כשאלי כהן, מבכירי הפוליטיקאים המקומיים בקריות, החליט לעבור לטירת הכרמל בעקבות אהבה, הוא לא שיער שהמעבר יוליד אהבה נוספת - אהבה לטירת הכרמל. החיבור שלו עם העיר ותושביה, והניסיון הרב שרכש במשך שני עשורים בעשייה ציבורית וחברתית, הפכו אותו לדמות פעילה בנוף המקומי מהיום הראשון שלו בעיר.
כשפגש את חברת מועצת העיר אפרת דוד ששון, נוצר ביניהם חיבור מיוחד. אחרי כמה שיחות, הבינו שהם חולקים ערכים משותפים ובעיקר שליחות ציבורית ורצון לשינוי. בבחירות הקרובות יתמודדו השניים ברשימה אחת, כשכהן עומד בראשה, במטרה להפוך את טירת הכרמל לעיר המובילה באזור.
הטרגדיה המשפחתית
אלי כהן (50) נולד בקרית ים וגדל בה, ועד לפני מספר חודשים היה חלק בלתי נפרד מהחיים הציבוריים שלה, תוך שהוא משפיע ומסייע לאלפי תושבי העיר במשך 20 שנות פעילות ציבורית.
נקודת השבר בחייו קרתה כשהיה בן 16, אז הוריו היו מעורבים בתאונת דרכים וביום אחד, חייו כפי שהכיר, נגמרו. התאונה הקטלנית גבתה את חיי אמו ואחיו הצעיר מושיקו נותר פגוע ראש עד עצם היום הזה.
הטרגדיה המשפחתית גרמה לו להנציח את צוואתה הלא כתובה של אמו - לתת מכל הלב ולהחזיר לקהילה. "אמא שלי הייתה מאוד חברותית, בעלת נתינה ענקית ולב זהב. היא הייתה מאוד דומיננטית בחיים שלי, הייתי בבת עיניה, ואת ערך הנתינה ירשתי ממנה".
כבר מגיל צעיר, תוך שהוא סוחב את אבדנה של אימו האהובה, פנה כהן לעשייה חברתית, שהייתה בעבורו לא רק צוואה, אלא בעיקר שליחות שמילאה את חייו. וכך, אחרי שנים של עשיה התנדבותית למען הקהילה, החליט כהן לקחת את פעילותו צעד אחד קדימה, ולפני 15 שנה הצטרף לחיים הפוליטיים והתמודד למועצת העיר בקרית ים. הוא השתלב בפוליטיקה המקומית כחבר מועצה ובקדנציה שלאחר מכן כבר הפך לסגן ראש עיר, תפקיד אותו אייש בשתי הקדנציות הבאות.
"יש לי תוכניות מפורטות ופתרונות לכל בעיה שהעלו התושבים"
בארבע השנים האחרונות מכהן כיו"ר איגוד ערים לביוב. לצד תפקידיו בזירה המוניציפלית, כיהן בשורת תפקידים בקק"ל, בהם חבר הנהלה, חבר ועדת הכספים, שותף מוביל בוועדת השקעות של קק"ל גליל ונגב ויו"ר הועדה למיזמים חברתיים.
כל אלה הופכים אותו לפוליטיקאי ואיש ציבור מנוסה, שמכיר את המערכת המוניציפאלית לפרטים, תוך הכרות מעמיקה עם ערים רבות במרחב כולו, בהן גם טירת הכרמל, עימה עבד בממשקים צמודים גם בתפקידיו הקודמים.
"יש לי תוכניות מפורטות ופתרונות לכל בעיה שהעלו התושבים" אומר כהן, "התוכנית היא תוצר של ניסיון עשיר שאני מביא איתי מהזירה המוניציפאלית בשילוב מפגש יומיומי עם התושבים, שהצמיח תוכניות שיהפכו את טירת הכרמל לעיר המובילה באזור".
אישה אחת מול 13 גברים
אפרת דוד ששון נולדה בטירת הכרמל למשפחה ששורשיה נטועים עמוק בתוך ההיסטוריה של העיר, אביה, שעלה מעיראק היה החשמלאי המיתולוגי של העיר, ואמה שנולדה בארץ להורים שעלו מרומניה. שניהם חיו וחוו את הילדות שלהם במעברה בטירת הכרמל.
כמי שגדלה בטירת הכרמל של שנות ה-80, היה לה ברור שבשביל להצליח בחיים צריך להצטיין בלימודים, אבל בשביל זה הייתה צריכה לצאת ללימודים מחוץ לעיר. היא התקבלה לבית הספר לאומנויות רעות וקצת לפני שהייתה אמורה לעלות לחטיבה העליונה, עיריית חיפה החליטה שהלימודים בבית הספר רעות יסתיימו בחטיבה.
