וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חדש על המדף: מה מצפה לחנויות הרחוב בעידן ההתחדשות העירונית?

5.1.2023 / 17:02

תרבות הקניונים דועכת והציבור מגלה בעידן פוסט הקורונה מחדש את הקסם של חנויות הרחוב, אלא שלצד אלה שרואים את הטוב שבהן ומנבאים עתיד ורוד, יש מי שמזהיר: "החנויות תלויות ביוזמות. מאוד תלוי באיזו עיר מדובר"

רחוב ביאליק ברמת גן. ShutterStock
הסמל השוקק של חנויות הרחוב: כיכר אורדע ברחוב ביאליק ברמת גן לפני השיפוץ המתקיים בה/ShutterStock

ההגדרה הרשמית של מרכז קניות היא: "בניין אחד או יותר המהווים קומפלקס של חנויות המייצגות סוחרים, עם שבילים מחוברים המאפשרים למבקרים ללכת מיחידה ליחידה". באופן לא רשמי, המרכזים הללו מהווים מרכז של קהילות, הבסיס לכלכלות קמעונאות ומקום מפגש חברתי ומשפחתי בכל יישוב או אזור בו הוא פועל.

בעשורים האחרונים מודל הקניון, שמקורו בארה"ב אי שם בשנות ה-50, התפשט לכל העולם והפך לטרנד קמעונאי מודרני מלא. למרות נוכחותו בכל עיר מודרנית בינונית, הקניון בתמהיל העסקי כפי שהוא נוצר ופועל עד היום נמצא בנקודה קריטית. מגמות בילוי ופנאי חדשות לצד טרנדים עולמיים מתחלפים גרמו לקניונים לשנות את התפקיד שהם ממלאים בחייהם של התושבים. כעת, כאשר צרכנים מבקרים בהם, הם מחפשים חוויות בילוי החורגות הרבה מעבר לקניות המסורתיות. גם מהפכת המסחר האלקטרוני ועלייתן של הטכנולוגיות הדיגיטליות, מעצבות מחדש את ציפיות הצרכנים באופן מהותי ומקשות על תפקודם עוד יותר.

TOGO. יחצ,
המטרה: להישאר רלוונטיים. רשת TOGO פועלת גם בחנויות וגם בקניונים/יחצ

מול האתגרים הרבים, חנויות הרחוב מבקשות להישאר רלוונטיות. ההנחה היא, שכדי לשרוד בעידן הדיגיטלי ולאור היתרון האטרקטיבי שעדיין מצוי בקניונים, הן יצטרכו עזרה נוספת מהרשויות המקומיות. עזרה בדמות קידום תוכניות התחדשות עירונית אשר יאפשרו אליהן נגישות, יהפכו את השדרות למוצלות, לנעימות להליכה וכאלו אשר כוללות בצידן היצע מסחרי ופנאי רחב. הרחובות יצטרכו להתרחק מהסתמכות יתר על קמעונאות ולקחת בחשבון את כלל השירותים שהקהילה המקומית צריכה - מקומות בילוי, מרכזים רפואיים, מספרות ועוד. רחובות מרכזיים מצליחים ימצאו את האיזון הנכון בין סוגי שימושים שונים, ייצרו אלטרנטיבות חדשות, ישנו את התמהיל המסחרי ויובילו לשינוי אופי הרחוב, ועם השינויים הללו ישתנו גם הרגלי האוכלוסייה המקומית.

לאור צומת הדרכים בו נמצא מודל הקניון הנוכחי, נשאלת השאלה איזה מקום עוד נותר לחנויות הרחוב הממוקמות ברחובות הראשיים והעמוסים בערים השונות, במיוחד על רקע ההתחדשות העתידית שהיא פסגת השאיפות של כל עיר גדולה. אם הקניונים מחפשים את עצמם מחדש, מה נותר עוד להציע לחנויות הרחוב? האם התכנון האדריכלי העירוני החדש, הכולל פיתוח שמצמצם את אזורי החניה, למעשה מכריע את עתידן של החנויות בלאו הכי, או שמא דווקא יאפשר להם לעבור רנסנס?

sheen-shitof

גם בגוף וגם בפנים

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

אז מה באמת יש לחנויות הרחוב להציע עדיין?

