אסתר פיינר, שחגגה את יום הולדתה ה-100, בדיוק בט"ו בשבט, נולדה למשפחה אשר עוסקת בתחום החקלאות ואביה היה האיש הראשון שהכניס את תפוחי האדמה והאבוקדו למשק הישראלי. את הידע שלה והתשוקה לנושא היא אספה מגיל קטן. כשהגיעה לגיל 19, היא בחרה ללכת וללמוד אגרונומיה בבית ספר בנהלל לא רק כי אבא שלה עוסק בחקלאות אלא כי אהבה את התחום או במילים שלה "היינו אומרים זה בדם, היום אומרים בגנים". אחרי כמה שנים הרחיבה את הידע שלה והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת ירושלים, בפקולטת החקלאות.
הכינו של אסתר, בדיור מוגן אחוזת צהלה, "הלוחשת לעציצים", כשנשאלה לגבי מקור השם היא הסבירה: "אני כאילו מרגישה את הצמחים, יש לי משהו קשור לטבע, וקשרים כאלה אי-אפשר להסביר או להוכיח" ממשיכה אסתר ואומרת שכולם אומרים שהצמחים שיש לה הם הכי יפים, "כל החברים שלי וגם דיירי המקום, תמיד באים אלי כשהצמחים שלהם נובלים ויודעים שאצלי הם ימצאו את הפתרון" היא מספרת ומוסיפה "יש לי קשר מיוחד מאוד לצמחים, אני יודעת בדיוק איך לרפא אותם ומה לעשות כדי שיחזרו לצבעם הירוק והבריא. עד היום לא היה צמח אחד שלא הצלחתי לרפא" ומכאן למעשה עלה השם "הלוחשת לעציצים".
מרוב אהבתה של אסתר לצמחים, העניקו לה בדיור מוגן אחוזת צהלה, חלקת גינה בה היא מטפחת את הצמחים ואף העניקה להם שמות שכל העוברים והשבים ידעו אילו צמחים שוכנים שם.
לקראת ט"ו בשבט השנה, חברו ילדי כיתה ג' בבית הספר "המשתלה" שבצפון תל אביב לאסתר פיינר ויחנכו יחד איתה את הגינה, ישתלו שם צמחים ועציצים וילמדו ממנה קצת על תורת החקלאות.