כאשר סרן (מיל) מירב רכזת האומנות של תיכון ברנקו וייס הרצוג במועצה אזורית גזר, חזרה לבית הספר אחרי 45 ימי מילואים לא קלים על פיקוד מתקן הכליאה של מחבלי חמאס, היא ידעה כי העיסוק באומנות יהיה הריפוי האמיתי.
מכאן היא יזמה את התערוכה "בקרוב אצלנו" יחד עם תלמידי מגמת האמנות בבית הספר שהוקמה ליום אחד בכיכר החטופים בתל אביב, כיכר המזוהה עם כאב עצום ובלתי נגמר ויביאו קצת, אופטימיות.
הם עשו זאת על ידי ציורים המתארים את הרגע הראשון של חזרת החטופים ליקיריהם, לזרועות המשפחה והאהובים, תוך מתן מקום לרגעים השמחים של התקופה הזו.
מירב מתארת את מה שעבר עליה במתקן הכליאה: "אחד מהרגעים שהרגשתי ניצחון כאישה לפקד על מקום כזה. ברגע שבו נאמר לי שאחד מהמחבלים שהיה שם חזר מחקירה והודה שאנס כ- 17 נשים, הסתכלתי עליו, ויכלתי לחוות בגופי כאישה את תחושת הגועל מאותו אדם, בכל איבר בגופי, בחרתי להרגיש מנצחת עבור כל אלו שחוו ממנו את אונס והיום אני מחזיקה אותו אצלי במתקן בתנאים שמגיעים לו".
מירב, מספרת על הימים והלילות במתקן המעצר עם מאות מחבלי החמאס שנתפסו בשבת השחורה: הגיעה שיחת טלפון מהמילואים בה גוייסתי בצו 8. לא ידעתי מה מצפה לי, עליתי על מדים ויצאתי. קיבלתי את הפיקוד על המתקן הכליאה בו מוחזקים מחבלי החמאס שביצעו את האירועים המזוויעים של השביעי באוקטובר.
בלי להכביר במילים, תוכלו לתאר לכם מה זה לראות בחדשות ובכל הרשתות החברתיות את הזוועות של אותו יום, ואז ולשהות 24/7 עם המחבלים הארורים שביצעו את הזוועות.
אחד מהרגעים שהרגשתי ניצחון כאישה לפקד על מקום כזה. ברגע שבו נאמר לי שאחד מהמחבלים שהיה שם חזר מחקירה והודה שאנס כ- 17 נשים, הסתכלתי עליו, ויכלתי לחוות בגופי כאישה את תחושת הגועל מאותו אדם, בכל איבר בגופי, בחרתי להרגיש מנצחת עבור כל אלו שחוו ממנו את אונס והיום אני מחזיקה אותו אצלי במתקן בתנאים שמגיעים לו.
וכמובן, הצלחתי להביא אמנות, באחד בלילות יצרתי יחד עם חיילי הפלוגה שלי ציור קיר ענק שמבטא את השבר הענק שחווינו, שעזר לנו לפרוק את הכל לתוך ציור. לאחר 45 ימי מילואים קשוחים, אמרו לי כמה שיהיה לי קשה לחזור לשגרה, הם לא ידעו שהשגרה שלי היא הובלה של בני נוער לעשייה בתחום באמנות, ויצירת אמנות בעצמי.
חזרתי מלאה ברעיונות ובידיעה שהיצירה היא זו שתחלים את הנפש שלי. הרמנו את התערוכה הזו, באופק יש לנו פסל בבסיס פלמחים שמחכים שנגיע לחדש אותו אליו אגיע יחד עם תלמידי שכבת יב שלי, וכמובן להמשיך בעשייה של יצירה בסטודיו שלי ובעסק שלי.