בחודשים האחרונים אנו מצויים בתקופה בה גם חברות ההייטק מתחילות להדק את החגורות. עובדים רבים מפוטרים, תנאי העסקה כבר לא נוצצים כל כך וגם סוגיית הארנונה מקבלת משנה תוקף. עיריית תל אביב לדוגמה, שבתחומה מרוכזות מרבית חברות ההייטק, החליטה לאחרונה להקשות על החברות לקבל סיווג ארנונה המתאים לבתי תוכנה, ובהתאם ציפיותיהן של החברות לתשלום ארנונה מופחתת, נמוג. רק כדי לסבר את האוזן, חיוב הארנונה המוטל על נכסי המשרדים בתל אביב עומד על כ-400 שקל למ"ר ואילו חיוב הארנונה המוטל על בתי תוכנה עומד על כמחצית מהסכום האמור.
בהתאם לנהלים פנימיים שלא זכו להיות מעוגנים בחוק, חברות ההיי-טק נדרשות להגיש לעירייה מסמכים רבים ומגוונים, למשל: מצבת עובדים, תמהיל לקוחות, סוג המוצר, דוחות כספיים, הסכמי התקשרות ועוד. נדמה עושה רושם שהמגמה של העירייה היא בעיקר להקשות על החברות לקבל את הסיווג, המוביל להנחה. העירייה מייצרת מבחנים שונים, כגון: האם המדובר בחברה המייצרת מוצר שהוא תוכנה או רק נותנת שירות ללקוחותיה? האם המדובר בחברה המשקיעה כספים ניכרים במחקר ופיתוח, או לא? האם כוח האדם של החברה הם אנשי תוכנה או לא? מהי היקפה של מחלקת השיווק בחברה? האם המדובר בחברה המייצרת מוצר עבור מגוון רחב של לקוחות או שמדובר בחברה המייצרת מוצר עבור חברת אם בלבד?
מטבע הדברים, הדבר האחרון שחברות פרטיות, ובפרט בתחום ההייטק, מעוניינות בו זה לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן וביודעה זאת עיריית תל אביב מתעקשת על כך. חברות רבות בוחנות את האפשרות לצאת מתל אביב, כדוגמת חברת סרגון שכבר עברה לראש העין, נס טכנולוגיה שעזבה את תל אביב אחרי 20 שנה ועברה לרעננה, ועוד.
אחת הסוגיות המעניינות בהיבט הזה היא כמובן מיקום הנכס. למיקום הנכס יש הרבה מאוד השלכות הן לעניין הנגישות של העובדים, הנוחות שלהם להגיע לעבודה, הן לעניין דמי השכירות שמשלמת החברה, דמי הניהול וכמובן גם לעניין הארנונה הכללית. השיפור הצפוי בתחבורה בישראל בכל הנוגע לרכבות, אמור לייצר תנועה של עובדים מעיר לעיר. ואכן, חלק מהחברות הגדולות בוחנות כל הזמן את עניין המיקום שלהן.
לכל רשות מקומית יש צו ארנונה משלה, הכולל פירוט של שיטת המדידה של אותה הרשות וכן פירוט של סיווגי הארנונה השונים. לכל רשות יש גם הרבה אפשרויות חיוב, המשתנות בהתאם למיקום הנכס (למשל, לב העיר או אזור תעשייה), שטחו, סוג הנכס והשימוש המבוצע בו. שהרבה רשויות מקומיות מפרשות את חוקי המס באופן נוח יותר לנישומים.
להלן טבלה השוואתית של הרשויות השונות בכל הנוגע לחיובי הארנונה שלהן בנושא הייטק ומשרדים.
בכל מקרה הנוגע לארנונה הכללית, מומלץ לחברות לבצע בדיקה של החיובים. יש לבחון את נושא סיווג הארנונה של החברה בהתאם לחוקי המיסוי של הרשות הרלוונטית. יש לבחון את שטחי החיוב אשר משתנים מעיר לעיר ויש לבחון את האזור בו מצוי הנכס אשר עלול להשפיע גם כן על חיוב הארנונה.
לדעתי, עיריית תל אביב מנסה לרכב על גל השגשוג של המשרדים בתל אביב ולצמצם את הנוכחות של חברות ההיי-טק, המשלמות מחצית מתעריף העסקים. העירייה רואה בחברות ההייטק את הפרות החולבות המודרניות ולא מבינה מדוע יש לתת הטבות לחברות כמו אמזון, פייסבוק, גוגל וכו'. לטעמי, זוהי ראייה צרה. עיר כמו תל אביב צריכה להתגאות בנוכחות של חברות הייטק בתחומה ולא לעודד אותן לעזוב. רק חברות ההייטק יכולות למלא את הבניינים ולהביא לשגשוג של המדינה ובמיוחד של העיר תל אביב. חברות אלה לרוב שוכרות מאות ואלפי מטרים, משלמות ביד רחבה ליזמים שבונים את הבניינים ועובדיהן ממלאים את הרחובות ואת העסקים, כך שכולם נהנים. יש לתת לחברות את התעריף של בית תוכנה ולהקל על המבחנים ולא להקשות. כולנו עוד זוכרים את התקופות שעמדו אלפי מטרים בעיר ריקים, ואף אחד לא רוצה שזה יחזור על עצמו.
הכותב הוא מייסד משרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי