עתיד החינוך והביטחון בישראל: ראשי המועצות האזוריות מדברים

בישראל 54 מועצות אזוריות, בהם יותר מאלף יישובים - מושבים, קיבוצים, כפרים ויישובים קהילתיים. במועצות האזוריות מתגוררים כמיליון תושבים והן משתרעות על פני כ - 85% משטחי המדינה. מרכז השלטון האזורי עוסק בכל תחומי החיים, חינוך ובנייה, חקלאות, תעסוקה ובשמירת הסביבה

חינוך וביטחון, הם הנושאים החשובים ביותר במדינה. ראשי המועצות האזוריות נמצאים בחזית האתגרים, הם אלה שמכירים לעומק את השטח, ומביאים מניסיונם המקצועי לא מעט תובנות והמלצות לממשלה.

מעבר לניהול המוניציפאלי, ראשי המועצות מתמודדים עם אתגרי ביטחון במרחב הכפרי בישראל, שריפות והצתת יערות פתוחים, קו התפר, מוכנות העורף במצבי עימות.

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר יו"ר פורום קו העימות - פערי המיגון בצפון הם בלתי נתפסים, מדינת ישראל החליטה בשנת 2018, על תוכנית מגן לצפון. חמש שנים אחרי, מתוך ההכרזה על 2000 בתים יש היום רק 15 בתים ממוגנים. זה לב הבעיה, בקיבוץ חניתה בצפון, זמן התרעה הוא אפס, קודם נופל הטיל או הרקטה ואז מופעלת האזעקה.

אדיר נעמן, ראש המועצה האזורית שפיר ויו"ר ועדת ביקורת - האיום הוא כבר מעבר לירי הטילים אלא שיבוש השגרה של האזרחים, חמאס מבין שהוא לא יכול על צה"ל ולכן העורף הפך להיות החזית. דורשים מאיתנו כל שנה להשקיע תקציבי עתק בשימור מקלטים ישנים בתוך בטן האדמה במקום לפתח פתרונות הגנה מתקדמים.

ניב ויזל, ראש המועצה האזורית מטה יהודה ויו"ר ועדת תיירות - שריפות והצתות של יערות הם משהו יום יומי, יש לנו למעלה מחצי מיליון דונם של עצים ויערות. אנחנו ערוכים בתקופת הקיץ ונמצאים בכוננות. לצערי, המדינה לא למדה כלום. לפני שנה נשרפו כל הרי ירושלים, ישובי מטה יהודה, היתה ישיבת ממשלה והחליטו להעביר 68 מיליון שקל. עד היום לא הועבר שקל אחד.

אושרת גני גונן, ראשת המועצה האזורית דרום השרון ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות - גדר ההפרדה חולשת על לא מעט מועצות אזוריות לכל אורכה והושקעה בה 7 מילארד שקלים והיא מחוררת לכל אורכה. התרענו לאורך השנים כי החורים בגדר הובילו לטרור חקלאי וגניבות, מרגע שהבינו כי הפלילי הפך לפיגועים לאומנים, אנחנו רואים תגבורי כוחות על הגדר. אנו דורשים ממשרד הביטחון וצה"ל לקחת אחריות על גדר ההפרדה.

ערן דורון, יו"ר ועדת חינוך וראש המועצה האזורית רמת הנגב - כדי לשפר את מצב החינוך, המערכת צריכה לאפשר גמישות לרשויות לייצר שונות בניהול המערכת, כאשר מנסים לייצר 'מכסחת דשא' ממטולה ועד אילת, אז לא יעבוד, גם ילמדו את אותו דבר וגם בדרך שהיא זהה, אז לא יעבוד.
מדינת ישראל צריכה בתחום החינוך, כמו בהרבה תחומים, לשחרר, פשוט לשחרר. לסמוך עלינו, כמו בקורונה שלא סמכו עלינו ואז הבינו שאנחנו הפיתרון. להעביר סמכויות, אנחנו יודעים לעשות את העבודה.

רותם ידלין, ראשת המועצה האזורית גזר - אנחנו במשבר חינוכי עמוק, זה ממש לא רק סיפור של המורים והמורות, נוח לממשלה לדבר על זה שזה מאבק של שכר המורים והמורות, לא, זה מאבק על מערכת החינוך של מדינת ישראל. כבר שנתים אין מספיק גננות במערכת החינוך, אין לנו סייעות, אין לנו מחנכות ל-1 בספטמבר, מנהלים לא ניגשים למכרזים. יש היום במדינת ישראל , חוסר של 3500 כיתות לימוד וגני ילדים, לרשויות מקומיות אסור לבנות בית ספר או גן, אם מתחילים לבנות לפני שמגיע אישור ממשרד החינוך או האוצר, לא מגיע תקציב.

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים - החינוך במרחב הכפרי הוא טוב מאוד, אין משפחה שמגיעה לגור במועצה אזורית ולא בודקת את נושא החינוך. דבר ראשון אנחנו נבחנים בחינוך. ולכן יש צורך בביזור סמכויות, כל מועצה שונה במהותה, גם אזורים גיאורפיים בנוסף גם סוגי אוכלוסיות, ערבים ויהודים, דתיים וחילוניים. יש כאן שונות, משרד החינוך צריך להבין את זה, אנחנו שונים. אנחנו כראשי רשויות כבר הוכחנו, בכל מקום שהמדינה לא יודעת לבצע פעולות, שחררו לראשי הרשויות לבצע.

דני עברי, ראש המועצה האזורית משגב ויו"ר ועדת רווחה - מדברים על משכורת המורים, מה לגבי השכר של הסיעות, עובדי הניקיון, המלווים. יש גם תת תקצוב של עובדי הרווחה והעובדים הסוציאלים.

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה ויו"ר ועדת תכנון וקרקעות - אנחנו שומעים על מחזור במורים ומורות, יש כאן אבסורד, יש עבודה מעודפת בישראל, אבל החינוך לא נכלל בתוכה. יש אלפי חיילים וחיילות שמשתחררים יכולים לעבוד בעבודה מועדפת בתחנות דלק, בתי מלון ומסעדות, אבל עבודה מעודפת לחינוך, את זה עצרו.