וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אנגלי, יפני או טייוואני? כך מיקסמה המדינה את מחיר נמל חיפה

אריה בן שמואלי וליאור אגאי, טור אורח

26.2.2023 / 13:21

המדינה הרוויחה ממכירת הנמל כמיליארד שקל יותר מהמתוכנן. מדוע זה קרה? דרך שימוש בתורת המשחקים. אריה בן שמואלי ורו"ח ליאור אגאי מחברת הייעוץ משיק מסבירים

נמל חיפה. ראובן קסטרו
נמל חיפה/ראובן קסטרו

עשרים שנה אחרי ההחלטה הראשונית מ-2003 נחתם פרק חשוב ברפורמת הפרטת הנמלים והושלמה מכירתו של נמל חיפה תמורת 4.1 מיליארד שקל. כעת, כשמניות הנמל עברו לידיה של קבוצת אדאני-גדות הישראלית-הודית ונמל אשדוד נותר האחרון שבבעלות המדינה, יכולים באוצר לברך על השלמת עסקה חלומית, כשבמעמד הברכות על המוגמר נמכר הנמל באמצעות המכרז בסכום גבוה משמעותית מזה שבמשרדי הממשלה ציפו לקבל - כמיליארד שקל יותר מהערכות השווי המקוריות ובפער של 1.45 מיליארד שקל מההצעה השנייה בגובהה.

במכרזי ענק נעשה שימוש במודלים מתמטיים מתקדמים מתחום תורת המשחקים ומודלים לקבלת החלטות לצורך מיקסום הערך עבור עורך המכרז. מכרז ההפרטה של נמל חיפה שיישם שיטות מתקדמות מתחום הכלכלה ההתנהגותית, התבצע בשני שלבים בהליך שנועד למנוע תיאום מחירים ומצב שבו הזוכה ייסוג מהמכרז בעקבות פער משמעותי מהמציע שאחריו. אז איך הצליחה המדינה למקסם את תוצאות המכרז ואת מחירו של נמל חיפה ? השלב הראשון של המכרז כלל את פתיחת המעטפות העתיקה והישנה במסגרת הצעת מחיר סטנדרטית. השלב השני התבצע בנוהל של מכרז אנגלי הדומה להליך של מכירה פומבית. בשיטת מכרז זו, ניתן לקבוע האם המתמודדים רואים את ההצעה המובילה, והאם הם יודעים את מיקומם. שלב זה התרחש מיד עם פתיחת המעטפות ועלו אליו כלל הקבוצות שהגישו הצעה, מלבד הנמוכה ביותר- שנופתה.

מאותו רגע, המשתתפים החלו בתהליך של משא ומתן דינאמי מקוון ובו נציג מכל קבוצה השתתף במעין מכירה פומבית. המחיר הראשוני היה ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה בשלב המכרזי הראשון, ובכל סבב הוצע למתמודדים להעלות את המחיר ב-50 מיליון שקלים נוספים. הזוכה במכרז הוא זה שהסכים להישאר בכמה שיותר סבבי מכירה פומבית והציע את ההצעה הגבוהה ביותר. סיבה מרכזית להצלחת המכרז מעבר למצופה, היא שימוש בשיטת מכרזים שמאפשרת קבלת תוצאות אופטימליות עבור המוכר: בהליך התיחור הדינמי במודל מיוחד של מכרז יפני עולה, המערכת מעלה את המחיר באופן אוטומטי בסכומים ובזמנים מוגדרים מראש. לפי שיטת מכרז זו, המתמודדים נדרשו לשוב ולאשר את המחיר בכל סבב, כשהזוכה הוא זה שנשאר אחרון בהתמחרות המקוונת. את ההתמחרות בהליך המכרזי המשוכלל הובילו רשות החברות, החשב הכללי ומנכ"ל האוצר, ולנציגי המדינה נותרה בכל שלב האפשרות להפסיק את הליך המכירה במידה וההצעה נמוכה מדי, או לנהל עם המציע משא ומתן לקבלת הצעה משופרת. במקביל, הובטח לפצות את המתמודדים השני והשלישי בכ-10 מיליון שקל כל אחד, על מנת להותיר אותם "בתמונה המכרזית".

בין מכרז הולנדי למכרז שני

האסטרטגיה האופטימאלית לבחירת סוג המכרז וכללי המשחק שיונהגו בו נבחנים על ידי כלכלנים ויועצים מקצועיים בכל מכרז לגופו, כאשר מה שמבחין בין סוגי המכרזים הוא שהתנהגות המציע בכל אחד מהם היא שונה. כך, לדוגמה, מכרז רגיל ומכרז הולנדי הם זהים אסטרטגית, כשעל המציע לאזן בין שתי מטרות: זכייה במכרז והצעת מחיר נמוכה, אל מול מקסום רווח והצעת מחיר גבוהה. במכרז רגיל ההצעות מוגשות במעטפה סגורה, נפתחות בו זמנית, וההצעה הזוכה היא הטובה ביותר בהתאם לאמות המידה שקבע עורך המכרז. במכרז הולנדי, ההצעות עולות באופן הדרגתי ורציף. בדרך כלל בשיטות הללו, המציע יאזן בין שתי המטרות ויציע מחיר עם שיעור הרווח המתאים לו.

בהקשר זה, מחקרים הוכיחו כי במכרז רגיל מושג מחיר נמוך יותר ממכרז הולנדי, היות והמכרז ההולנדי מושך את השחקנים להמתין עוד קצת בתקווה להגדיל רווחים. שיטה נוספת נקראת מכרז מחיר שני, ובה הזוכה הוא בעל ההצעה הטובה ביותר, אך המחיר שמשולם לו הוא מחיר ההצעה השנייה בטיבה. המציע יציע את המחיר הנמוך ביותר שהוא מוכן להציע, עבורו העסקה כדאית. במקרה זה, למציע אין דילמה היות והוא לא קובע את מחיר העסקה אלא רק את זכייתו בה. הניסיון מראה כי בשיטת המכרז האנגלי משיגים תוצאה דומה למכרז מחיר שני, אבל מכרז אנגלי עדיף כאשר רוצים למצות השפעה פסיכולוגית וכאשר רוצים לבצע מספר תיחורים במהלך תקופת המכרז.

מעבר לשיטות שנמנו, קיימות שיטות רבות נוספות לעריכת מכרזים מקוונים אשר כולן כבר נוסו בישראל, כגון מכרז יפני קלאסי בו המחיר יורד במרווחים קבועים והזוכה הוא האחרון שנותר, או מכרז טייוואני - מכרז כמויות בו המחיר קבוע, הכמות משתנה והזוכה הוא הספק שיציע את הכמות הגדולה ביותר במחיר הנתון. במקביל למכרזים בסדר גודל של מכירת נמל חיפה, שיטות המכרז היצירתיות משמשות כיום גם חברות פרטיות שמעוניינות להביא לאופטימום את ההליך המכרזי בכלל המגזרים, לרבות בעולמות התעשייה, הנדל"ן וההיי-טק.

הכותבים הם מנכ"ל חברת הייעוץ משיק שפיתחה את ההליך המכרזי למכירת נמל חיפה ורו"ח ליאור אגאי, מנכ"ל משיק טכנולוגיות, מומחה ביישום שיטות מתקדמות בתחומי תורת המשחקים וכלכלה התנהגותית בהליכי מכרזים והתקשרויות, חבר סגל אקדמי בתחומים אלו.

  • עוד באותו נושא:
  • נמל חיפה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully