760 פצועים הגיעו לבית החולים סורוקה ביום שבת הארור, 160 מהם טופלו בחדרי הטראומה בבית החולים. סמוך לבית החולים סורוקה, נמצאים מעונות הסטודנטים, כשהתחילו האזעקות וגודל האירוע החל להתברר, סטודנטים לרפואה שעדיין לא הוכשרו להיות רופאים, רצו לבית החולים, והחלו בפעולות הצלת חיים וסיוע לצוותי בית החולים.
כשראשוני הנפגעים בשבת הארורה ההיא פונו לבית החולים סורוקה, הגיע לסיומו השלב התיאורטי בלימודיהם של הסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון. בצהרי ה-7 באוקטובר הם באו להעניק סיוע רפואי דחוף ומאז הם שם.
"כבר ביום שבת, כשהתחילו כל האזעקות, סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה למדעי הבריאות- לרפואה, סיעוד, רפואת חירום ועוד, פשוט יצאנו מהבית, ללא תיאום, והגענו למיון סורוקה לראות איך אנחנו יכולים לעזור. השתלבנו בצוותים הרפואיים של בית החולים, עשינו פעולות מצילות חיים לנפגעים ואף השתתפנו בניתוחי חירום", מספר אייל פסטרנק, סטודנט לרפואה בשנה השישית. "המתנדבים והמתנדבות הושיטו יד לעזרה גם בהכוונה ובארגון המשפחות שחיפשו את יקיריהם, בשינוע נפגעים במצב בינוני לבתי חולים באזורים אחרים בארץ ובמידת הצורך גם העברנו את המיטות בעצמנו".
זו הייתה טבילת אש קשה מאוד. 760 פצועים עברו בסורוקה ביומה הראשון של המלחמה. מתוכם כ-160 טופלו בחדרי הטראומה. "עזרנו בטיפול במאות פצועים, ביצענו פעולות שעזרו בהצלת חיים. המראות והריחות לא יעזבו אותנו לעולם, אבל דווקא בגלל זה אנחנו נהיה אנשי סגל רפואי טובים יותר. את טבילת האש כבר עברנו, עם ישראל יעבור גם את זה".
סמוך לבית החולים סורוקה, בקמפוס הראשי של האוניברסיטה, מטפלים בנושאים אחרים הקשורים למלחמה. ענב פיש, ראש מדור הסברה באגודה הסטודנטיאלית, מספרת: "החלטנו לשתף פעולה עם ארגון אזרחי שמסייע לאזרחים בשעות חירום. הקמנו חמ"ל והפוקוס העיקרי שלנו הוא חיילים ומפונים מהעוטף. יש פה כ-200 סטודנטים וסטודנטיות שמתנדבים כמוקדנים. אנחנו מקבלים ציוד לתרומה מצד אחד, ומהצד השני מקבלים טלפונים מחיילים ומשפחות שמבקשים עזרה. ואנחנו עושים את החיבורים המתבקשים".
"יש לנו מחסני ציוד ומזון אליהם אנחנו אוספים ציוד וגם משנעים למי שצריך. בנוסף, יש לנו חמ"ל טלפוני לשם אנחנו מקבלים פניות בכל נושא. יחד עם האוניברסיטה, חברי האגודה וסטודנטים נוספים, כולם חלק ממערך המתנדבים הזה שכולל מאות אנשים", סיפרה בר קלימיאן, בוגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובית הספר לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קלימיאן היא רכזת מתנדבים בחמ"ל שהוקם בלב הקמפוס, בבית הסטודנט - מקום שבשגרה מכיל מאות סטודנטים שמחפשים לנוח או לשחק טניס שולחן בין השיעורים.
"כמו אזרחים רבים גם אני הזדעזעתי מאירועי טבח ה-7 באוקטובר וברגע שהתאפשר לי חיפשתי לתרום למאמצי הסיוע לתושבי העוטף ולכוחות צה"ל", מספר טל בראמי, דוקטורנט מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. " יחד הקמנו מערך מתנדבים וספקנו ביגוד, אוכל וציוד רפואי למשפחות ניצולי העוטף ולחיילי צה"ל. במסגרת זו, אני מסייע במתן פתרונות טכנולוגיים לייעול המענה לבקשות המגיעות אלינו מהשטח. בתוך ימים בודדים הקמנו מערך לניהול הבקשות ואנחנו משתמשים באמצעי בינה מלאכותית כדי לזהות את הצרכים שעולים ואת המגמות לאורך התהליך."
גם קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, בניהולו האקדמי של פרופ' עופר עובדיה, נרתם אף הוא למשימה ופתח את שעריו בפני תושבים משדרות ואשקלון שעזבו את בתיהם לצורך חופשת התרעננות.מעונות הסטודנטים מאכלסים כעת עשרות משפחות, והוענקו פתרונות דיור גם עבור צוותים רפואיים ומתנדבים שהגיעו לעיר הדרומית בתקופת המלחמה.
"כל אחד תורם על פי יכולתו למאמץ המלחמתי", אומר עמי לוי, ראש מינהל קמפוס אילת. "אנו מפעילים בית ספר בינלאומי ללימודים קולינאריים, ובידע שצברו בוגריו נעשה שימוש בשעת חירום.ארוחות חמות מסופקות למשפחות משדרות ואשקלון המתארחות במעונות הסטודנטים, ובסיוע עמותות שונות מועברות מנות חמות לחיילי מילואים ולצוותים רפואיים.אנחנו עובדים סביב השעון למען האנשים היקרים שמתארחים אצלנו בשעה קשה זו".
סגל האוניברסיטה נערך כבר בימים הראשונים ללחימה. "פתחנו נקודות לאיסוף ציוד ומזון. משראינו שקיימת דרישה לעזרים ספציפיים עבור חיילים, אפשרנו לסגל לתרום באמצעות ביט וההיענות היתה מיידית", ציינה לילך דוידוביץ', רמ"ד סגל אקדמי בכיר באגף משאבי אנוש ורכזת צוות המתנדבים. "יש הענות מדהימה לתרומה ולהתנדבות. ההירתמות והסיוע של חברי הסגל מחממים את הלב".
אנחנו הנשק הסודי - יוזמות מרגשות וסיפורים אישיים על הכוח האזרחי הישראלי