כלכלה כחולה: איך ניהול ימי נכון יסייע לערי החוף?

האוקיינוסים והימים מהווים 97% ממשאבי המים בעולם. הם מספקים מחצית מהחמצן שבני האדם צריכים לחיים על הפלנטה הזו ומכילים 80% מכל צורות החיים. הם מספקים מזון לכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם ומהווים משאבים חשובים לבריאות האדם הנפשית והפיזית.

עם זאת, מדובר לא רק במערכת האקולוגית הגדולה בעולם, אלא גם במערכת כלכלית ענקית שנקראת "כלכלה כחולה". מעורבות האוקיינוסים ברשת מורכבת של אינטראקציות כלכליות שונות יוצרת לה אפילו שם נוסף - כלכלת האוקיינוס.

כלכלה כחולה מוגדרת ככל המגזרים הכלכליים שיש להם קשר ישיר או עקיף לאוקיינוסים ולימים, כגון אנרגיה וביוטכנולוגיה ימית, תיירות חופית, תעבורה ימית וספנות, מזון, הזנה, בריאות ושירותי מערכת, חקלאות ימית ודיג, חומרי גלם, פנאי, עבודה, חינוך ומגורים, הגנה על חופים ומצוקים ניטור, שימור ובקרה ועוד.

על פי תחזיות ה-OECD, עד שנת 2030, "הכלכלה הכחולה" אף עשויה לעלות על הצמיחה של הכלכלה העולמית, הן מבחינת ערך מוסף והן מבחינת תעסוקתית. מחקרים רבים הראו כי הפוטנציאל הכלכלי של הים לא מנוצל ביעילות או גרוע מכך - מנוצל בצורה אינטרסנטית, מזהמת ולא מקיימת.

בשפה הפשוטה אפשר להגיד: לא לזה התכוון המשורר.

ניהול נכון ושמירה על הים בתנאים אקולוגיים בריאים יסייע לפתח את הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בו. מדובר במגזר ענק השווה כ-1.5 טריליון דולר בשנה, כך לפי הבנק העולמי. האיחוד האירופאי אף מודד את מידת ההשפעה של הצמיחה הכחולה על חוסנה של הכלכלה בגידול התל"ג ובהגדלה וייצור תעסוקה בת קיימא. שכן שמירה על האוקיינוסים נקיים ובריאים היא חיונית לפיתוח בר קיימא ולהפחתת העוני.

הכלכלה הכחולה שואפת לקדם צמיחה כלכלית, ייצור וצריכה אחראית, הכלה חברתית, שימור ושיפור הפרנסה, תוך הבטחת קיימות סביבתית של מערכות האוקיינוס והחוף באמצעות הכלכלה המעגלית.

בשנים האחרונות חלה גם בישראל האצה בפיתוח הכלכלה הכחולה המתבטאת בקידום תכנון ימי והשקעה בפיתוח חדשנות ימית בתחומי האנרגיה ו-climatech, חקלאות וביוטכנולוגיה הימית. הפוטנציאל של הכלכלה הכחולה להביא לשיפור רווחת בני האדם ויצירת צדק חברתי הוא עצום. הסיכונים הם לא פחות מרחיקי לכת אם השירותים האקולוגיים של האוקיינוסים, הימים והחופים ימשיכו להיות מנוצלים לטובת אינטרסים אישיים ומסחריים גרידא אשר מתעלמים מהנזקים שהם יוצרים לבריאות האדם ולכדור הארץ.

תכנית אסטרטגית וחזון לכלכלת הים תציע כיווני פיתוח למיצוי הפוטנציאל שבתחומים הרלוונטיים לרבות המלצות לכלים רגולטוריים. היא תאפשר זינוק בפיתוח כלל המשק הישראלי: השקעות בתשתיות, במחקר וטכנולוגיה, גידול בתעסוקה, לקידום מעורבות בחדשנות ובפיתוח, ולביסוס מעמדה הבינלאומי.

חדשנות כחולה כוללת את כל נושאי המחשוב, המחקר והפיתוח הימי בתחומי גאולוגיה, אקולוגיה, מזון מן הים, התפלת מי הים, בעלי חיים, טכנולוגיות צבאיות וחקלאות ימית. פיתוחים לטובת שיפור כלכלת הים כגון: חקלאות ימית, ביטחון, ספנות ואחרים.

יש לכך יתרונות ברמה הלאומית, אך מי שיכולות להרוויח מכך באופן מיידי הן ערי החוף השונות. שכן כל שאנו מחזקים את כלכלת הים והחדשנות הכחולה, אנו מייצרים יותר פעילות עסקית מקומית שבאה לידי ביטוי בצורה מעגלית.

תוכנית אסטרטגית מעגלית תאפשר לפתח ולקדם את ענפי התיירות המקומיים בעיר בדמות קידום נכסים מקומיים ותרבות הקהילות המקומיות, חיבור בין ערים ואתרי נופש וכן חיבור החוף לאזורי אתרי התיירות האחרים בעיר. תכנון נכון, יאפשר הגדלת תעסוקה מתיירות למשל על ידי קידום אטרקציות ספורט ימיות, הכרזה על שמורות טבע ימיות ואחרים, מה שיוביל כמון לחיזוק עסקי הפנאי והמסחר הפועלים בעיר ובעיקר בסביבת החוף.

ערים שיקדמו חדשנות כחולה יגרמו לכך שיותר חברות טכנולוגיות יבחרו להתבסס בעריהן וכפועל יוצא מכך ייוצר גידול וגיוון באוכלוסייה בערים אלו מה שיוביל כמובן שוב לחיזוק העסקים המקומיים.

תכנון אסטרטגי יעיל ונכון יאפשר זיהוי הזדמנויות כלכליות נוספות כגון לפעילות הנמלים הקיימים. שכן קיימת הזדמנות לכל ערי הנמל לחזק ולהגדיל את השירותים הנלווים הפועלים מסביב לפעילות הנמלים, אשר יגדילו הן הכנסות כלכליות ישירות והן את אפשרויות התעסוקה לתושבים המקומיים.

חיזוק הקשרים בין התעשייה המקומית לבין הדייגים המקומיים יתרום גם לחיזוק שוק הדגים מתוצרת מקומית. למשל מסעדות יוכלו להגיש יותר תוצרת מקומית בכך גם תפחת התלות בדגים מיובאים. הדייגים ירוויחו מגידול במכירות, בעוד מסעדות ובתי מלון יכול למשוך מבקרים ואולי אפילו לגבות מחירים גבוהים יותר. עבודת הסברה נכונה בדבר היתרונות של קנייה מקומית ושימוש בפלטפורמות דיגיטליות, יוכלו לחבר את הקונים לתוצרת מקומית טרייה כמו כן, יאפשרו הקמת שווקי דגים תוססים בערים שהם אינם קיימים.

הרשויות המקומיות יכולות להעניק מענקים עירוניים לעסקים קטנים-בינוניים שיתרמו לכלכלה מעגלית. פלטפורמות עירוניות התומכות בתרבות שימוש חוזר בין עסקים וקהילות, קמפיינים ותשתיות ציבוריות להפחתת הזיהום בחופים אשר יובילו גם לשינוי אורח החיים.

"בכלכלה הכחולה קיים פוטנציאל כלכלי גדול ממנו יכולים להנות גם ערי החוף. תיירות 'כחולה', ספורט ימי ומזון מחקלאות ימית מקומית יכולים להוות מנוף לכלכלה המקומית והינם גם בעלי ערך חינוכי ומוסרי אם הם נעשים באופן 'סביבתי' ומקיים. אך יש להישמר שאסטרטגית הכלכלה הכחולה לא תיתן לגיטימציה לניצול מוגזם והרסני של משאבי הים", מזהיר ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של עמותת אקואושן הפועלת לשימור והגנה על הסביבה הימית של ישראל. והוא יודע למה: "האנושות מצטיינת בניצול מוגזם וניצול המשאבים הטבעיים עד לנקודה מסוכנת, שלעיתים קשה לחזור ממנה. דוגמאות מצויינות הן תיירות ומלונאות ההמונים באזורי חוף רבים בעולם ובארץ, ניצול הדלקים המאובנים ותוצריהם כמו הפלסטיק ומשבר האקלים הנגרם כתוצאה מכך ועוד".

עוד אומר ד"ר אריאל: "לכל מערכת אקולוגית יש יכולת הכלה מסוימת של ניצול משאביה או 'כושר נשיאה' ועלינו ללמוד מלקחי העבר ולנצל את משאבי הים בזהירות יתרה תוך מניעה של פגיעה בבתי גידול, במגוון הביולוגי והימנעות מזיהום. זו אינה משימה פשוטה כלל שכן הפיתוי לפתח עוד ועוד ולהפיק עוד תועלת כלכלית ומקומות עבודה קיים תמיד, אלא שבכך למעשה נירה לעצמינו ברגל".

עמותת אקואושן מקדמת בישראל מגוון מיזמים ותוכניות בינלאומיות לניהול סביבתי מקיים ובניהן: תוכנית "הדגל הכחול" הפועלת בכ-50 מדינות בעולם. מדובר באחד מתווי התקן המוכרים והמוערכים ביותר בעולם בתחום איכות הסביבה, המוענק לחופים, מרינות ולמפעילי סירות תיירותיות בנות קיימא. החופים הזוכים לקבל את התו הסביבתי היוקרתי, נדרשים לעמוד מדי שנה בקריטריונים בינלאומיים מחמירים השמים דגש על נושאים כגון איכות המים, ניקיון ותחזוקת החוף, פעילויות חינוך סביבתי, בטיחות, נגישות וניהול סביבתי.

בנוסף, יש את תכנית "המפתח הירוק". מדובר על תוכנית המעניקה לבתי מלון, אתרי אירוח, אתרי הסעדה ומרכזי כנסים שונים, תו איכות בינלאומי מטעם הקרן לחינוך סביבתי FEE - Foundation of Environmental Education אשר "אקואושן" משמשת כנציגתה בישראל. התוכנית פועלת משנת 1994 ועד היום זכו ב"מפתח הירוק" כ-3,700 עסקים בכ-60 מדינות מרחבי העולם. בישראל, זכה לקבל את תו האיכות הסביבתי מלון אחד בלבד - מלון 'SAUL' בתל אביב.

לתחומי הפעילות הכלכליים יש השפעה מצטברת על הסביבה הימית שהיא כאמור המערכת האקולוגית הגדולה ביותר על הפלנטה שלנו. ההשלכות של השימוש והניצול בו הפכו נרחבות יותר ויותר במשך עשרות שנים, יחד עם שינויי האקלים ופליטת גזי חממה. כמו גם כתמי אשפה, פלסטיק ושמן נשפך שאנו שומעים עליהם בתדירות גבוהה. אליהם מתווספים המטענים הבלתי נראים של מיקרו-פלסטיק, כימיקלים ועוד. אובדן המגוון הביולוגי ובתי הגידול הטבעיים כמו גם סיכונים בריאותיים לשרשרת המזון הם השלכות של ניהול ימי אכזר.

אין ספק שגיבוש וקידום תוכניות הכלכלה הכחולה בערים צריך להיות מתואם בין השלטון המקומי לבין הרשויות הלאומיות. בתהליכים צריכים להיות שותפים שחקנים ממגזריים פרטיים וחברה אזרחית הפועלים בערי החוף ולשקף את הצרכים והשאיפות של הקהילות המקומיות. לכן תוכניות צריכות לצאת לפועל לאחר התייעצות מרובת אינטרסים מתואמת. הן צריכות לכלול מיפוי של הזדמנויות כלכלה מעגלית כולל הזדמנויות פרנסה עבור קהילות מקומיות, פתרונות חדשניים לפסולת פלסטיק והקמת של תשתיות וקידום מודעות לחשיבות המחזור.