114 שנים חלפו מאז שהנרי פורד הצהיר על "המכונית להמונים", ייצור רכב הפורד מודל T אשר שינה את חיי היום יום של רבים ואפשר להם להרחיב את האופקים ואת אפשרויות התעסוקה שלהם. האימוץ ההמוני של הרכב בהחלט עשה מהפכה תחבורתית, אך הוא גם הוביל לתוצאות קצת פחות נעימות, כמו זיהום אוויר חמור ועומסי תנועה כבדים בערים המתועשות.
את תופעת הפקקים כבר מזמן נכון יותר לכנות כמשבר ולא כבעיה. אם בעבר היא הייתה מזוהה בעיקר עם תושבי גוש דן, בשנים האחרונות היא הפכה לנחלת הכלל ולמטרד גם עבור תושבי הערים הגדולות בפריפריה. הדבר לא מפתיע כמובן, בדומה לכל תופעה נקודתית אשר לא זוכה להתייחסות הולמת ובזמן הנכון, כך גם תופעה זו מתרחבת ומעיבה על שגרת היום יום של פלח ציבור עצום במדינת ישראל.
הסיבות לכך, כידוע, מקורן בהיעדר מענה בדמות תשתית תחבורתית ציבורית מותאמת לשינויים הדמוגרפיים והסוציו אקונומיים שעוברים על המדינה. בישראל, על פי נתוני הלמ"ס נכון לסוף שנת 2021, מספר כלי הרכב הפרטיים גדל ב-4.4% כאשר בשנת 2020 נרשם גידול של 2.9% בלבד. כ-405.2 אלף כלי רכב נוספו וכ-254.4 אלף נגרעו ממצבת כלי הרכב הפעילים, כך שמספר כלי הרכב גדל בכ-150.8 אלף מכניות. הקילומטראז' הממוצע למכונית בשנה בישראל עולה בהתמדה גם הוא ועמד בשנת 2019 על כ-15.5 אלף ק"מ.
גם רמת המינוע המשפחתית עלתה בהתאמה ובשנה החולפת עמדה על 406 כלי רכב לכל 1,000 תושבים, לעומת 397 בשנת 2020. ל-34.6% ממשקי הבית בעשירון השביעי בישראל יש שתי מכוניות או יותר, בעשירון התשיעי השיעור עולה, ובעשירון העשירי והעליון הוא מגיע אף ל-55%. משמע - יותר ממחצית ממשקי הבית מחזיקים בשתי מכוניות או יותר.
הנתונים הללו לא משאירים מקום לאופטימיות עבור עתיד התחבורה העירונית בשנים הקרובות. אז מה יהיה המצב בעוד 5-10 שנים באמת? אילו פתרונות קיימים?
"המחסור במקומות החניה, מחירי הדלק הגבוהים וכמובן בעיית הפקקים, לצד מזג האוויר הנוח ומיעוט בימים גשומים, היו אמורים להפוך את ישראל לגן עדן לדו-גלגלי, אפילו למעצמה", אומר תומר קומרוב, מנכ"ל מטרו מוטור, יבואנית הדו גלגלי ורכבים לתרבות הפנאי הגדולה במדינה, אשר לאחרונה נכנסה גם אל שוק הרכב החשמלי עם השקת המותג הראשון שלה בישראל ה-LEAPMOTOR, "במדינות קרות יותר, אשר תנאי האקלים בהן נוחים פחות לרכיבה, ניתן לראות שהכלים הדו־גלגליים מהווים כ- 15% מסך שוק הרכב, בעוד בארץ השוק הזה עומד סביב ה-8% בלבד. גם כאן אפשר וצריך להגיע למספרים דומים. אני מעריך שזה יקרה ובעוד עשר שנים שוק הדו-גלגלי יכפיל את עצמו ויעמוד על 35-40 אלף כלים שיימסרו בשנה".
הרכבים הדו גלגליים עוברים תהליך לגיטימציה הדרגתית הן ציבורית והן ממשלתית. דוגמה לכך היא הכרזתה של שרת התחבורה היוצאת על פתיחת אגף ייעודי לרכבים דו גלגליים במשרד על מנת לשחרר את הפקק. "אם יותר אנשים יתחילו להסתכל על הכלים הדו-גלגליים כחלק מהפתרון ולא הבעיה, ואם מגמת העלייה במסירות הכלים תגובה גם בהקלות רגולטוריות כמו באירופה, תיווצר כאן אלטרנטיבה תחבורתית אמיתית למשבר שנקלענו אליו, וזה עוד לפני שהשוק החשמלי ישתלט על כל התחבורה העירונית".
ההערכה של קומרוב בדבר עתיד הרכבים החשמליים מתבססת על קצב גידול שרק הולך ועולה. בשנת 2021 למשל נסעו על הכביש 16,251 כלי רכב חשמליים, פי 3.6 מאשר בשנת 2020. עתיד הרכבים בישראל כמו בכל העולם יתבסס ללא ספק על רכבים אלו, כאשר באירופה על פי הדיווחים אף ייאסר ייצור ושיווק רכבי בנזין בתוך עשור, מה שיוביל להשתלטות מלאה של הרכב החשמלי.