"ישנם יתרונות רבים בהפעלה של חנות רחוב כגון מפגש עם לקוחות מגוונים - תושבי מרכז העיר, עובדי האזור, תיירים ועוברי אורח אחרים", אומרת איילת פיצ'ון עוז, סמנכ"לית שיווק רשת נעלי TOGO, המפעילה סניפים הן במרכזים מסחריים והן כחנויות רחוב, לכן יודעת לזהות היטב את ההבדלים בתרבות הצריכה. "הגיוון הזה מאפשר להגיע לקהל רחב ובכך גם יוצר בסיס לקוחות גדול יותר שיחזור אליך בעתיד. חלונות הראווה של חנויות הרחוב מושכים מבטים של הולכי הרגל לאורך היום, מה שיכול להוביל לקוחות אשר לא התכוונו לעשות רכישה באותו הרגע אבל אהבו פריט מסוים שנתקלו בו להחליט להיכנס לחנות".

איילת פיצ'ון עוז. יחצ,
הרלוונטיות תמיד תישאר. איילת פיצ'ון עוז/יחצ

פיצ'ון עוז אומרת כי הרלוונטיות של חנויות הרחוב תמיד תישאר: "ראינו את זה בתקופת הקורנה שהעצימה אותן ואת חיוניותן. עם השנים הרבה רחובות בערים שונות התקבעו כרחוב קניות מרכזיים וישנם עסקים ונותני שירות שפועלים רק ברחוב. עלויות השכירות בקניונים ובמרכזים המסחריים גבוהות ולכן יש הרבה מבעלי העסקים שמעדיפים לפתוח חנויות רחוב. יש להן קסם המתבטא ביחס האישי ובנוסטלגיה שנעים להתרפק עליה, הן משרות אווירה ביתית ומאפשרות נגישות קבועה לתושבי האזור ובכך נוצרת נאמנות מקומית. הדבר מתקיים הרבה פחות בקניונים ובמרכזים מסחריים גדולים, בעוד שאנחנו רואים את זה יותר בחנויות הרחוב של רשת TOGO, כמו למשל בסנף ברחוב ז'בוטינסקי פינת ביאליק ברמת גן".

בשונה מרשת TOGOהפרוסה בפריסה ארצית, מותג הריהוט היוקרתי והמשפחתי "ניסו רהיטים", מפעיל כבר קרוב ל-50 שנה חנות רחוב אחת הממוקמת ברחוב הרב יצחק ידידיה פרנקל שבדרום תל אביב, עוד מהימים שלרחוב קראו עמק יזרעאל. סביר להניח, שלא נצליח למצא חנות שפועלת כל כך הרבה שנים באותו מיקום בקניון או במרכז מסחרי גדול. הנגריות וחנויות רהיטים הן אולי המזוהות ביותר עם הנוף של חנויות הרחוב והציבור הכללי, לרוב יבקש לרכוש את הרהיטים באופן מסורתי משם.

חנות ניסו רהיטים בתל אביב. יחצ,
חמישים שנה באותו מקום - והם לא מתכוונים לזוז. ניסו רהיטים/יחצ

"בחנויות הרחוב יש משהו מיוחד, הן משדרות אותנטיות וחמימות ואצל רבות מהן בעיקר אלו בעלות ותק", אומר יוסי אדוט, בנו של ניסו אדוט שהקים את החנות ועובד בה עד היום ואחד מבעלי המותג, "קיימת זיקה שורשית לרחוב או לאזור בו הן ממוקמות והן מקבלות את האופי שלו. מתקיים גם קשר בין הדיירים מסביב לחנויות, למעשה אפילו ההורים שלי הכירו אצלנו בשכונה. אמא שלי לילי התגוררה ממול לחנות ואבא שלי שהיה עובד ברפדיה כאן היה צופה בה מהחלון. יום אחד נוצר ביניהם חיבור וכל השאר היסטוריה".

