המהפכה המשפטית: "ימים דרמטיים - גם למעמד האישה"

השבוע אנו מציינים את יום האישה הבינלאומי. בכל שנה אני כותבת ומתראיינת בנושא ותמיד אני מקפידה לסיים את דבריי באמירה, שהתקווה שלי היא שבשנה הבאה כבר לא נצטרך לציין יום מיוחד להעלאת מודעות חברתית לזכויות נשים.

זו התקווה שלי שנים רבות ובכל שנה אני מרגישה שאנחנו מתקרבים ליעד הזה עוד קצת. ועדיין, אנחנו יודעים שבכל סוגיה ומאבק חברתי אישה נפגעת "כפול" - פעם אחת בהקשר הענייני (לדוגמא: חיים בפריפריה, שייכות לקבוצת מיעוט או העדפה מינית) ובכל מקרה, מעצם היותה אישה.

היום כבר אין צורך להסביר את ההתקדמות ואת היתרונות הטמונים ביצירת מציאות חברתית שוויונית. מחקרים רבים מראים על עלייה משמעותית בתפוקה ורווחיות של חברות גדולות שהגדילו את ייצוגן של נשים במועצות המנהלים שלהן.

מנהיגות של נשים בתפקידי מפתח הוכיחה ומוכיחה את עצמה שוב ושוב כאפקטיבית ופורצת דרך. לדוגמא, ההתמודדות עם נגיף הקורונה של מדינות שהונהגו על ידי נשים (ניו זילנד, פינלנד, נורבגיה, טייוואן, גרמניה, דנמרק ואיסלנד) הייתה מוצלחת יותר בצורה משמעותית, ממדינות בהנהגת גברים ברחבי העולם.

ולמרות כל אלה, בימים אלה מתגנבת למוחי מחשבה "חתרנית", בניגוד גמור לדרכי האופטימית; מחשבה שמקבלת רוח גבית מאירועי החודשים האחרונים, והיא שבשנה הבאה יום האישה לא יצוין כלל במחוזותינו - אבל לא בגלל שאין בו צורך, אלא פשוט כי לא כלל לא יאפשרו לנו לקיימו.

בימים בהם החברה הישראלית משוסעת סביב נושא השינויים במערכת המשפט הישראלית, הסוגייה המגדרית, שוב, אינה מקבלת התייחסות בדיון הציבורי. להיפך: המציאות הנוכחית מצביעה על מגמה של החלשה משמעותית והרעה במעמדן של נשים, בייצוג שלהם במרחב הציבורי ובתחומי חיים רבים ומגוונים.

בישראל חיות כיום 4.5 מיליון נשים שמהוות 51% (מתוכן כ-600,000 חרדיות ו- 900,000 ערביות). כלומר, זו הקבוצה החברתית הגדולה ביותר בארץ. ועדיין, זו הקבוצה החברתית ששינויי החקיקה בתחומי החיים השונים, אמורים לפגוע בה הכי הרבה.

המשמעות המעשית והתוצאות של החקיקה המוצעת תובלנה למצב שבו נשים, בעיקר חרדיות וערביות, ייעלמו מהמרחב הציבורי. שוק העבודה (עם כל המורכבות הקיימת בו בהקשר של מעמד נשים, עדיין נרשמה בו התקדמות) ייחסם בפני נשים.

עיון בהצעות לשינויי חקיקה של השותפות הקואליציוניות מצייר תמונת עתיד עגומה מאוד לפיה תתאפשר הדרת נשים מטעמי דת, שתוביל לביטול ההגנות המשפטיות המבטיחות את זכותן של נשים לשוויון ולחירות במרחב הציבורי, ויצמצמו את האוטונומיה שלהן.

התיקון לחוק, שיאפשר להפלות מטעמי אמונה דתית, ייקנה לכל בעל עסק את יכולת ההרחקה והדרה של נשים, הן כלקוחות והן כעובדות. הגדלת סמכויות הרב הצבאי הראשי והכפפתו לרבנות הראשית, תוביל לצמצום השתלבותן של נשים במקצועות לחימה, תוך הנחיית חיילים חובשי כיפות לסרב לשרת עימן ובקרבתן. משמעות הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים היא היווצרותה של מערכת משפט כוללת של דין תורה, מקבילה למערכת המשפט האזרחי, המפלה נשים ומדירה אותן משורותיה.

ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין מפלגת הציונות הדתית כולל התחייבות שלא להצטרף לאמנת איסטנבול - האמנה של מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. ובראייה כוללת, פגיעה בכוחו של בית המשפט לבלום חקיקה מפלה ולתת סעד לקבוצות המיעוט, תפגע באופן מיוחד בזכויותיהן של נשים בקבוצות מיעוט (מיעוטים וכד').

אין לי ספק שזה הזמן להתעלות מעל מחנאות של ימין או שמאל ולהסתכל על המשמעויות וההשלכות של החקיקה המוצעת, קודם כל, על חיי היום יום של הבנות והנכדות של כל אחת ואחד מחברות וחברי הכנסת. זה הזמן לגלות מנהיגות ולהגיד בקול רם וברור: "גם להישרדות פוליטית יש קווים אדומים!".

מדינת ישראל והחברה הישראלית נבנתה ונבנית עדיין על בסיס ערכים וחזון להיות חברת מופת ואור לגויים. היינו חברה ומדינה שקידמה זכויות נשים בתחומי חיים רבים, לפני הרבה חברות נאורות במערב.
זהו כוכב צפון שמנחה אותנו במשך השנים כחברה ואסור לנו להפסיק לשאוף להגיע אליו.
קידום חקיקה, שתוביל לפגיעה בזכויות ומעמד נשים בחברה הישראלית, יהיה מכה אנושה לחוסנה של החברה הישראלית.

וברוח פורים ומגילת אסתר, אומר לחברי היושבים בכנסת ישראל "מִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת" (אסתר ד', י"ד).