כדי לזרז הליכים על מנת שיהיה לכם בית משלכם, אתם יכולים, כמובן, לקנות מיד שנייה, אבל יש כאלה שחלומם הוא לבנות בית מהיסוד - ופה בישראל זה לא כל כך פשוט, בלי קשר למשבר הרשויות המקומיות. כמה זמן זה ייקח לכם? בואו רק נגיד שייתכן שבסוף התהליך תצטערו על הבחירה.
"לצערי, להיות אדריכל בישראל זה להיות 30 אחוז במקצוע ולפנות את יתר ה-70 אחוז לביורוקרטיה", מסביר אדריכל בועז שניר, "כיום, יש דברים רבים שמתרחשים בהליכי תכנון ורישוי בנייה שניתן למנוע ובתוך כך לחסוך זמן לאדריכלים ולבעלי הנכסים. היתרי בנייה יכולים לקחת שנה וחצי ולפעמים גם שנתיים ושלוש. במדינות נאורות בעולם, רישוי לוקח כ-3-4 חודשים ולפעמים גם שבועות ספורים. כל השיטה כאן מסורבלת ודורשת הרבה מאוד כוח עבודה מיומן ובלתי מיומן, התעסקות בטפסים וניירת, ועניינים שאינם קשורים לרשות".
"בתל אביב מסתכלים בפן המקצועי, לא האישי"
שניר נותן דוגמה לעיכוב מיותר, לטענתו: "למה עירייה צריכה לדעת בבית פרטי מה יהיה גודל החלון, איך ייראו מחיצות הפנים בבית או מה יהיה הפרט של הפרגולה? ההתעסקות בזוטות אינה תורמת מאומה לתכנון. לראייה, אי אפשר לומר שהבתים בארץ יותר יפים תכנונית או אדריכלית ממקומות אחרים בעולם. מרכיב הזמן לא תורם למבנה להיות מתוכנן טוב יותר או מעוצב טוב יותר. נהפוך הוא, הזמן מגביל את חופש היצירה וחופש התכנון.
"בהליך רישוי יש דבר שנקרא תיק מידע תכנוני. זהו תנאי להליך. מידע שמסכם את זכויות הבנייה של הנכס. הרי בהקשת לחיצת כפתור אפשר לקבל את זה. בארץ הליך כזה אורך למעלה מחודש ימים".
ומה גוזל את הזמן הרב ביותר ומסרבל לחלוטין את התהליך? "בנייה של מגדלים או מבני ציבור, זה המקום שבו תהליכי הרישוי יהיו ארוכים במיוחד", מסביר שניר, "ברמה הלוקאלית, ככל שזזים לפריפריה הליכי הרישוי פחות נוקשים. ככל שמתקרבים לאזורי עומס של מבנים ובנייה, בגלל הצפיפות יש עומס על הוועדות וכתוצאה מכך ההליכים מתארכים".
שניר רואה לנכון לשבח את עיריית תל אביב. "שם השכילו לזרז את המענה הטלפוני ופגישות זום. ההסתכלות של העירייה היא בפן המקצועי ולא בפן האישי - ההתייחסות מאוד מקצועית. יש ערים שמתנהלות כמו 'כפר', שבוחנות את שם האדריכל והיחס הוא פרסונלי יותר - לטוב או לרע. יש לשאוף לדון על הדברים בצורה מקצועית בלבד. אם בודקי הרישוי בעיריות היו מתוגמלים על תיקים ואחוזי הצלחה, הכול היה נראה אחרת. בעיריית תל אביב הגשנו בקשה להיתר, הופתענו שהתקשרו אלינו לתיאום שיחת זום, ואכן השיחה התקיימה. זה מעיד על שרות מקצועי".
אדריכלית ומעצבת פנים ליליאן בן שוהם, בעלת סטודיו ברמת השרון ועובדת באזור השרון ותל אביב, מוסיפה: "כיום ההיתרים ממוחשבים ולרוב אין עם מי לדבר לאחר שליחת הטפסים. אני ממליצה לסגור עם כל בעלי המקצוע הרלוונטיים עוד בטרם הגשת ההיתרים, להתעכב עם הגשה ראשונית, כדי להיות מוכנים עם התוכנית הסופית, כולל תכנית פיתוח, על מנת שלא ייווצרו שינויים שיסרבלו משמעותית את התהליך. אדריכל מנוסה שמכיר את התהליך יודע להכווין ולהתריע בפני הלקוח על דרכי קיצור זמנים כאשר מגיעים מוכנים".
עוד ממליצה בן שוהם להגיש את התוכניות בלי מידע מיותר ולא רלוונטי, "מאחר ואם אלו ישתנו, לא תיאלצו להגיש את התוכניות בשנית". לסיום, מפרגנת בן שוהם, "במועצת דרום השרון, בעוד שהגשת ההיתר נעשית בצורה מקוונת כמו בכל הארץ, עדין קיימים מענה והתייחסות אישיים, שהם חשובים ואף מזרזים את התהליך".