אדון פקח, אני פורק אגרוף: מבט מקרוב לאחד המקצועות המסוכנים בארץ

"אנשים כבר לא רוצים לעבוד בתחום. עזוב את עניין גובה השכר, אלא האלימות. אנו מזהים קושי משמעותי ביותר לאייש משרות של פקחים עירוניים".

כך אומר שמואל אלבו, יו"ר ועד הפעולה הארצי של הפקחים ברשויות המקומיות, בשיחה עם וואלה. זאת, על רקע סיכום שנת 2022, ממנו עולה כי במהלכה חלה עליה משמעותית במספר אירועי האלימות כנגד פקחים ברשויות המקומיות. "העניין אינו רק העלייה בשכיחות המקרים אלא גם בחומרתם. זה הגיע אפילו לכדי מצב בו פקח נאלץ להוציא צו הרחקה לתושב שהתעמר בו באופן מתמשך".

לאחרונה בוצע סקר נרחב בקרב אלפי הורים, בנוגע לעתיד התעסוקתי של ילדיהם, במסגרתו, נתבקשו לדרג את המקצועות והתחומים המבוקשים. בין היתר, הוצגה להורים האפשרות כי ילדיהם יעבדו כפקחים ברשות המקומית. מספר ההורים שסימנו אפשרות זו, עומד על אפס. אומנם מדובר על נתון שאינו מפתיע בלשון המעטה, אולם ניתן היה להניח כי לאור תיוגו כמקצוע בעייתי ביותר, ישולם לאלו שכן מסכימים לעבוד בו, שכר ראוי ותינתן להם מעטפת הגנה שתאפשר להם להתמודד עם האיומים והתגובות האלימות מצד התושבים.

אלא שהמציאות שונה: "אני מרוויח 7.5 אלף שקלים ברוטו, ותמורתם אני מתמודד עם תושבים ערסים שמחנים את הרכב כאילו המדרכה שייכת לאבא שלהם בטאבו", מציין בפנינו פקח עימו שוחחנו. פקח נוסף שמשתכר גם הוא שכר דומה מסביר "בשביל להגיע לשכר של 7,000 שקל אני צריך לעבוד מספר שעות של משרה וחצי. אני ממשיך בעבודה הזו בגלל תחושת השליחות, אבל יש המון רגעים של שבירה בהם אני אומר לעצמי, שאני חייב להחליף מקצוע דחוף, במיוחד כאשר אני נתקל באלימות מזעזעת מצד תושבים".

דוגמאות לאלימות עימה מתמודדים פקחי הרשויות המקומיות - לא חסר. כך למשל, לאחרונה שיתף פקח חנייה בקריית מוצקין כי אזרח שקיבל ממנו דו"ח על סך 250 שקלים, בגין חניה בחניית נכים - רדף אחריו עם סכין לאורך הרחוב. כך הוא סיפר: "מאותו הרגע שניתן הדו"ח, המשכתי באכיפה ואחרי כשעה אותו אזרח, עם אשתו באוטו, מחפש אותי, בא ושואל שאלות 'מי אני?', מה אני?' אמרתי לו שאני פקח ו'קיבלת דו"ח כי החניה היא מונגשת. פתאום הוא זרק לעברי פחית בירה סגורה שפגעה לי ברגל". אלבו מציין: "זה לא חריג, אירועי אלימות מתרחשים על בסיס יום יומי".

במקרים רבים, קיים תיעוד של מקרה האלימות, אולם המציאות מלמדת כי מספר התביעות שמגישים פקחים כנגד תושבים שפעלו כנגדם באלימות - נמוך ביותר. "תלונות רבות שמוגשות למשטרה נסגרות כעבור זמן קצר בגין חוסר עניין לציבור, מה שמוריד את המוטיבציה של הפקח להמשיך בהליך האזרחי", מציין עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין. לדבריו פקודת הנזיקין, מגדירה תקיפה כעוולה שמזכה את הנפגע בפיצוי, אולם במקרים רבים, זו מילה כנגד מילה - מצב שמקשה על הפקח להרים את נטל ההוכחה, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי".

ריבוי מקרי האלימות הוביל את שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, לפנות למשרד היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבטל את החוק המחייב חשיפת פרטיהם המלאים של הפקחים. העתק של המכתב נשלח גם לשר המשפטים וגורמים קשורים נוספים. אלא שבקשתו נשללה. אלבו אומר כי הבהירו להם שחובת ציון שמו של הפקח על גבי הדו"ח, מעוגנת בחקיקה: "ניתן היה לשמור על כוונת המחוקק והוצע להמיר את פרטי הפקח על גבי הודעת הקנס, למספר אישי אשר יוקצה לו על ידי הרשות המקומית ויאפשר זיהוי בפני המערכות ובמידת הצורך.

"תופעה נוספת שאנו עדים לה בשנים האחרונות היא שיימינג ברשתות החברתיות ופגיעה ברכוש פרטי של פקחים, פנצ'רים ניפוץ שמשות של הרכב הפרטי, שבירת מראות ופנסים שפיכת חומצה על הרכב ואיומים על הפקח ובני משפחתו", הוא אומר. אלבו מקיים בימים אלו סיג ושיח עם משרד המשפטים בנושא: "בראש ובראשונה קיים צורך דחוף להגדיר את הפקח בחוק, דבר שלא קיים היום, פקח וטרינרי ופקח רישוי עסקים מוגדרים בחוק ואילו פקחים עירוניים לא מוגדרים", נכתב בפנייתו למשרד "ניתן לנצל את מישור האכיפה האזרחית ולעגן בחקיקה תקיפה כנגד עובד ציבור בדגש על מפקחים (פקחים עירוניים על מגוון התפקידים) ושוטרים, ולכלול אותה בקטגוריה של תופעות עברייניות".

לסיכום, תהינו בפני אלבו, מה בכל זאת גורם לאנשים נורמטיביים לעבוד כפקחים: "אנחנו דואגים לרווחת התושבים. יש בזה הרבה מאוד סיפוק, למרות שקשה להם לקבל את זה כאשר מניחים להם דו"ח על השמשה".