל אביב/דוד רוזנטל

בה בעת, על אף קפיצת המדרגה שעשתה המדינה והרשויות בישראל, הפוטנציאל שכרוך בתחום רחוק מכדי מימוש ועדיין לא ניתן לברך על המוגמר. רבים מלינים על שתי בעיות עיקריות שמגבילות את קצב הצמיחה שלו. "יזם סביר, שאינו מצויד ביועץ שמכיר על בוריה את מסכת הדרישות של הרשויות השונות, יתקשה מאוד למצוא את הידיים והרגלים בתוך הסבך", מציין גורם בכיר בענף עימו שוחחנו. דני פז, מחדד ומוסיף: "ישנם מקרים בהם הבעיה מתעצמת בגלל חוסר הבנה מצד הגורם המטפל בעירייה, שאף הוא מתקשה להתמצא בין המותר והאסור. צריך לפשט את העניין ולהפוך אותו לנגיש, נהיר וקל הרבה יותר".

לצד האמור, מציינים גורמים רבים בענף כי ישנם לא מעט תיקונים שנדרש לבצע במפרטים האחידים שפורסמו על מנת להקל על היזמים ועל הליך קבלת ההיתר, אך הדבר מורכב מכפי שנדמה. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה, צוין כי החל מ-1 בדצמבר 2021 אין סמכות לתקן רגולציה במפרטים האחידים שפורסמו. בתום הישיבה סוכם כי יוקם צוות עבודה מיידי של משרד הפנים, משרד הבריאות והשלטון המקומי כולל נציגי הרשויות, שיבחנו את המפרט האחיד לצד הוצאת תיקונים על מנת לאפשר לפוד טראקים. נכון להיום, היזמים עדיין ממתינים.

לסיכום, מציין מורנו כי בארה"ב ענף הפוד-טראקים מהווה חלק מהמרקם התרבותי והכלכלי כבר עשרות שנים. לעומת זאת, בישראל, הענף החל לצמוח רק בשנים האחרונות ולא כל הרשויות הפנימו כי "הצבת פודטרק משפרת את איכות החיים בעיר ואינה פוגעת בפרנסה של עסקי האוכל הקיימים אלא רק משכללת של השוק הקולינארי באותה עיר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully