וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"הערבים לא רוצים לגור בערים יהודיות. הם עוברים מחוסר ברירה"

16.1.2023 / 15:33

בניגוד לסברה לפיה צעירי המגזר עוברים לערים יהודיות כדי "להשתלט על הקרקעות", הצפיפות, המחסור בדירות, הייאוש והאלימות הם אלה שגורמים להגרה השלילית. מתווך נדל"ן: "מגיעים אלי זוגות צעירים שרוצים להתחתן. אני אומר להם 'לכו לקריות או לחיפה, אין לי מה להציע"

סכנין. מואפק חלאיילה, וויקיפדיה, Creative Commons
"בסכנין גרים 33 אלף תושבים, בהגרלה האחרונה לדירה בהנחה בעיר נרשמו 3,000 משפחות, אבל זכו כמה עשרות בודדות כי פשוט אין היצע מספק, מה השאר אמורים לעשות?"/Creative Commons, מואפק חלאיילה, וויקיפדיה

למרות האטה מסוימת בגרף העלייה, מחירי הדירות ממשיכים להרקיע שחקים בערים היהודיות, וביישובי החברה הערבית המצב לא שונה בהרבה. גם במגזר הערבי משפחות וזוגות צעירים נאלצים להתמודד עם מצוקת דיור קשה יותר, לצד מצוקה כלכלית והגירה שלילית מהכפרים והערים הערביות הגדולות אל הערים היהודית. למחסור בקרקעות לבניה השלכות נרחבות המובילות למקרי אלימות קשים, ולתמורות חברתיות משמעותית כדוגמת עליה בממוצע הגירושים מסיבות כלכליות וגם לעליה בגיל הנישואים.

חרף גידול האוכלוסייה תוכניות מתאר להרחבת יישובים לא מתקדמות, קרקעות לא מופשרות והקמה של יישוב ערבי חדש לא התרחש מקום המדינה. זאת, למרות הכוונה להקים עיר ערבית חדשה, החלטת ממשלה שהתקבלה בשלהי 2018. ההחלטה קבעה יעד של כ־15 אלף יחידות דיור על קרקעות מנהל וקרקעות פרטיות אך היא נבלמה. הציבור הערבי מיואש.

"אין לנו סנטימטר בנייה למכירה"

"מחירי הדירות גבוהים מאוד בערים ובכפרים הערביים גם בגלל גידול באוכלוסייה אבל בעיקר כי המדינה לא מפשירה קרקעות חדשות לבניה כבר עשרות שנים". כך אומר המתווך רפיק חורי, הבעלים של R.K.A GROUP , המתמחים בקרקעות בניה וחקלאות, נדל"ן, תיווך והשקעות במגזר הערבי ברחבי הארץ. "יש כ- 90 כפרים וערים ערביות בארץ שמחכים להרחבה של תוכניות המתאר, אבל הן מתעכבות. לאחרונה אנחנו מתחילים לשמוע על תוכניות חדשות ואנחנו מקווים שהם יאושרו ויקודמו במהירות".

חורי עצמו מתגורר בכפר אעבלין הממוקם צפון מזרחית לקרית אתא ולא רחוק משפרעם, לכן הוא מכיר מקרוב את המצב: "בכפר אצלנו למשל, משנת 96 ועד היום לא מדברים על תוכניות התרחבות ואנחנו הגענו כבר ל-14 אלף תושבים בכפר. כבר שנתיים שאין לנו סנטימטר בניה אחד למכירה. בשפרעם זה אותו הדבר, רק ששם האוכלוסייה המקומית גדלה כבר ל-50 אלף תושבים".

רפיק חורי. יחצ,
לא מדברים על תכניות התרחבות. רפיק חורי/יחצ

למרבה ההפתעה, מחירי הדירות בערים הערביות הגדולות דומים למחירים בערים היהודיות בפריפריה, כאשר לאחרונה, בנוף הפסטורלי של יישובים אלו ניתן לראות לראשונה גם בניה לגובה: "בשכונות החדשות בנצרת יש בניה של רבי קומות בגובה של 10-12 קומות, הערבים הוכיחו כי הם גם יודעים לגור בבניינים גבוהים. מחיר דירה בגודל 100 מטר כיום בשכונת הגליל בנצרת או בשכונת שיכון אל ערב החדשות, מתחיל ב-1.2 מיליון שקל, כאשר דירות בגודל 140-150 מטר מגיעות אפילו למיליון וחצי. כמובן שהמצב בכפרים לא דומה לזה שבערים, והמחירים נמדדים בסוג האוכלוסייה המקומית, מיקום וכדומה".

