ערב ראש השנה תשפ"ד, מדינת ישראל זוכה לציון עובר בקושי באוריינות פיננסית. אין ספור סקרים שבדקנו, מצביעים על הבנה מוגבלת ביותר שמגלה הציבור הישראלי בסוגיות כלכליות. דוגמאות? יש למכביר. כך למשל, לאחרונה נערך מחקר על פיו רק 36% מהחוסכים לפנסיה מתעמקים בדו"ח השנתי. כן, מדובר על נתונים סופר מהותיים, אך מרבית הציבור, מעדיף לטמון את ראשו עמוק בחול, מאשר לעשות מאמץ מסוים, לצאת ממרחב הנוחות, ולצלול לתוך הנתונים.
אלא שהכול יחסי, וכאשר בוחנים את עקומת הבקיאות של תושבי ישראל בהתנהלות הרשות המקומית, העיר או המועצה, אליה הם משתייכים, מצטיירת תמונה עגומה ביותר: ממחקר שנערך לאחרונה ע"י פורום הצרכנות, עולה כי 96.2% מהתושבים מעולם לא טרחו לקרוא אף לא מסמך אחד, שמלמד על ביצועיה הפיננסים של הישות המוניציפלית, לה הם משלמים מדי שנה עשרות אלפי שקלים.
אחד מהנתונים המעניינים, שחבויים היטב בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אך לא זוכים כמעט לחשיפה, כל שכן התייחסות נפרדת, הוא התב"ר - התקציב הבלתי רגיל, שמשמש את הרשות המוניציפלית למימון פרויקטים שונים, הנושאים אופי של עבודות פיתוח ומוגדרים כהשקעה. גובהו של התב"ר שגויס, נשען על השתתפות הממשלה, מוסדות ציבור ותרומות, ומהווה אמת מידה מצוינת לבחינת יכולת הצמיחה של הרשות. במילים אחרות, גובה התב"ר מעיד גם על כישורי העומד בראש הרשות, 'לקושש כסף' מהממשלה בלא שיידרש להגדיל את היקף המלוות. זאת על מנת שיוכל להשקיע בתחזוקה בסיסית של תשתיות קיימות או בינוי של מבני ציבור הכרחיים, כדוגמת פארק שעשועים, גנים לשימוש הציבור, ומרחבים עירוניים משותפים. גם מגרשי כדורגל, כדורסל ומשטחי ספורט אחרים - כולם נשענים על מימון התב"ר ומכאן חשיבותו הגדולה.
ביוני האחרון, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני התב"ר לשנת 2021 (נתוני 2022 - עדיין לא פורסמו). הדו"ח חלף מתחת לרדאר העיתונאי, ולבטח לא קיבל את ההתייחסות הראויה. אז צללנו לתוך התוצאות שמתייחסות ל- 255 רשויות מקומיות ועיריות בישראל, כאשר סך כל תקציב התב"ר לכללן עמד על 9.1 מיליארד שקלים.
דגמנו מספר רשויות ומספרים מעניינים:
סך תקבולים (תקציב רגיל ובלתי רגיל) של סביון, עמד בשנת 2021 על כ-78 מיליון שקלים אולם גובה התב"ר, הסתכם ב-70 אלף שקלים בלבד. לצד זאת, לדוגמא, תקציבה הכולל של תל אביב בשנה זו, עמד על כ-8 מיליארד שקלים וגובה התב"ר על 184,595,000 מיליון שקלים. על פניו - היא הצליחה לגייס סכום משמעותי, אולם מדובר על שיעור של 2.31% שמהווה את אחוזי השתתפות הממשלה מהכנסות הרשות המקומית.
את מצעד הרשויות שהצליחו לגייס סכום שבו השיעור היחסי של התב"ר עובר את ה-10% פותחת נחל שורק: מדובר על 16.7 מיליון שקלים' בלבד', אולם כאשר בוחנים שיעור זה מתוך כלל התקציב - הנתון עומד על 10.14%. בירכא, לדוגמא, שיעור התב"ר עומד על 13.79% (17 מיליון שקלים).
הלאה - ישנן כמובן רשויות שהצליחו לגייס סכום ששיעורו חוצה גם את רף ה-20%. הרשות הראשונה שנכנסת למצעד היא אלקנה שגייסה 11.7 מיליון שקלים - סכום שמשקף שיעור תב"ר נאה של 20.24%. בירושלים למשל, סך כל התקציב בשנת 2021 עמד על כ- 10.8 מיליארד שקלים, כשגובה התב"ר על 2.7 מיליארד שקלים - נתון שמשקף שיעור של 24.91%. ומסתבר שגם הישוב ערערה נכלל בקבוצת מדרג זו, ומסיים את השנה האמורה עם תב"ר בגובה 45.2 מיליון שקלים , שמשקף שיעור של 26.05%.
והאם יש רשויות שהצליחו לפרוץ את תקרת ה-30%? מסתבר שיש. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הישוב מזרעה מסכם את שנת 2021 עם 12.5 מיליון שקלים שגויסו כתב"ר, שמהווים 34.6% מסך התקציב הכללי. גם סאג'ור נכללת ברשימה הנכספת עם שיעור גיוס שעומד על 37.7%.
מהנתונים עולה כי שיאנית גיוס התב"רים במדינת ישראל היא המועצה המקומית שלומי, שגייסה את הסכום הגדול ביותר ממשרדי הממשלה. המדובר על שיעור שנושק בקירוב ל-40% (39.17%) ושעומד על 49.3 מיליון שקלים מתוך תקציב כולל של 126 מיליון שקלים.
וקיימת רזולוציה נוספת שניתן וצריך לבחון דרכה את התוצאות - התב"ר ביחס למספר התושבים. וכך למשל, דגמנו מספר רשויות בצפון: תקציבה השנתי של קריית ביאליק עמד בשנת 2021 על 499.6 מיליון שקלים ואילו גובה התב"ר, על 26.4 מיליון שקלים - נתון שמשקף שיעור של 5.29%. בה בעת, בהינתן כי מספר התושבים בעיר עמד דאז על 43,267, יוצא כי התב"ר 'פר' נפש עומד על 611.5 שקלים בלבד. בנהריה לדוגמא התגוררו דאז 60,806 תושבים, ואילו גובה התב"ר עמד על 57.8 מיליון שקלים . בחישוב 'פר' תושב, מתקבל סכום של 902.8 שקלים. בשלומי, שיאנית התב"רים לדוגמא, התב"ר פר תושב מגיע לסכום של 6,996 שקלים.