"הרי זה לא עניין של אם, אלא רק של מתי. בעוד כחודש, שנה או בטווח זמן ארוך יותר, ישראל תיכנס למערכה עם חיזבאללה, וכשזה יקרה ויעופו לעורף אלפי טילים ביום, אני אומר לך באופן חד משמעי - על אף כל המאמצים שחלק מהרשויות המקומיות עשו בשנים האחרונות לייעול מערך הטיפול במקרה של נפילת רקטה, בפועל - מעטות, אם בכלל, הרשויות שיידעו איך להתמודד עם היקפים כאלו של פגיעות. ואני לא מדבר על ההיערכות בנושא הממ"ד, אלא על התיאום בין כל הזרועות השונות ברשות המקומית".
המילים הללו שנאמרו לנו ע"י ראש מועצה מקומית, חריגות בהחלט. עד כה, רובה ככולה של הביקורת שהוטחה בממשלה עסקה בעיקר בהיעדר מימון לצורך מיגון העורף, אולם אף גורם לא הצביע על הלקונה שקיימת ביכולת שלהן, לתת מענה אפקטיבי ויעיל במקרה של ריבוי פגיעות רקטיות והכאוס שהדבר יגרור.
מדוע קיימת צרה כזאת? איך ייתכן כי חרף תפקודם היעיל של פיקוד העורף ושל רשות החירום הלאומית, עדיין - הרשויות המקומיות ניצבות בפני בעיה קשה מאוד?
"ההצלחה של כיפת ברזל ותחושת הביטחון הכמעט מוחלטת במעטפת ההגנה שלה, יצרו מצב בו הרשויות לכאורה מוגנות, ואין סיכוי כי הן תאלצנה להתמודד עם פגיעה מרובה של רקטות, אולם זו טעות", מציין גורם בכיר באחת מהתעשיות הביטחוניות. לדבריו, צריך לקחת בחשבון שחיזבאללה זה לא חמאס: "יש להם 150 אלף רקטות, חלקן עם רכיבי דיוק שנושאות בתוכן חומר נפץ תקני במשקל של 500 קילו, לעיתים יותר".
על פי מסמך שחיבר מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שמתבסס על הערכותיה של מערכת הביטחון, חיזבאללה יירה במלחמה הבאה עד 6,000 רקטות וטילים ביום. הרוב יחטיאו או ייורטו, אולם עד כ־1,500 ייפלו מדי יום בשטחים בנויים.
חירום בלי תיאום
"שום רשות בישראל לא בנויה להתמודד עם עשרות פגיעות בשטחה. כשזה יקרה, יהיה כאן כאוס", מציין מהנדס באחת מהרשויות המקומיות. לדבריו, "גם כך, בימים של שגרה, הרבה מאוד פרויקטים בתחום ההנדסה מבוצעים באיטיות, עם המון טעויות שנובעות מחוסר תיאום בין הפונקציות השונות שמעורבות בו. הבעיה כמובן מחמירה מאוד בעת מלחמה".
זה מסביר כי תיק האב להיערכות העיריה לחירום, קובע כי על כל רשות להקים מטה חירום עירוני. את עבודת המטה מוביל מנכ"ל העירייה ותחתיו מאוגדים אגפי העירייה בשישה מכלולים שונים. בין היתר, קיים מכלול הנדסה ותשתיות, שתפקידו - הערכת נזקים במבנים ותשתיות לאחר אירוע ותיאום תיקון של הנזקים שנגרמו. עד כאן, זה מצטייר מבטיח, אולם כשצוללים לתוך הקרביים, מגלים תמונה אחרת:
העירייה עושה שימוש במערכת מידע גאוגרפית (GIS) שכוללת תצוגת מידע גרפי של כלל התשתיות והאלמנטים שקיימים במרחב הציבורי, במספר רב של שכבות ובכללם: תשתיות מים, תוכניות מתאר, רשתות חשמל, צמחייה, תחבורה ותוכניות מיפוי עירוניות. לאחר אירוע אסון, כדוגמת נפילת רקטה, נדרש מפעיל מערכת המידע ליצור קשר עם כלל הגורמים השונים שנמצאים בשטח, על מנת לקבל מידע מפורט לגבי רדיוס ואופי הפגיעה בתשתיות השונות. לאחר מכן, הוא מעביר את המידע לראש מכלול הנדסה ותשתיות, שבתורו, מעביר הנחיות מפורטות, על פי הסד"פ (סדר פעולות) הרלוונטי לגורמים הרלוונטיים השונים.
מי מתכלל את אירוע החירום?
הבעיה במערכת הקיימת היא שעיקרה הוא תיעוד האירוע והיא לא אקטיבית. בנוסף, יש מעל 15 שכבות מידע כגון תשתית חשמל, ביוב וכו'. כך יוצא כי במקרה של פגיעת טיל, יש למעלה מ - 2 מיליון משתנים שונים שיש לתכלל.
מורכבות זו, שקשה עד בלתי אפשרי להתמודד איתה, אינה הבעיה היחידה. בשיחות שקיימנו עם גורמים ברשויות המקומיות צפו מספר לקונות מובנות שמקשות מאוד על מתן מענה יעיל במצב חירום. ראשית, מפעיל המערכת תלוי במידע שמספקים לו הצוותים הראשונים שמגיעים לשטח. כל עוד הם לא מעדכנים אותו, הוא אינו יכול לדעת אילו תשתיות נפגעו, ובהתאם, אילו פונקציות רלוונטיות להפעיל על מנת לתקן אותן. כמו כן, צוותי השטח תלויים בפיענוח ובתמונת המצב שמספק להם מפעיל המערכת בנוגע לסט הפעולות שיש לבצע בעקבות הערכת הנזק. בנוסף, הוא מסביר כי מדובר על מערכת מידע גרפית בלבד שאינה משלבת פתרונות תפעוליים. על מנת להתמודד עם ההשלכות של הנזק, על העירייה לעשות שימוש במערכות נוספות במקביל.
האיום האסטרטגי על העורף הישראלי כמו גם קשיים תפעוליים שיתעוררו בעת מלחמה עם חיזבאללה, אותן הציפו רשויות מקומיות בשיחות סגורות, קיבל משנה תוקף לאחרונה. דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני מספר שבועות חושף כי כ-2.4 מיליון תושבים בישראל מתגוררים ברשויות מקומיות שאינן ערוכות כנדרש לאספקת מים בשעת חירום.
לאור כל זאת, מאז פרוץ המלחמה, החל מרוץ פיתוח של פתרונות טכנולוגיים ע"י מספר חברות בישראל, שעושות שימוש בטכנולוגיה קיימת, תוך הסבתה כמענה לבעיות מהן סובלות רשויות מקומיות בעת מצב חירום. בין היתר, לאחרונה, פיתחה חברת ROG מבית רזניק מערכות תוכנת ניהול מצבי חירום שמאפשרת לרשות המקומית לדמות תרחישי פגיעה אפשריים, ליישם נהלים ולייעל את הוצאתם לפועל של עשרות הסד"פים (סדרי פעולות) השונים.
רונן רזניק, סמנכ"ל הנדסה בחברת 'רזניק מערכות תשתית' שמתמחים במתן פתרונות תוכנה לרשויות ותאגידי מים, מציין כי המערכת נותנת מענה מצוין לצורכי הרשויות והבעיות איתן הן מתמודדות, גם בשגרה וגם בחירום. לדבריו, הפונקציונליות של התוכנה, מאפשרת לרשויות לעשות בה שימוש לאורך כל השנה, "בין אם זה בניהול פרויקטים הנדסיים שונים ובין אם זה מתן פתרונות לאחזקה, עבודות יזומות, ניהול מתקנים שונים וכו', זאת באמצעות ניהול מידע במערכת אינטרנטית, אוטומציות ומערכת GPS מובנת שמשמשת בתור מרחב עבודה ויזואלי, לרבות דשבורד ניהולי שמאפשר במבט חטוף להבין את מלוא התמונה לעומקה. וכיצד בדיוק הפתרון המוצע מסייע בעת חירום?
רזניק מציין כי המערכת מחשבת ומצביעה על הנזק ההיקפי שנגרם בעקבות נפילת הרקטה, תוך ציון של סוג ומספר המערכות, המתקנים והאלמנטים השונים שנפגעו. כמו כן, היא מבצעות מיפוי של הבעיות והנזקים; איתור וטיפול בנפגעים; דיווחים עדכניים בזמן אמת; הערכת סיכונים; הערכת מצב מבצעית; דוברות, הסברה והודעות לציבור; הפעלת גופים אופרטיביים; פתיחת מרכזי מידע וכמובן תיקון תשתיות. כמו כן, התוכנה אף מאפשרת לרשות המקומית להעביר מסרים לתושבים שמתגוררים ברדיוס שנפגע. "בנוסף לכל זאת, המערכת נותנת מענה להרעלה של מקורות מים, נזק מרעידות אדמה, נהלים שונים של משק לשעת חירום וכו'. עד כה, הוטמעה המערכת במספר תאגידי מים שונים וברשויות נוספות".