"המגמה העולמית נוטה באופן ברור לכלי תחבורה חשמליים. לצד היתרונות הסביבתיים הברורים יש כאן גם חיסכון כלכלי משמעותי. לתפיסתי, בעוד כעשור שנים רוב המכוניות שיתניידו על הכבישים בארץ יהיו מכוניות חשמליות מלאות".
תשתית עמדות הטענה רחבה כבר קיימת, אך היא צריכה לגדול ולהתאים לצפי הגידול ברכבים חשמליים ולהתפרס לאורכה ולרוחבה של המדינה, וכן בערים עצמן. שכן שוק הרכבים בישראל מתחיל להיות מוצף בדגמים מקטגוריות שונות, דוגמת דגם ה - LEAPMOTOR T03 אותו החלה לשווק מטרו מוטור, הרכב החשמלי העירוני הראשון שהושק בישראל, כאשר קטגוריה זו צפויה לגדול בעתיד הקרוב.
כאמור, קצב גידול מסירות הרכבים הוא גבוה ועלול להחמיר את הבעיה במיוחד בערי המטרופולין. לשיפור ביעילות התחבורה הציבורית המתבטא בקיצור זמני הנסיעה, כזו שתאפשר ליותר אנשים להגיע לעבודה במרכז מהפריפריה ללא צורך ברכבם הפרטי יהיה משקל גדול בעיצוב מפת התחבורה.
"התחבורה הציבורית יכולה להוות פתרון משמעותי במידה והיא תהיה יעילה ונגישה יותר לציבור, אך כרגע זה לא המצב. במידה והמטרו שנבנה בגוש דן יעמוד בציפיות, בהחלט ייתכן ונראה שינוי ועלייה בתדירות השימוש בתחבורה הציבורית. מצבה של התחבורה העירונית יהיה תלוי בכך מאוד", מסכם קומרוב.
השפעה על הביקושים בענף הנדל"ן
להתייעלות התחבורה הציבורית השפעה גם על הביקושים לנדל"ן. מרבית עליות המחירים בישראל נובעות כידוע מכך שהמשרות הטובות ביותר ממוקמות בערי גוש דן. ערים אלו מרכזות את החברות הרב לאומיות, את חברות הטכנולוגיה המובילות, משרדי ממשלה ואחרים חשובים ונוספים. מדובר בערים בהם המסחר עובד שעות נוספות ואליהם נהוג לעלות לרגל בכל יום כדי ליהנות ממשכורת גבוהה יותר ותנאי עבודה משופרים.
"תחבורה ציבורית טובה ויעילה, עשויה להגדיל את הביקושים לדירות באזורי הפריפריה ולהוריד בהתאמה את הביקושים באזורי המרכז. שכן, תחבורה כזו תאפשר נגישות קלה ומהירה יותר אל ערים אלו המהווים את עיקר פעילות המשק והתעשייה", אומר סער פלד סגן יו"ר לשכת שמאי המקרקעין ומוסיף: "בכך גם היצע המשרות ואפשרויות התעסוקה יגדלו משמעותית עבור תושבי ערי הלוויין ואלו המרוחקות מגוש דן. הדבר יוביל לירידה בעומס בכבישי הערים המרכזיות והתלות ברכבים פרטיים תצטמצם משמעותית".
אז האם משהו ישתנה? "בטווח של חמש השנים הקרובות לא יהיה שינוי גדול", אומר בני פרי, אדריכל-שותף ממשרד V5 אדריכלים, "אני צופה שיהיו שניים או שלושה קווים של רכבת קלה, ואלה לא מהווים פתרון לבעיית התחבורה והעומסים שבגוש דן. השינויים הדרמטיים יחולו בעוד עשרים שנה ומעלה, אז נצפה בריכוז עצום של פרויקטי מגורים עם מגדלים של 50-60 קומות שיתרכזו סביב מפגשי תחנות חשובות.
לדוגמה, מסביר פרי, ברחוב ז'בוטינסקי שבין רמת גן לתל אביב רואים איך הנדל"ן כבר עכשיו הולך ומתפתח עם שורה של מגדלים. "יהיו רחובות מסוימים בהם תיאסר הכניסה למכוניות. אלו יהיו רחובות של הולכי רגל בלבד, שישמשו את הרכבות הקלות והתחבורה הציבורית. בתוך כך יצמצמו את הנתיבים, גם העיר תסתגל, ובד בבד גם תקטן כמות כלי הרכב הפרטיים, כמו שקורה בניו יורק. נכון לעכשיו, גוש דן ימשיך להיראות כמו אתר בנייה ענק, בצד הפיגור ברגולציה. אני כן מאמין שהמכונית האוטונומית תהווה פתרון משמעותי, ושלב אחד לפניה נמצא האישור לכניסת הפעילות של אובר".