לנעשה ביישובים הערביים השלכות על מחירי הנדל"ן ועל המגמות גם בערים היהודיות: "אנחנו פה שני מיליון תושבים ערבים במדינה, כל יום יש צעירים שרוצים להתארס והורים שרוצות לחתן את הילדים שלהם, אבל אין להם איפה לגור. אז רבים מהם נשארים לגור אצל ההורים או קונים ומשכירים בערים היהודיות כמו עפולה, בערי הקריות, חיפה ובנוף הגליל שם הם משלמים מחירים מלאים. בצפון עוד יש שטחים פנויים להתרחבות אבל בכפר קאסם ובטייבה למשל אין בכלל קרקעות, אני לא יודע איפה הם הולכים לגור ומה הם הולכים לעשות".

"אנשים במגזר יודעים איך להסתדר"

חורי מתאר בכאב את המתרחש ביישובים הערבים, ובעוד רבים במגזר היהודי חושבים שההגירה אל הערים היהודיות היא כתוצאה מרצון להשתלט על קרקעות, בפועל לא כך המצב, לטענתו: "רבים עוברים לערים אלו בגלל חוסר ברירה, הם לא רוצים לגור שם הם מעדיפים להישאר בכפרים ובערים קרובים למשפחה ולהכניס את הילדים שלהם למערכות החינוך המקומיות, אבל פשוט אין להם אפשרויות אחרות. מגיעים אלי זוגות צעירים שרוצים להתחתן אני אומר להם לכו להשכיר בקריות או בחיפה, אין לי מה להציע לכם". הוא מספר ומוסיף: "לעכו למשל הייתה נהירה גדולה של צעירים מכפר יאסיף, ומג'דיידה ומה קורה ליהודים בערים אלו? מוכרים את הדירות לערבים ועוברים לגור בערים אחרות. לדוגמה, בנוף הגליל, הרבה יהודים מכרו את הדירות שלהם בהרבה מאוד כסף לזוגות צעירים ערביים והם בעצמם עברו לגור בעפולה".

מגמת הירידה בעסקאות לאור עליות הריבית התכופות ניכרת גם במגזר אבל לטענת חורי, לא מדובר בגורם עיקרי ומשמעותי לקושי בהשגת דירה: "עליית הריבית הביאה להאטה מסוימת בביקושים לדירות ולמשכנתאות אבל יש לה השפעה קטנה. זו לא הבעיה שמונעת רכישה של דירות אלא עיקרה המחסור בהיצע. אנשים במגזר יודעים איך להסתדר, אם צריך השלמות להלוואות אז האחים ובני המשפחה האחרים עוזרים".

אעבלין. ראובן קסטרו
צפוף צפוף. אעבלין ממרחק/ראובן קסטרו

כאמור, המחסור בקרקעות והמצב הסוציו אקונומי הנמוך הם הגורמים העיקריים למקרי האלימות הקשים בחברה הערבית עליהם אנחנו שומעים אחת לבקרים: "המצב הזה מכניס צעירים לייאוש, לדיכאון וזה מעלה את הפשיעה כי הם מתחברים למשפחות פשע ועושים את מה שעושים".

על השפעות מצוקת הדיור והמחסור בשטחים לבניה לצד המצב הכלכלי הקשה על האלימות בחברה הערבית מעיד גם ד"ר רזאל אבו ריא, דובר עיריית סכנין: "אחת המצוקות העיקריות בחברה הערבית היא המחסור באדמות, זה מוביל לתקריות אלימות בין משפחות, בין שכנים ומדרדר צעירים אל הפשע." הוא מספר ומוסיף: "בסכנין גרים 33 אלף תושבים, בהגרלה האחרונה לדירה בהנחה בעיר נרשמו 3,000 משפחות, אבל זכו כמה עשרות בודדות כי פשוט אין היצע מספק, מה השאר אמורים לעשות?"

לקנות דירה ללא עזרה של המשפחה עבור רבים מהזוגות הישראלים הוא בגדר חלום לא ניתן להשגה, כך המצב גם עבור הזוגות במגזר הערבי: "בית פרטי מקנה ביטחון לאנשים, הצעירים רואים בהגעה לדירה כחלום, כחזון לשאוף אליו, אבל הם צריכים לעבוד 40 שנים בשביל להגשים את החלום הזה. דירה בגודל 100 מטר עולה כיום מיליון שקלים, חצי דונם עולה 3 וחצי מיליון שקלים אם בכלל ניתן למצוא, למי יש את הסכומים האלו? אחד הפתרונות הוא בניה של רבי קומות במידה וזה מתאפשר, גם בסכנין התחילו לבנות אבל כאמור אין מספיק אדמות לבניה".

המצב הזה מוביל לתמורות חברתיות ושינויים תרבותיים שאליהם לא היו רגילים בחברה הערבית בעבר: "בגלל המצוקות הכלכליות אנשים לוקחים הלוואות מחברות פרטיות, מהבנקים או מהשוק האפור, מתקשים להחזיר ומסתבכים עוד יותר. כיום 35 אחוזים מהזוגות שמתגרשים בחברה הערבית זה כתוצאה ממוצקה כלכלית קשה ומקושי להשיג דירות. לאור הקשיים הללו גם הממוצע של גיל המתחתנים עלה משמעותית ועומד על גיל 29 כאשר בעבר הוא עמד על 24. בנוסף, ההורים רוצים שהבנות שלהם ילכו ללמוד, לקבל השכלה. אנשים רוצים להבטיח יציבות כלכלית קודם כל".

ד"ר גזאל אבו ריא. באדיבות המצולמים
הפיתרון - בנייה של רבי קומות. ד"ר רזאל אבו ריא/באדיבות המצולמים

אבו ריא מדגיש כי הוא לא רוצה להציג צד מתקרבן, אלא מבקש סיוע אמיתי מהמדינה למצוקה: "אני לא רואה פתרון הוליסטי למצוקת האדמות בחברה הערבית, הרבה מהצעירים עוברים ליישובים אחרים. עם זאת, מרכז החיים שלהם עדיין מתנהל בעיר או בכפר, הם מכניסים את הילדים שלהם לבתי ספר במגזר, מגיעים לבקר את המשפחה אבל חוזרים בסוף היום לדירה שלהם בעיר אחרת. הפשרת קרקעות והגדלת שטחי השיפוט של הערים במגזר יגרמו לשינוי אמיתי".

היעד: תכנון עירוני מודרני

"אחת מהבעיות המרכזיות שמובילות למצוקת הדיור בחברה הערבית, נובעת מהיעדר תכנון עירוני מודרני. כיום ביישובים הקיימים מלאי הקרקעות קטן, האוכלוסייה ביישובים גדלה, אך הבניה ממשיכה להתבסס ברובה על בנייה צמודת קרקע ולא בניה רוויה", אומר סער פלד, סגן יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "על מנת להתחיל ולהתקדם אל עבר פתרון מסוים, נדרש שינוי תפיסתי כולל בכל תהליכי התכנון ומעבר מבניה צמודת קרקע לבניה לגובה. אנחנו עדים להתחלה של מגמה זו, אם זה בטירה או בערים אחרות במשולש, אך יש לאמץ אותה בכמה שיותר ערים במגזר ועל העיריות להוציא תוכניות בניין עיר שיעודדו אותה".

סער פלד. יחצ,
בלי פרצלציה ועם בעיות זיהוי. סער פלד/יחצ

"השינוי התכנוני צריך לכלול גם שינויים ברמות תשתית ושטחי ציבור", מסביר פלד, "כך שיותאמו לקליטת אוכלוסייה חדשה וגדולה יותר, ויאפשרו להם רמת חיים איכותית ונאותה. בין אם מדובר בפיתוח והרחבת כבישים, הקמת פארקים וגני שעשועים וכן מבני ציבור. בעיה נוספת נוגעת לעובדה שחלקות רבות ביישובים אלו הן ללא פרצלציה ובעיות זיהוי, ללא הסכמי שיתוף וחלוקה ברורים. מה שמקשה על שיעבוד לטובת אשראי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully