אחד מאחרון מעוזיה הפוליטיים של ראשת העיר חיפה, עינת קליש-רותם, שוק תלפיות, גם הוא נופל. שלטי החנופה שפעם סוחרי השוק תלו לכבודה הוסרו זה מכבר, ביום חמישי שעבר החלו סוחרים לתלות שלטים בגנותה.
הסיבה: ההבטחות לא מומשו, לטענתם שיפוץ המבנה ההיסטורי, פרויקט הדגל של ראשת העיר לא מסתיים ולא מתקדם. "בקצב הזה בעוד שנה היא לא תסיים אפילו קומה אחת", אומר ניסים סלמן, מבעלי רשת מאפיית אריאל שסניף הדגל שלו בשוק תלפיות בחיפה והמשמש זה שנים כיו"ר של ועד סוחרי שוק תלפיות, וסוחרי הרצל, החלוץ והדר עליון, "אין שם אפילו עשרה פועלים". אולי גם זה לא. ביקור במקום השבוע מעלה שהמקום סגור ומסוגר.
שוק תלפיות מהווה את אחת הדוגמאות המרשימות ביותר של הסגנון הבינלאומי, הסגנון המכונה "באוהאוס". הוא נבנה על התפר בין שכונת הדר הכרמל ושכונת וואדי סאליב בעיר התחתית. מבנה השוק בתכנונו של משה גרשטל נחשב גם לתצוגת יכולת אדריכלית והנדסית מרשימה של אותה העת. המבנה שכעת שנתיים וחצי לא מצליחים להתניע את השיפוץ שלו, נפתח ב-1940 אחרי שביעילות אותם זמנים נבנה בשנה אחת. זה עשרות שנים שהמבנה כמו הרחובות סביבו הוזנחו.
"אצלי שוק תלפיות וכל האיזור יהיו פרוייקט דגל בהתחדשות העיר ובמיוחד שכונת הדר, ואני אעשה את זה עם המון רגישות ונשמה", הבטיחה האדריכלית קליש-רותם בקמפיין הבחירות שלה לראשות העיר. אחרי שנבחרה, היא הכריזה כי "אחד מהפרויקטים זה קודם כל לשפץ את הבניין". אדריכל השימור אמיר פרוינדליך בליווי המחלקה לשימור מבנים בעיריית חיפה הכין תיק שימור למבנה שכולל חומר היסטורי רב ותיעוד מפורט של תכנונו ותהליכי הקמתו וכן של מצבו העכשווי העגום.
את המבנה ההיסטורי והפיכתו לאטרקציה תיירותית הפקידה ראשת העיר בידי יעל גורכובר, עוזרת בכירה שלה. בשיחה אל זו השבוע היא הכחישה שהפרויקט תקוע וניתקה במילים "אני לא דוברת, תפנה לדוברות העיריה".
בדוברות העיריה לא הגיבו לטענות. גם בחברת שקמונה המנהלת את פרוייקט השיקום-שימור מכחישים שהפרוייקט תקוע. "זה לא שלא עובדים", אומרת מנכ"לית שקמונה, רותי גולדנברג שקיבלה את הפרוייקט, "היה מהלך בין שני מכרזים ויוצא לדרך המכרז החדש". גם היא מפנה לדוברות העירייה שאינה עונה.
יו"ר שקמונה יעקב סלע עזב, גם המהנדס הראשי. "היו הרבה עיכובים שלא תלויים בשקמונה", אומר חבר מועצת העיר וחבר דירקטוריון החברה, אריה בליטנטל שמודה שאינו מעורה בפרטים. אין איש שיאמוד כמה כסף כבר הושקע בפרוייקט הזה. "מה לחברה ממשלתית-עירונית לשיקום הדיור בחיפה ולשיפוץ שוק", תמה יו"ר הסוחרים, סלמן, "איפה חברת יפה נוף? איפה המיליונים שכבר נשפכו שם על קבלנים אחרים?"
"אנחנו לא יודעים מה בדיוק קורה שם", אומר אייל לבקוביץ', הבעלים של "גולדמונד ספרים", חנות לספרים יד-שניה הממוקמת בסמוך לשוק תלפיות ובה בית קפה ההופך בערב לפאב המארח הופעות-חיות, הרצאות, מסיבות, סדנאות ועוד. "כשבונים רואים פועלים, רואים משאיות נכנסות, רואים אבק. זה לא מה שרואים שם", הוא מציין.
"הפרוייקט לא מתקדם כבר המון זמן, אולי שנה, אבל זה לא מפריע לאף אחד", אומרת גילי שולץ, המדריכה טיולים בסביבה, "זה לא שהולך להיפתח שם איזה מתחם תיירותי שיפקדו אותו מאות סקרנים ויהפוך למרכז חיים תוסס. מבנה השוק הזה כבר מזמן ריק ומזמן מת. זה פיל אפור שיש לו ערך אדריכלי ועומד ככה שנים והשימור גם ככה הוא לא בעדיפות ראשונה אצל עיריית חיפה. זה ניכר בהמון מבנים שלא מוגדרים לשימור או מבנים שמוגדרים לשימור ועומדים שנים על גבי שנים בלי שדברים זזים".
אלא שסוחרי השוק המתינו לשיפוץ הזה לא לקידום ערכים אדריכליים או אף תיירות אלא כדי שהאכסנייה לעסקים שלהם תהיה מזמינה יותר, בטוחה יותר, כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד, על כל המשתמע מכך.
