מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח מיוחד על היערכות הרשויות המקומיות לרעידות אדמה- בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית. עלות חיזוק בתוספת מיגון של המבנים בחמש הרשויות עומדת על 2.34 מיליארד שקלים. משרד הבינוי והשיכון לא השלים את חיזוקם של 93% מכלל המבנים הטעונים חיזוק מיידי ברשויות שנבדקו 70% מכלל בתי הספר המיועדים לחיזוק ברשויות שנבדקו לא חוזקו
המבקר אנגלמן: "התזכורת שקיבלנו מרעידת האדמה בטורקיה צריכה להרעיד את אמות הספים של הממשלה. הנתון לפיו משרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוקם של 93% מהמבנים הטעונים חיזוק מיידי בערי הפריפריה וש-70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו - צריכים להדיר שינה מראש הממשלה ומשרי הממשלה. הליקויים בעניין לא מובנים עוד יותר, נוכח העובדה שבעלות של כ-2.3 מיליארד שקלים ניתן לפתור את הבעיה של הערים הנמצאות על השבר הסורי-אפריקאי. במקום להמתין לוועדת חקירה לאחר אסון שיתרחש יש לתקן את הליקויים באופן מיידי"
המבקר חותם הדוח בהמלצה שעל הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, ויפה שעה אחת קודם.
מדינת ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, ומשכך גובר הסיכון לכך שתתרחש בה רעידת אדמה בעצימות גבוהה. ההנחה הרווחת היא שיש סבירות גבוהה שבתוך חמישים השנים הקרובות תתרחש רעידת אדמה חזקה במרחב שבין דרום לבנון לדרום ים המלח.
דוח זה נוסף על הדוחות הקודמים של מבקר המדינה העוסקים במוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה, מציג תמונה של כשל רב שנים בהיערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה ובפרט בערי הפריפריה השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי. ממצאי הדוח מדגישים את נחיצותה של פעילות רבה המשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכות המדינה לרעידת אדמה בעצימות גבוהה.
בתחילת פברואר 2023 קיבלה ישראל תזכורת מצמררת לתוצאות ההרסניות העשויות לפקוד את מדינת ישראל בעת התרחשותה של רעידת אדמה בעצימות גבוהה, כאשר רעידות אדמה בעצימות שכזאת, שמוקדן היה בדרום טורקיה בקצהו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי, הביאו למותם של עשרות אלפי בני אדם ולפציעתם של עשרות אלפים נוספים, לקריסת של יותר מ-12,000 מבנים ולכך שיותר מ-500,000 בני אדם נותרו מחוסרי כול וללא קורת גג. מאז רעידות האדמה ממשיכות לפקוד את אזורנו רעידות משנה בתדירות גבוהה המורגשת היטב במדינת ישראל.
הביקורת העלתה כי במועד הביקורת עדיין לא חוזקו 1,124 (93%) מהמבנים שנקבע שיש לחזקם בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אשר עלות חיזוקם בתוספת מיגון היא 2.34 מיליארד שקלים. בנוסף בנוגע ליישום תמ"א 38 ברשויות מקומיות בפריפריה, עלה כי תמ"א 38 לא יושמה בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אף שכולן נמצאות באזורים המועדים להיפגע קשות מרעידת אדמה, ואף שתמ"א 38 הייתה התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים זאת בשל התבססותה של התוכנית על מודל כלכלי, ולפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקעות גבוה.
כמו כן עלה בביקורת כי טרם בוצע חיזוק בכ-70% מבתי הספר שנקבע כי הם טעונים חיזוק, ומכאן שבפועל לא חוזקו 38 מתוך 54 בתי הספר שנקבע שיש לחזקם.
עוד הועלה כי ביקורות שביצע פקע"ר מעידות כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה; כי רמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד. כן עלה בביקורות אלה כי אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן במסגרת התארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה.
לנוכח הניסיון הבין-לאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה.
המבקר אנגלמן מדגיש כי על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי.
עוד מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יפעלו בשיתוף עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, רשויות מקומיות פריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי-כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה.
ד"ר בני ברוש, מנהל אגף הבניין במכון התקנים הישראלי, בתגובה לדוח המבקר על הערכות הרשויות המקומיות לרעידת אדמה בישראל: "לצערי הרב, הממצאים המדאיגים בדוח שבדק חמש רשויות מקומיות הנמצאות באזור סיכון גבוה לפגיעה בשל מיקומן לאורך השבר הסורי-אפריקאי, אינם מפתיעים. מדינת ישראל מודעת לצורך האקוטי אבל עד כה נעשה חלק קטן מאוד מכיסוי הפער.
השקעת המיליארדים המועטים עליהם מצביע הדו"ח בחיזוק מבנים חלשים או פינויים הם מהראשונים ברשימת סדר העדיפויות הלאומי - קודם כל כהצלת חיים אך גם כהשקעה כספית נבונה והגיונית שתחסוך מאות מליארדים ברפואה, בשיקום, בדיוק חלופי ובשיקום. איננו יודעים מהי ההסתברות לרעידה חזקה בשנים הקרובות אבל יודעים בוודאות שמבנים חלשים שעומדים היום יפגשו כמעט ב100% וודאות ברעידת אדמה חזקה אם יחוזקו ואם לאו. רעידת האדמה הטורקית-סורית היא פעמון אזעקה רועם ומעורר לטיפול שלנו במשכנותינו. באזורים בהם המוטיבציה הכלכלית אינה עובדת במהירות הדרושה על המדינה להכניס את היד לכיס, לממן, לסבסד, לזרז, לפטור ממיסים ומהליכים כל פעולה של חיזוק מבנים. מדובר בהצלת חיים ובהסרת מפגעים בטיחותיים חמורים - לא פחות מאלה התחבורתיים והבריאותיים.
המרחבים המוגנים המבנים בישראל משנות התשעים כנגד טילים ורקטות כאיומים מקומיים, הם יהיו המשען שלנו והמענה האמיתי של עמידות המבנים בישראל ברמה הכלל ארצית, שיצילו חיים ויצמצמו רבות את הנזק הכלכלי. "