"זו הייתה ההפגנה הראשונה שלי", היא מספרת, "אני זוכרת את הבית מלא שלטים ואותי מפגינה עם חבריי מול היכל העירייה. המאבק הראשון הציבורי שלי היה כנערה בכיתה ט' והוא לא הצליח, למרות שנתנו לנו את ההזדמנות להיבחן בויצו".
אפרת ניגשה להיבחן וקיבלה תשובה שלילית, אבל אמה, בהמון תושייה, הצליחה לראות את המבחן והבחינה שלא רק שבתה עברה את המבחן, אלא השיגה ציון גבוה. היא הוזמנה אל מנהלת בית הספר, שניסתה לשכנע אותה שזה לא בית הספר בשבילה. דוד ששון הקשיבה ולבסוף החליטה ללמוד ויצ"ו ולהצליח. "שם קרה לי משהו פנימי מאוד חזק, קיבלתי החלטה שאף אחד לא יגיד לי שאני פחות טובה כי אני מטירת כרמל, אלא שאוכיח לכולם שפה יש את הילדים הכי מוצלחים".
מתוך נקודת השבר ההיא, יחד עם הגאווה המקומית והצורך לשנות ולהשפיע הבינה שהיא חייבת לעורר שינוי בטירת הכרמל ובסטיגמות שדבקו לה וכשהקימה משפחה בטירת הכרמל גברה המוטיבציה לגרום לשינוי.
לקראת בחירות 2013 הבינה אפרת שהיא רוצה להשפיע מתוך הרשות המקומית, ביחד עם הקבוצה שלה בנו תוכנית עבודה מפורטת בכל תחומי החיים בעיר, ירדו לשכונות ופגשו מבוגרים, בני נוער מכל הקהילות. "עם המסמך הזה נפגשתי עם חברי מועצת העיר וראש העיר ושם התנפץ לי האידיאל, כי ראיתי בעצם איך הדברים עובדים. מיד כשהגעתי זיהו אותי ככוח וניסו להציע לי תפקידים. הבנתי שאף אחד לא מדבר בשפה שלי ולא מייצג את המשפחות הצעירות בעיר ושאין חזון".
הקבוצה רצה כרשימה עצמאית בבחירות למועצת העיר ובמינימום משאבים יצאו לדרך פוליטית, חמישה חודשים לפני הבחירות. במערכת הפוליטית הרימו גבה, אך דוד ששון השיגה מנדט אחד ונכנסה למועצת העיר, אישה אחת מול 13 גברים.
"ואז פגשתי את אלי"
אם נחזור לחודשים האחרונים, בזמן שכהן פרש מסגנות ראש העיר דוד ששון דווקא החליטה להתמודד על ראשות העיר, אבל תוך כדי הבינה שצריך ליצור חיבורים משמעותיים כדי להחליף את השלטון.
"ואז פגשתי את אלי", היא אומרת. "בפעם הראשונה שנפגשנו הוא סיפר לי את הסיפור האישי שלו, שמאוד נגע בי, את התפיסה שלו לגבי איך עיר צריכה להתנהל ושבסוף מה שהכי חשוב הם התושבים. אלי הוא אדם של אנשים, שרואה איתי עין בעין את השליחות הציבורית. חשוב לו לקדם את העיר, להביא מקצועיות וחדשנות ולתת שירותים מצוינים לתושבים וזו בדיוק התפיסה שלי. יש לנו ערכים משותפים, אנחנו משרתי ציבור, אין פה אדונים ונתינים, ולכן מאוד התחברנו פה".
לאט לאט נבנה הקשר בין השניים, נבנתה החברות והשותפות ומבחינת דוד ששון, העובדה שכהן מביא איתו גם ניסיון רב בתחום התכנון העירוני, עקב האכילס של העיר, השלים את הפאזל.
"את הערכים שלי מצאתי אצל אפרת", אומר כהן, "יש לי ניסיון פוליטי רב ואני יודע שפוליטיקאים רבים שוכחים את העובדה שיצאו לדרך הפוליטית מתוך מטרה לתרום ולשנות, אבל אצל אפרת, בדיוק כמו אצלי, המטרה הייתה ונותרה, לדאוג לתושבים ולשנות מתוך תפיסה של שליחות".
שני האנשים, שנקודת שבר אחת בחייהם גרמה להם להפוך לשליחי ציבור ולצאת לדרך הפוליטית, החליטו לאחד כוחות יחד ועם הרבה ערכים משותפים לצאת לדרך חדשה ולרוץ ברשימה אחת לראשות העיר, שאלי כהן עומד בראשה.