מגיל 18 אני משרת את מדינת ישראל, בהתחלה כחייל בסדיר, לאחר מכן כקצין, עם שיחרורי מהצבא המשכתי לשרת המדינה בשירות הציבורי. מדינת ישראל זורמת לי בדם ובנשמה ואני אוהב אותה ומחובר אליה כחלק מהחיבור שלי להוריי, למשפחתי, לאלוהיי ולמדינתי היקרה מכל.
עברנו כמדינה וכעם המון אירועים, שמחים ושמחים פחות. עברנו מלחמות רבות ואינתיפאדות, ואוייבים מבפנים ובחוץ - התגברנו על הכל ביחד, כעם. חזקים יותר מהכל זו החוזקה של העם היהודי, השוני בנינו הוא גם זה שמאחד אותנו. תמיד חשבתי שזה מה שיפה בעם שלנו שיש לנו הכל מהכל - חילונים וחרדים, שמרנים וליברליים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, יהודים ובני מיעוטים כולנו חולקים את אותה פיסת האדמה ונמצאים תחת אותה כיפת שמיים - עם אחד!
חילוקי דעות הם חלק מהתרבות שלנו עוד מימי קדם, ועדיין תמיד מצאנו בתוכנו את הכוח להמשיך הלאה למרות השונה ולמצוא את המשותף. כאיש צבא אני יכול לומר לכם שבמלחמה כשנלחמים כתף אל כתף זה לא משנה אם מי שלצידך דתי או חילוני, מצביע לימין או מצביע לשמאל, זה לא משנה אם הוא שומר כשרות בפסח או אוכל ככל העולה לרוחו, בשורה התחתונה במלחמה על הבית כולנו אחים, וזה לא משנה אם הגענו מיישוב קטן ומהפריפריה או מתל אביב - לי ולחבריי זה לעולם לא שינה.
המדינה שלנו היא החלום היהודי והציוני שחלמנו עליו - אי של שפיות במזרח התיכון שמאפשר לכל אחד ולכל אחת לחלום ולהגשים, ולהיות כל מה שהם רק רוצים להיות. איך הגענו אחרי כל ההיסטוריה המשותפת שלנו כעם לנקודה הזו שהפכנו ל"הם" ו"אנחנו" ? איזה מן הוא שיח זה בו אנו רומסים דעה של אחרים, מחרימים חיילים, מעודדים הסלמה ופגיעה אחד בשני?
בימים אלה האחדות שלנו חשובה יותר מהכל, לא משנה אם אנחנו בעד הרפורמה או נגדה - דבר אחד ברור, המצב הקיים לא יכול להמשיך, אני קורא לממשלה לעצור את הטירוף הזה, להוריד את רמת הלהבות, גם אם כל צד בטוח בצדקת דרכו הגיע העת להיות חכם - לא צודק.
אם כל אחד מאיתנו יתבצר בדעתו לא יהיה כאן משא ומתן, לא תהיה שום פשרה, והפילוג והפערים בנינו רק ילכו ויגדלו, אין לנו את הזכות לריב - לא פה, לא עכשיו ולא אחרי כל מה שעברנו יחד כאזרחי המדינה הזו.
השכול פגש כמעט כל בית בישראל, לשכול לא משנה אם אתם בעד הרפורמה או נגדה אם אתם מפגינים במוצאי שבת, חשוב לנו לכולנו לדעת שהיקרים לנו לא הלכו לשווא.
מנהיגות אמיתית היא לדעת להוריד את גובה הלהבות ולהסתכל קדימה לא רק בטווח הקצר אלא בעיקר בטווח הארוך, מה שקורה במדינה שלנו ב12 השבועות האחרונים זה קרע משמעותי שלא בטוח שנוכל להתאושש ממנו כחברה.
אני קורא למנהיגים שלנו מימין ומשמאל מהקואליציה ומהאופוזיציה לחשוב היטב, לקחת אוויר, להיכנס לחדר ולהידבר - אתם אמורים להביא לכולנו דוגמא איזה שיח יתקיים במערכות החינוך בבתי הספר ובין התלמידים אם ההנהגה שלנו לא יודעת לקיים שיח מנומס וערכי, אילו ערכים נעביר לילדים שלנו אם נמשיך לזלזל בכל מי שלא מסכים איתנו ובדרכנו.
בימים אלה לפני הכל כל אחד מחברי הכנסת , כל אחד מהשרים ובעיקר ראש הממשלה צריכים להבין איזו מורשת התקופה הזו תותיר בנו כעם. ההיסטוריה של העם שלנו רוויה בצלקות, אין לנו צורך בצלקת נוספת. סביבנו יש המון אוייבים שרוצים בהשמדתנו, אין לנו צורך להפוך לאוייבים אחד של השני בנוסף.
כראש מועצה, כציוני ויהודי גאה, כמי ששירת את המדינה הזו עשרות שנים אני קורא לכל אחד - כל אזרח ואזרחית לקחת אחריות על השיח בימים אלה. אם הדוגמא לא תבוא מההנהגה שלנו אולי היא תבוא מאיתנו - יש לנו את הכוח לשנות את השיח. לעולם הרוח תנצח את החומר, לעולם הערכים ינצחו את זורעי השנאה. אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר - הגיע הזמן לשיח מכבד!
זכינו בדורנו להמשיך בדרך של אבותינו לתיקון עולם. אל לנו לפספס הזדמנות זו, תיקון עולם זו דרכנו!