"קיבלתי מראשת העיר הבטחות מפה ועד השוק בשכם", אומר סלמן בזעם, "הוליכו אותי שולל ואם הם לא יתקנו באופן דחוף ויכנסו לעבור נונסטופ, אני אתקן את זה וזה יעלה ביוקר לכולם בלי יוצא מן הכלל. הם ירגישו זעזוע שהם לא מאמינים. לפני חודש אמרתי את זה לקליש. היא אמרה שתוך עשרים יום היא תתקשר ותיתן תשובה. היא לא התקשרה. היא והדמיון הפרוע שלה והיועצים שלה. שמו אחת שלא מבינה כלום ולא עשתה כלום. אמרו ששפכה מיליונים. אולי תמצא אותם במקומות אחרים".
"חלפו שלוש וחצי שנים", מונה סלמן את השנים מאז הבחרה של קליש, שעד כה במשך שנים היה תומך נלהב שלה. על הפרוייקט היא הכריזה לפני שנתיים וחצי בכנס 100 שנה לבאוהאוס שנערך בעיר, ובאפריל 2020 החלו העבודות באירוע מתוקשר אחר. קליש הבטיחה אז כי "השיקום יתבצע תוך שמירה קפדנית על אופיו המקורי של השוק ואיכויותיו, בשיתוף עם סוחרי השוק ותושבי השכונה". היא הצהירה לתקשורת, "עבורי זאת אחת התוכניות החשובות שיובילו לחיזוק המבנה העירוני, התעסוקתי, המסחרי, ההיסטורי והתיירותי של חיפה", והבטיחה: "שוק תלפיות יחזור לימיו הגדולים במבנה חדיש ומתקדם".
העירייה מסרה אז כי המבנה הכולל שש קומות ישוקם באופן הדרגתי וכי בשלבים הראשונים ישוקמו שתי הקומות התחתונות תוך שהקומה המשמשת עדיין כשוק פעיל, תמשיך ביעוד זה, "גם לאחר שיקומה והסדרת המסחר בה לרווחת הסוחרים ובאי השוק". אבל, היום, שנתיים ויותר למועד ההכרזות, עולה שזוכה במכרז לשלב א' יוכרז רק השבוע. השלב הראשוני הזה כולל שיפוץ מקיף של שתי הקומות התחתונות וכן בניית מבנה צמוד ועבודות פיתוח. תקופת הביצוע המוגדרת היא עשרה חדשים, אבל מסתמן שזה לכאורה בלבד והמציעים יקבלו ארכה שלא פורסמה. גם עניין זה תמוה. המכרז גם מזהיר שעל הקבלן לקחת בחשבון כי עשוי לקחת זמן לא מבוטל עד אשר הסוחרים יסיימו לפנות את הקומה בה הם משתמשים לאחסון. על רקע הסכסוך החדש, ספק אם את קומת המסחר הם יפנו בקלות. בכל מקרה, גם אם תושג הסכמה, הסוחרים אומרים כי מעבר בין קומות אינו עניין של מה בכך במיוחד כשלוקחים בחשבון לא רק דוכנים אלא גם חנויות ואטליזים. "אני יודע שלא סגרו עם כל הסוחרים", אומר בליטנטל.
"לא עשו מה שהבטיחו. זה לא ייגמר. שנה שלא נפגשתי איתה. נהיה בלגן, כל הארכיטקטים הלכו והסוחרים שלמטה נקברו", אומר יו"ר ועד הסוחרים, סלמן, "אמרתי לה שכל דבר בסוף מתפוצץ. היועצים שלה הרסו אותה. רבו עם כל העולם. הם לא נותנים לאף אחד להיכנס. כאילו שזה הכור האטומי בעיראק. יותר משנה שלא נכנסתי שם. מה שראיתי הספיק לי. הבנתי שפה עובדים על מישהו בעיניים ועלי אי אפשר לעבוד. המצב של הבניין על הפנים וחצי מהשוק למטה סגור".
לבקוביץ מתגורר מעל חנות הספרים שלו ברחוב עקרון הסמוך. "האיזור הזה מוגדר כאיזור א' לארנונה אז אני משלם 30,000 שקלים לשנה ארנונה ואין ברחוב שלנו אפילו פנס בכניסה, המדרכות שבורות, בגלל תוואי השטח הכניסה לחנות שבורה ולא נגישה לנכים", הוא מתאר, "\אז ביחס לכמה שאני משלים אני מקבל כלום. העירייה השקיעה הרבה ברחוב סירקין במיוחד באיזור של המסעדות".
צריך לציין שניכר כי בסצנת המסעדות והעסקים הפאנקיים ניכרת שביעות רצון רבה הן של היזמים והן של המבקרים, מקומיים ואחרים כאחד. "סיפור המסעדות הוא דבר טוב", מודה גם סלמן, תוך שהוא בכל זאת מסייג כי, "מצד שני הפתרון שלה לקח את החניה בכחול-לבן לאורך המדרכות, שהיתה אמורה להכניס חמישה מיליון שקלים בשנה לטובת השוק" ומצביע על סככות הדוכנים לאורך הרחוב, שטרם הוחלפו.
לבקוביץ אומר כי "זה רק מה שמראה שיזמים פרטיים יכולים לעבוד במהירות ויעילות בזמן שברגע שזה עובר לידיים מוניציפאליות העניינים זוחלים". שולץ מסכימה, "באופן כללי העיר הזו מתרוממת רק בזכות יזמים פרטיים ואנשים עצמאיים שלוקחים אחריות לידיים שלהם, כי הם יודעים שאף אחד אחר לא יעשה את זה".