וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קרן הארנונה עלולה להוביל לקריסת השלטון המקומי בישראל

גלית שאול, ראשת מועצת עמק חפר

עודכן לאחרונה: 16.5.2023 / 11:46

מיוחד לוואלה! בעקבות אישור חוק הארנונה בוועדת הכספים, ראשת מועצת עמק חפר, גלית שאול, עם פרשנות אישית לדברים

השלטון המקומי בישראל עומד מול אתגרים רבים. עם צרכים שגדלים ומתרחבים כל העת, תקציבים לא מספקים והיעדר תמיכה הולמת מהמדינה במשך שנים;

אחרי אי-יציבות פוליטית (חמש מערכות בחירות בחמש שנים, וחודשים ארוכים בלי תקציב מדינה) שגרמה לתקציבים ולתוכניות להיתקע פעם אחר פעם; ולאחר תקופת הקורונה המשברית, שבה סיפקו הרשויות המקומיות שירותים ופתרונות נרחבים לתושביהן (והוכיחו, שוב, שאין כמו הרשויות בטיפול באתגרים ובניהול חיי היומיום).

אחרי כל אלה קיווינו ברשויות - בלי כל קשר לזהות הממשלה - לא רק ליציבות שלטונית אלא גם שנקבל עוד סמכויות ותקציבים. זה היה הדבר הטבעי, המתבקש, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות כלכלית במשק.

לכן נדהמנו לגלות שהמציאות הפוכה. לכן הכעס והדאגה של ראשות וראשי הרשויות הגיעו השבוע לשיאים חדשים: לא רק שהמדינה לא נותנת ומסייעת, אלא שהיא מבקשת לקחת ולהחריב. כי זוהי משמעותה של "קרן הארנונה", שהאוצר מקדם בכול הכוח:

המדינה תיקח מהרשויות הכנסות שמיועדות לתושבים (למעשה - הטלת מס נוסף). משרד האוצר יהפוך את כספי התושבים לקופה הפרטית שלו. התושבים יאלצו לשלם עוד מיסים, שמהם לא ייהנו. הרשויות "החזקות" יחסית, שמצליחות היום להתנהל באופן סביר, יאלצו להיפרד מסכומים משמעותיים ביותר. חלקן יצטמצמו וחלקן מן הסתם יקרסו בסופו של דבר.

ד"ר גלית שאול - ראשת המועצה האזורית עמק חפר,. צילום: שלומי אמסלם, אתר רשמי
ד"ר גלית שאול - ראשת המועצה האזורית עמק חפר,/אתר רשמי, צילום: שלומי אמסלם

מה המשמעות של קרן הארנונה?

קרן הארנונה מיועדת לקחת כספי ארנונה עסקית מרשויות שהצליחו לבצע מהלכים לחיזוק כלכלי על ידי הכנסות עצמאיות - ולהעביר כספים אלה לרשויות אחרות, חלשות יותר. כל רשות תעביר לקרן סכום של בין 10% ל-28% מהכנסות הארנונה השנתית שלה. הכסף שייאסף לקרן יחולק בחזרה לרשויות, רק כנגד היתרי בנייה למגורים שתפיק הרשות. במילים אחרות: המדינה בורחת מאחריותה לטיפול במשבר הדיור, ומנסה להפיל את האחריות על הרשויות המקומיות, בלקיחת כספים שלהן המיועדים לתושביהן.

באוצר מציגים זאת כצעד שיתרום לשוויון ולא יפגע ברשויות באופן ממשי. אולם המציאות שונה בתכלית, או נכון יותר - הפוכה.

אתן לדוגמה את עמק חפר, הרשות בראשה אני עומדת. רשויות שנמצאות בדירוג סוציואקונומי 8, כמו עמק חפר, גם כך מקבלות את המינימום מהמדינה, ומתמודדות עם קשיים תקציביים רבים (סוציו 8, חשוב להבהיר, אינו מדד לאיתנות כלכלית של הרשות אלא לחוסנם הכלכלי של תושביה).

חוק הארנונה מגדיל ומשית עלינו, וכך גם על תושבינו, קנס של ממש; 28% מההכנסות מעסקים, כ-12 מיליון ₪ במקרה שלנו. ברשות שתקציבה הכולל הוא כ-430 מיליון ₪, וההכנסות מארנונה עומדות על 150 מלש"ח (כלומר: כמעט עשרה אחוזים). מדובר בפגיעה של ממש, שתתבטא בשירותים בתחומים כמו נוער, ותיקים, רווחה ותרבות, וביכולת שלנו לספק שירותים מוניציפליים לתושבים.

בנוסף לכך, היכולת שלנו במרחב הכפרי מוגבלת יחסית בארנונת עסקים (המהווה אצלנו 45% בלבד מכלל הארנונה) וישנן הגבלות משמעותיות על הבנייה במרחב הכפרי כך שזו מועטה. לכן גם לא נהנה כמעט מהחזרים של הקרן.

מי ירוויח ומי יפגע?

עמק חפר, כמובן, היא רק מקרה מייצג; 209 רשויות מקומיות ייפגעו ישירות מהקרן, ובהן גם רשויות חלשות, ובסך הכול 68% מאוכלוסיית ישראל. למעשה, 24 רשויות בלבד צפויות להנות מהמהלך.
כך שאין פה כל צדק חלוקתי: האוצר יהפוך את רוב הרשויות לגירעוניות ולא מאוזנות, במקום לעודד ולחזק את העצמאות הכלכלית שלהן. קרן הארנונה לא "תצמצם פערים" כי הכסף ממילא יחזור לרשויות שבונות למגורים - והן הרי נמצאות באזורי הביקוש.

והנפגעים? התושבות והתושבים, האזרחים של המדינה. המהלך להקמת קרן הארנונה יפגע בהם באופן ישיר. הם ישלמו יותר מיסים, יקבלו פחות שירותים.

וזה במקרה הטוב. במקרה הסביר יותר, התושבים יסרבו לשתף עם כך פעולה, ואנחנו נחזה בקריסת השלטון המקומי, מה שיכול להיות דבר הרסני במציאות הנוכחית של מדינת ישראל.

  • עוד באותו נושא:
  • ארנונה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully