ביחד ננצח - במלחמה וגם בקלפי

גם לאחר שנדחו ונקבעו ל-30 בינואר, עדיין ברור כשמש: הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו בעת שישראל לוחמת בעזה ומותקפת גם בצפון ומכיוון החות'ים בתימן, בשעה שהיא מלקקת את פצעיה מאותה שבת שחורה וארורה ב-7 באוקטובר.

שום דבר ממה שהיה ברור לנו לפני אותה שבת אינו ברור עוד ושום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה. וכן, זה נכון שבעתיים לגבי הבחירות המוניציפליות.

למרות ששאלות רבות נותרו פתוחות, דבר אחד בטוח לגבי הבחירות הללו: הן יהיו השתקפות של הטלטלה העמוקה ושל השינוי שעברה החברה הישראלית בשל מאורעות אותה שבת וכל מה שארע בעקבותיה. מועמדים שלא יפנימו זאת ולאו יביאו זאת לידי ביטוי בהתנהלותם - יראו את התוצאות בקלפי.

לאחר שנים ארוכות של פילוג וקיטוב, עד כמעט היפרדות סופית לשבטים, דומה שנפל האסימון והחברה הישראלית הבינה סופסוף עד כמה השסעים הללו החלישו אותה מבפנים. גם אם הציניקנים טוענים שאנחנו חווים אחדות זמנית והשנאות ישובו ויישלפו חדות שבעתיים לאחר המלחמה ולקראת החקירות ו"ניקוי האורוות" שעוד יגיעו, הרי שלפחות בנקודת הזמן הזאת הדברים נאמרים על ידי הרוב השפוי. הם נאמרים באלפי מיזמים של התנדבות, בשלטים, בכתב, במילים ובקול רם וברור: זוהי העת לאחדות. אנחנו זקוקים לה כמו אוויר לנשימה. רק ביחד ננצח.

בחירות מטבען הן אלמנט תחרותי ולכן סביר שבעת הזו נראה צניחה בשיעור ההתיצבות לקלפי. בנוסף, דברים רבים שעד לפני כחודשיים נראו אקוטיים כמו מיקום מעבר חציה או ניקיון רחוב זה או אחר, כבר לא מדורגים גבוה בסדר העדיפויות ובפרופורציות החדשות שלנו. המדינה עברה למוד השרדותי.

לכן מועמדים שירצו לזכות בתשומת לב ובאהדה של הציבור, יצטרכו לזנוח סמנטיקות ישנות ולדבר בשפה הישראלית החדשה, רכה יותר, מפויסת יותר ומאחדת. הם יצטרכו לדבר פחות בפרטים, פחות פחי אשפה וספסלי רחוב, ויותר בשפה פטריוטית, לאומית וגלובאלית. הם יצטרכו להיות דמות האב או האם הדואג/ת והסמכותי/ת שכל כך חסרים היום לרבים, שמרגישים שדווקא כשנזקקנו לכך יותר מכל נותרנו ללא הגנה וללא הנהגה.

על רקע כל זאת נשאלת השאלה המתבקשת: האם לראש רשות מכהן יש בעת הזאת ייתרון על פני מתחריו? התשובה אינה אוטומטית והיא תלויה בראש ובראשונה בדבר אחד: אישיותו ותפקודו של ראש הרשות המכהן ב-5 השנים שקדמו. ראש רשות שבתקופה הזו תפקד כראוי ונתן מענה לצרכי הביטחון של התושבים בימים כתיקונם ובמיוחד בחודשיים האחרונים - יהיה בעל יתרון יחסי. אלה שהתושבים ראו אותם בשטח, פותחים ובודקים תקינות של מקלטים, מגיעים למוסדות החינוך, מכנסים ישיבות של כוחות הביטחון וכדומה - ייתפסו כדמות הנכונה להמשך ההנהגה. לעומתם אלה שהיו בתת תפקוד והציבור לא חש שניתן לסמוך עליהם בהחלט יוחלפו על ידי מתחרים שיקראו את המפה נכון. כל זאת תלוי כמובן בעוד גורמים שיש לקחת בחשבון, כגון מיקום היישוב, האם ממוקם בקו העימות או לא, סוג האוכלוסייה ועוד.

בכל מקרה, בין אם מדובר בראש רשות מכהן ובין אם במתחרה, חשוב לבחור את הקמפיין בקפידה ולהתאימו לרוח התקופה. קמפיין "נגטיב" שמתרכז בחולשות המתחרה והיה טקטיקה כל כך נפוצה עד לאחרונה, צפוי כיום לכישלון ולמיאוס גורף מצד הציבור. רוח התקופה מחייבת קמפיין מאוד רגיש ומכיל. הציבור צמא לעידוד, לאופטימיות, לתחושה שאנו בדרך הנכונה לניצחון קרוב, הוא כמהה להזדהות עם ריח הבית והביחד שחשו החטופים ששבו והוא מתאחד בציפייה לאלה שעדיין שם. הוא זקוק לחיבוק חם וקולקטיבי. כן, ביחד ננצח. וגם המועמד שיאמץ זאת ללא ספק ינצח.

נדב אברמוביץ, יועץ אסטרטגי המתמחה בתחום הציבורי. בעל ניסיון רב בהובלת תהליכי דיאלוג מול ציבור ומיתוג ארגונים ציבוריים.