אדוט, לא מאמין שלקניונים יש יתרון משמעותי על חנויות הרחוב: "אמנם הקניונים מקורים ולאור כך מותאמים יותר לבילוי בימי קיץ חמים או חורף גשומים, אך ברחוב יש אווירה שמחה ותוססת והוא מייצר הרבה יותר עניין. הקולות, האנשים, התנועה המשתנה מדי יום, מעניקים לו קסם מיוחד שלא ניתן למצוא בקניונים הסגורים. אין תחליף אמיתי לטיולי בשדרה של חנויות, לנשום את האוויר הצח, לעצור לאכול גלידה או לשתות קפה ולדלג בין חנות לחנות".

אדוט לא מפחד מתהליך ההתחדשות: "לתפיסתי האדריכלות העירונית החדשה לא פוגעת בחנויות הרחוב, שכן הפיכת הרחובות לשדרות ומדרחובים להליכה במקום כבישים עדיפה על המצב כיום. הבניה החדשה נותנת הרגשה של אזור תחום ותורמת לאווירה הנעימה של הרחוב. היא מעניקה לו אופי וחוויית קניה ובילוי אחרת לגמרי לצרכן. נכון שבניגוד לחניה בקניון, ברחוב הלקוח צריך להחנות את האוטו באזור מסוים אולי אף מרוחק ואז לחזור אליו, אבל הלקוחות כיום מגיעים לחנויות על מנת להעביר שם לא מעט זמן ולהתרשם, ולא לעצירה רגעית ולהתקדם הלאה".

חנות ערד טקסטיל. יחצ,
חנויות רחוב ימשיכו להצליח? תלוי איפה. ערד טקסטיל/יחצ

בשונה מאדוט, ליאור כהן, סמנכ"ל המכירות ומנהל רשת "ערד טקסטיל", שפתחה בשנים האחרונות רשת סניפים ומשווקת גם למיטב המלונות היוקרתיים בארץ ומחוץ לארץ, חושב אחרת. "מאוד תלוי באיזו עיר מדובר", הוא מסביר, "לתכנון האדריכלי של העיר יש חשיבות רבה בחיזוק שטחי המסחר ברחובות. הקמת מדרחוב וצמצום שטחי חניה לא מסייעים לצמיחה של חנויות רחוב ופוגעים בדרכי הגישה. תכנון של מדרחוב מצריך הערכות להקמת חניונים במרחק הליכה. זה חלק מפיתוח העיר ומהלכים אדריכליים מסוג זה צריכים להיות מגובים בניתוח כלכלי ושיווקי. הקניונים מספקים חניונים ואילו לחנויות הרחוב אין את הפריווילגיה הזו והן תלויות ביוזמות עירוניות".

עם זאת, הוא מאמין שיש מקום גם לחניות הרחוב וגם לקניונים, והם לא צריכים לבוא אחד על חשבון האחר: "יש מקום לשניהם אבל שוב מאוד תלוי במיקום. האם התחבורה הציבורית מפותחת ועוברת באזור בו ממוקמת החנות, האם יש תשתיות תומכות כגון חניה בקרבת מקום, מדרכות נוחות, שילוט ותאורה. ברוב המקרים ניתן להבחין בין הקהלים של חנויות רחוב וקניונים, אלו קהלים עם צרכים שונים".

