"הוא צורח כל לילה, הוא קורא לחברים שלו שיחזרו, הוא צורח שהוא מצטער, הוא שעות בוהה בשמיים, מחכה להם שיחזרו, הילד שלי ניצל, אבל הוא לא איתנו" כך מספרת אימו של לוחם ביחידה מובחרת שנמצא כעת במתקן צבאי יחד עם עוד מאות חיילים שנחשפו לזוועות השבת השחורה. חלק מהלוחמים נשארו במצב לחימה ועדיין לא ברור מצבם, מאות אחרים הורדו למתקנים צבאיים רפואיים, לתקופת הכלה. לא ברורה. חלקם אושפזו במחלקות פסיכיאטריות סגורות. חלקם ניסו לשים קץ לחייהם.
אירועי השבת השחורה ומלחמת עזה פוגשת את מערכת בריאות הנפש בישראל בשפל, עד היום לא יודעים להעריך מה הצפי של הפצועים שיסבלו מפוסט טראומה. המספרים ענקיים על כל מערכת וארגון, ביטוח לאומי דיווח על 13 אלף פצועים, משרד הביטחון פרסם על 2000 פצועים, כל אלה רק הגל הראשון, מכאן הרשימות רק עולות.
עשרות אלפי משפחות בישראל מחכים לממשלה שתטפל בהם, הילדים והמשפחות של קיבוצי עוטף עזה שפגשו את השטן במו עיניהם, לוחמי כיתות הכוננות שנלחמו לבד מול הרוע, לוחמי צה"ל, השוטרים ואנשי השב"כ שהגיעו ראשונים לתופת, אלפי המבלים במסיבה ברעים, אנשי זק"א והזיהוי של משטרת ישראל, חובשי מד"א ואיחוד הצלה. כולם נכנסו בשערי הגיהינום וחלקם לא יצאו משם.
כמו הקלטות השיחות המצמררות של אנשי הקיבוצים שצרחו "איפה צה"ל", שואלים כעת עשרות אלפי הפצועים השקופים, "איפה המדינה?". חודש אחרי פתיחת מלחמה, באירוע הכי גדול שהיה בישראל עם כמות ההרוגים, החטופים ופצועים, לא הקימה ממשלת ישראל מרכז שליטה ארצי לתכלל את עבודת הסיוע הנפשי, השיקום ובניית החוסן של העורף. כלום, נאדה.
אין גוף ממשלתי שיודע לרכז את המידע, הכמויות, איגום המשאבים, מצב הפציעות. גם כאן הממשלה נרדמה בשמירה, אל הוואקום מציל החיים נכנסו יוזמות אזרחיות לטפל באנשים, עמותות, וחמ"ל נפשיים שהוקמו תוך לילה למנוע התאבדות או למצוא פסיכולוג באמצע הלילה לדבר עם מישהו בהתקף. יזם תיירות אפילו הטיס 1000 מבלי המסיבה ברעים לקפריסין לשבוע טיפולים.
אלפי פצועי צה"ל זוכים כרגע לחיבוק והרבה הבטחות שלא יעזבו אותם, דובר צה"ל מקפיד לספר שהם מלווים את משפחות החללים והפצועים, אבל עוד מעט, ממש עוד מעט. יבינו הפצועים שהם די לבד, אגף השיקום על כל 300 עובדיו עושים את המקסימום אבל נמצא בחוסר של אלפי עובדי שיקום וטיפול. חבר הכנסת רם בן ברק, במכתב שהוציא לכינוס דחוף של ועדת החוץ וביטחון וועדת העבודה והרווחה, טוען כייש באגף השיקום עובד אחד שמטפל ב - 1000 פצועים.
זוכרים את רפורמת נפש אחת, שהובטחה לפני שלוש שנים, לחוקק בכנסת את זכויות נכי צה"ל, 4 הפרקים החשובים ביותר לשיקום, תקועים בכנסת ולא התקדמו. אלו החוקים בעזרתם אפשר לסייע לפצועי צה"ל עם שיקום וטיפול, בלי חוק, משרד הביטחון כמעט לא יכול לעשות דבר.
חבר הכנסת מיכאל ביטון דרש, בכינוס חירום של ועדות העבודה והרווחה וחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דרשו מהממשלה להקים מרכז שליטה ארצי לטיפול בטראומה בשילוב המגזר השלישי.
עשרות נכי צה"ל זעקו שנים בוועדות הכנסת על הצורך להקים מרכז לאומי לטראומה על רקע צבאי וטרור, בית שירכז את כל אפשרויות השיקום והטיפול בישראל, תחשבו כמה מתאבדים יכלו להמשיך לחיות אם ממשלת ישראל יכלה להוריד אגו ובירוקרטיה ולפעול למען אותם גיבורים.
ראש הממשלה, שרי הביטחון, הבריאות, הפנים, הרווחה, הביטוח הלאומי, אגף השיקום, חברי הכנסת, אלפי אנשים מדממים מבפנים ואתם לא רואים אותם, הם חצו את שערי הגיהנום ופגשו את השטן, המדינה חייבת לטפל בהם, תקימו מרכז טראומה לאומי וחוקקו את רפורמת נפש אחת עבור פצועי צה"ל.
הכותב : הדר כהן, איש מערכת וואלה ומגיש הפודקסט הגשר - מדברים פוסט טראומה