גם כהן מדגיש את היחס החם והאישי שנוצר בין חנויות הרחוב לדיירים מסביב: "לערד טקסטיל יש חנות רחוב אחת הממוקמת ברחוב ביאליק ברמת גן, שם חנויות הרחוב מהוות מוקד מסחרי חזק ושוקק. בעיר צפופה כמו רמת גן הצרכנים יעדיפו חנות באזור מגוריהם ולא קניון מרוחק אליו. אחד היתרונות הבולטים הוא שתושבי האזור יכולים להגיע לחנות בהליכה או רכיבה על אופניים. חנות רחוב גם משרתת בין היתר את השכנים הקרובים ומתפתחים יחסי שכנות וקרבה בין צוות החנות לבין תושבי בשכונה".

לה קוראליס. יחצ,
מבנים חדשים? וולקאם. דניאל בן ישי, מנהל קצביית לה שרולה/יחצ

אחת השכונות הוותיקות במערב העיר ירושלים שמקבלת גם ייחוס יוקרתי היא שכונת בקעה. עם השנים אוכלוסיית השכונה השתנתה, הציבור הפך למבוסס מאוד, אנגלו-סקסים ועולים מצרפת הגיעו והתיישבו בשכונה בעלת האופי המסורתי דתי. העסקים בשכונה נמנים בגלל המיקום עם הפלח היותר חזק כלכלית ועם זאת שומרים על האופי של המסחר המסורתי.

בשכונה מתנהלת בגאון מעדניית בשרים המשמשת גם כקצביה - כשרה למהדרין, "לה-שרולה". לאחרונה החלו להתקדם בשכונה תכניות לחידוש פניה, כשיש לזכור שבירושלים יש לנושא עדיפות משמעותית מצד ראש העיר משה ליאון. "מדובר במהלך מבורך", מתלהב דניאל בן ישי, מנהל הקצבייה, "השכונה אמנם בעלת פרופיל גבוה מבחינה סוציו-אקונומית, אבל המבחנים ברובם ישנים וזקוקים לתחזוקה שוטפת כל הזמן. צריך רק לדמיין איך השכונה תיראה ואיזה כיף ונעים יהיה לספק פה שירות לתושבים עם מבנים חדשים, עם אפשרות להנגיש את המקום ולגרום לכלל האוכלוסייה ליהנות מהתוצרת שלנו. זה נכון שמורגש אצלנו כאילו הנושא המסחרי שונה מרוב המקומות בעיר, אבל בהיבט של שנים קדימה? יכול לעשות טוב לכולם".

בית שטרן. יחצ,
כשמקום מטופח הוא יותר מזמין. בית שטרן/יחצ

בלב שדרות ממילא היוקרתיים בעיר, ממש בתפר שבין מזרח למערב ירושלים, מצוי לו בניין לשימור, "בית שטרן" שמו. האזור הוא חלק מתכנית פיתוח עירונית שהושלמה בעשור השני של תחילת שנות ה-2000, כשהנגישות של החנויות בשדרה ושאר העסקים לממכר מזון מזכירים ממש את הקשר הישיר והבלתי אמצעי שידענו בעבר בעולם העסקים.

שלומי תורג'מן, המחזיק יחד עם מספר שותפים במסעדת הבשרים הג'וי, יחד עם מסעדת ההמבורגר ברלין והמסעדה האיטלקית לוצ'ינה בממילא, מתאר מנקודת מבטו: "כשהמקום מטופח ומושקע אין ספק שהוא הרבה יותר מזמין לקהל הרחב. אנחנו לקחנו צעד קדימה והשקענו גם בעומק עומקו של הצד הקולינרי בזכות התנועה הרבה והתחרות הבריאה באזור- להיות הכי טובים במקום הכי נוח וטוב. אני משוכנע שככל שהרשות העירונית תעודד טיפוח והתחדשות, כך ייטב לחנויות הרחוב. תרבות הקניונים קצת בלעה את המסחר המסורתי, ודווקא כאן בירושלים לעירייה יש אינטרס להחזיר לבעלי העסקים הכוח לספק שירות איכותי ונכון ללקוחות".

תורג'מן מדגיש גם כן את הממשק עם הלקוחות: "כשהשירות איכותי יש חזרה של לקוחות גם בקניונים, אבל כשאפשר להגיע ישירות למסעדה והכניסה היא נפרדת, התחושה שנוצרת אותנטית יותר".

מפגש השייח. יחצ,
מסורת היא שם המשחק. שי נאור, מפגש השייח/יחצ

"מעל ל-30 שנה הסניפים שלנו מצויים ברחוב. תמיד היינו בקשר עם הלקוחות ועבדנו על התנועה של העוברים והשבים", מספר שי נאור, הבעלים של רשת המאפיות הירושלמית "מפגש השייח" ומוסיף, "אנחנו מקווים שעם התפתחות הפרויקטים של התחדשות העירונית נראה תנועה גדולה יותר, וכך יוכלו יותר אנשים לפגוש בסניפים האותנטיים המיוחדים שלנו, לאכול את המאפה המסורתי ולשתות את הסחלב החם שלנו בחורף".

נאור שופך אור נוסף בנושא: "סניף הדגל שלנו ברחוב האומן בתלפיות מצוי במיקום מרכזי לתנועה של לקוחות. מדובר באזור בו העירייה מתכננת לשנות במסגרת ההתחדשות העירונית כדי לקיים אזורי מסחר נעימים יותר וגם לספק עוד אפשרויות למגורים. בעיני מדובר בדבר מבורך".

עיצוב פנים ראובני אדריכלי פנים. 3Division,
ההתחדשות תשפיע על המסחר. - מרכז מסחרי בתכנון ראובני אדריכלי פנים, הממוקם ביציאה מהרכבת התחתית שתוקם בר"ג, אדריכלות בראלי-לויצקי-כסיף/3Division

ומה נאמר בגזרת בעלי המקצוע האמונים על הליך ההתחדשות העירונית.

מעצבת הפנים קארן ראובני ממשרד "ראובני אדריכלי פנים", שמשרדה אחראי על תכנון קניוני G בכפר סבא, צמרות בתל אביב ובימים אלה מתכננים את אזור המסחר של התחנה התחתית ברכבת התחתית בז'בוטינסקי פינת בן גוריון בר"ג, מסבירה: "ההתחדשות העירונית תשפיעה על המסחר ברחוב. בפינוי-בינוי ההתייחסות היא למספר בניינים, כאשר הטיפוח הוא כולל ואינו מתייחס אך ורק למגורים אלא לכל הסביבה. כאשר התהליך נמצא באזור מרכזי מספקים לו גם שטח מסחר שמתפקד כקניון פתוח. המרכזים המסחריים הם חלק מחנויות רחוב - מפתחים את השטח, נותנים במה לבתי קפה חיצוניים, פארקים וכאמור גם חנויות".

קארן ראובני. שרון דותן,
חוויה שונה עם אופי קהילתי. קארן ראובני/שרון דותן

אז איך זה ישפיע על החנויות הקיימות? "יש גם חנויות שהיו בעבר, עוד טרם ההתחדשות העירונית, ואלו מגיעות למסחר במתכונת חדשה ומודרנית יותר. אליהן מצטרפות חנויות חדשות בעלות אופי חדש, עם נראות אחרת. המטרה היא להעניק חוויה שונה עם אופי קהילתי, כשהשכנים ייצאו החוצה, יהיו חלק מהקהילה. אלו לא סופרים ענקיים, אלא חנויות עם אופי מעודכן".

ראובני מסכימה שפריחת הקניונים דעכה: "כיום, הישראלים מעדיפים את המרכזים הקהילתיים-שכונתיים הקטנים שלרוב פתוחים לרחוב ואינם סגורים. יש לנו מדינה עם מזג אוויר מאוד נוח, מה שמשפיע על ההעדפה. גם סוחרים וגם לקוחות הבינו את יתרונות חנויות הרחוב. היזמים פונים לקהילה. לכן אני מעריכה שהמסחר הקהילתי בהחלט יצבור תאוצה וימשיך להתפתח, על אחת כמה וכמה בשכונות חדשות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully