אנחנו וואלה הזירה המקומית, עושים זום אין בשיחות עם מובילי דעת קהל בערים וישובים בישראל, סביב נושאים שנמצאים על סדר היום הציבורי. איתנו, עורכת הדין שני אילוז, פרקליטת צמרת אשר הכריזה על מועמדותה לראשות עירייה טבריה.
אחרי שייצגה בבית המשפט את אהוד אולמרט, משה קצב, ציפי רפאלי ועוד שורה של בכירים שהואשמו בפלילים, מסמנת פרקליטת הצמרת, את כסא ראש העיר טבריה.
בואי נחזור אחורה בזמן, קחי אותנו לחוויות שלך כילדה בשיכון ד' בטבריה?
נולדתי בשיכון ד' בטבריה בגאווה גדולה, המקום שממנו באתי הוא המקום שעיצב אותי היום. אני גדלתי בשכונה מאוד חמה עם אנשים מאוד טובים, בתים פתוחים והכנסת אורחים, אני זוכרת משפחות מרוקאיות לצד ניצולי שואה, המון עזרה הדדית. אבל היו גם דברים פחות טובים, היו גם עבריינים וסמים ברחובות. אני זוכרת שאני אומרת לעצמי, כילדה, איך מכאן אני צומחת. איזה הזדמנויות יש לי להצליח, וזה משהו שאני חושבת שכל ילד אמר לעצמו, אני חושבת מי שמגיע ממקום שיש לו פחות הזדמנות יש לו יותר דרייב להצליח. אני מכירה המון תושבי טבריה ויוצאי שכונה ד', אנשים שניפצו כל תקרת זכוכית, וזה מאוד מרגש בעיני.
לאן לקחת את המסלול שלך?
הייתי ילדה מאוד שאפתנית, אוהבת פוליטיקה ואקטואליה, ישראלית ציונית בלב ובנשמה. מחליטה אחרי התיכון ללכת ללמוד ראיית חשבון, זה המסלול שחשבתי שמיועד לי. בטבריה לא היו לימודים אקדמאיים במקצועות גבוהים כמו ראיית חשבון או משפטים. אני נוסעת ארבע פעמים בשבוע לחיפה כדי ללמוד ראיית חשבון. אני מצליחה בקושי לעבור את הבחינות של ראיית חשבון, חוץ מקורסים במשפטים, בלימודי המשפטים אני מבריקה בציונים של 99 ו 100. אז, כנערה צעירה אני שואלת את עצמי האם אני יכולה להודות שאני לא טובה בהכל, בלימודי ראיית חשבון אני פחות טובה, אומרת לעצמי קומי אחרי שנה וחצי , תעזבי את לימודי ראיית החשבון ותתחילי ללמוד משפטים.
זאת היתה החלטה מאוד קשה, אני בטוחה שהרבה סטודנטים יזדהו איתי, כי יש תחושת כישלון, להודות שאני לא טובה במשהו, זאת החלטה מאוד אמיצה. יש הרבה ששומעים אותי ונמצאים במקצוע שלא מתאים להם, שהם לא מתחברים אליו, אבל קשה להם ומה נגיד למשפחה ואיך נתמודד עם תחושת הכישלון. אז אני אומרת נכון, התחושה מאוד קשה, אבל תקומו ותעשו את זה, תאמינו בעצמכם, כי אם אתם במקצוע שאתם לא אוהבים ובוחרים בו, יש מקצוע אחר שאתם תצליחו בו.
לקחת את המקום של הכישלון להזדמנות ועשית את זה ביג טיים, עם קריירה ארוכה מאוד בעולם המשפטים ...
זה לא היה כל כך פשוט, נאלצתי לעזוב את טבריה כדי ללמוד משפטים במרכז. גרתי לבד, רחוקה מהמשפחה. אני זוכרת שקבלתי את המכתב שהודיעו לי שהתקבלתי ללימודי משפטים, הייתי בהלם. אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. האתגר היה איך מתמודדים עם מימון הלימודים, אני לא באה ממשפחה עם כסף. עבדתי בשלוש עבודות כדי לממן את הלימודים.
14 שנים את בתחום המשפטים, צברת לך רשימה ארוכה מאוד של לקוחות בכירים, חלקם הואשמו בפלילים, אהוד אולמרט, משה קצב, ציפי רפאלי, אתי אלון, דני דנקנר, ג'קי בן זקן, ראש עיריית בת־ים לשעבר, ראש עיריית רמת־גן לשעבר. השאלה הצפויה למה לי פוליטיקה עכשיו?
זאת שאלה כל כך רגישה ובדמי. שנים אני צופה מהצד, ניסיתי לעזור לכל ראש עיר שנבחר. שמחתי מאוד שרון קובי נבחר, אגב, לא הכרתי אתו לפני ולא הייתי מעורבת בפוליטיקה המקומית.
לא הייתי מעורבת בכאוס, השידורים והאלימות. הרבה שואלים אותי אז איך תמכת בו? אני ראיתי אדם שבא לחולל שינוי בעיר אחרי שנים של נמנום והזנחה, בא בחור צעיר עם דרייב, נתמוך בו. זה לא קרה. ניסיתי בכל כוחי לעזור מהצד להביא קשרים.
הבנתי שאם לא נמצאים בתפקיד שניתן להשפיע, לא באמת ניתן לעשות משהו. אני בעיצומה של קרירה משפטית מאוד ענפה, מתפרנסת יפה מאוד, צריך להגיד את זה לציבור, אני עוזבת את אזור הנוחות שלי. עשיתי מספיק לביתי, ברוך השם, אני לא יכולה לעמוד מהצד ולראות את העיר דועכת, לכן החלטתי במקום לשבת ולהתלונן, לקום להשפיע ולשנות. זאת היתה החלטה מאוד קשה, לילות ארוכים של נדודי שינה. כי כלכלית זה לא נוח לי, זה ויתור מאוד קשה ,להיכנס לקלחת פוליטית מאוד לא פשוטה, אבל הגיע הזמן שיהיו לנו ראשי ערים אידיאולוגיים.
אני מדברת על זה אנשים אומרים לי שאני קצת נאיבית. אל הפוליטיקה אנשים באים מאינטרס. אבל אנחנו הדור הצעיר החדש בא ממקום עז לשנות, אידאולוגית, להסתכל לתושבים בעיניים ולהגיד באתי לעבוד בשבילכם. אני לא מחפשת כסא, אני לא מחפשת כתר, את כל הדברים האלה כבר יש לי. אני באה להסתכל לתושבים בעיניים, לתושבי השכונות, אלה שפונים לעירייה ולא עונים להם, אצל אלה אני רוצה לעבוד.
הקלישאה מספרת שטבריה נתקעה בסדרה של שמות השמונים, איך התפספסה עיר התיירות עם האגם הכי יפה בישראל?
אני אגיד לך יותר מזה, בשנות השמונים המצב היה יותר טוב. אני כנערה בתיכון בשנות התשעים, הכל היה פתוח ותוסס. היום העיר נמצאת במצב בגרוע ביותר שהייתה אי פעם. מבחינת תרבות, תיירות וחזות העיר. העיר הזאת כולם מדברים על הפוטנציאל המבוזבז.
צריכים להיות הגונים, אומנם אני במשחק פוליטי ואני צריכה לתקוף את היריבים הפוליטיים שלי, אבל צריך להיות הגונים ולהגיד בואו נסתכל מכאן קדימה. אני לא במקום של לתת ביקורת על ראשי ערים קודמים. אבל יש עובדות בשטח ועל זה אי אפשר להתווכח. העיר רחוקה מלהיות עיר תיירות.
יש כאן אנשים שהבטיחו להם כל כך הרבה ושום הבטחה לא התקיימה. זה של ראשי הערים הקודמים ונבחרי הציבור, את הכישלון רואים. אמרתי ואחזור על זה שוב, אני מצפה מהם להניח לדור חדש וצעיר לנהל את העיר הזאת, מספיק לחפש כיסאות, תחשבו על התושבים ועל העיר. דבר שני זה הממשלה שלא השכילה לקחת את טבריה כיעד לאומי ולטפח.
טבריה היום עם ועדה קרואה של משרד הפנים אחרי הדחת ראש העיר רון קובי בשנת 2019, איך את מסבירה את מה שקרה פוליטית בעיר בשנים האחרונות? למה לא הקדימו את הבחירות בטבריה?
אני צריכה להיות הגונה וגם להגיד מילה טובה בועז יוסף, עושה עבודה לא רעה, הוועדה הקרואה עושה עבודה לא רעה, איזנו את התקציב, יש רוגע מסוים בעיר. אבל הוא לא נבחר ציבור.
עיר, במיוחד טבריה, צריכה ראש עיר עם לב ונשמה שיסתכל לתושבים בעיניים. אחרי שהשר דרעי החליט להחליף את מוני מעתוק. אני וגם מועמדים אחרים פנינו לשרת הפנים איילת שקד ובקשנו לקיים בחירות מוקדמות. היה חלון הזדמנויות משפטי עד דצמבר 2021 להוציא את העיר לבחירות, השרה החליטה, כנראה משיקולים פוליטיים, שלא לערוך בחירות מיוחדות בטבריה, היא יכלה ולא עשתה זאת. אני פגשתי את איילת שקד, היא הסבירה בפגישה שבועז יוסף התחייב למלא את תפקידו עד אוקטובר 2023. הוא מצהיר בכל מקום שהוא לא מתכוון להתמודד והיא התחייבה שיהיו בחירות 2023 בשנת . לומר לך שאני חותמת על האמירה הזאת, לא בטוח.
לדעתך, רון קובי, עשה נזק תדמיתי לטבריה?
לדעתי הוא עדיין ממשיך לעשות נזק תדמיתי לטבריה. יש ביקורת והיא צריכה להישמע, יש דברי טעם בדברים שהוא אומר,יש לי מחלקות קשה על הדרך, האופן ואיפה הוא אומר את זה. כביסה מלוכלכת מכבסים בבית, אני יושבת בתקשורת הארצית אני אומר רק דברים טובים על העיר.
טבריה נחשבת עיר שמרנית, אפשר להגיד מסורתית, היא כבר מוכנה לדעתך לקבל אישה לראשות העיר? האם הדתיים שהם 20% בערך מתושבי העיר יצביעו עבורך?
יש הבדל בין הדברים שאומרים ברחוב לבין מה שיהיה ביום הבחירות. אני מופתעת מכמות התמיכה, אנשים מסורתיים ודתיים שמביעים תמיכה. אני גאה באנשים שאומרים, הגיע הזמן לעיר הזאת אישה בלי אגו, שלא תעשה חשבונות פולטים ותרצה לסגור חשבונות. אני מסתכלת על האנשים כבני אדם. ואני חושבת שאנחנו הנשים יכולות לעשות את זה טוב יותר, בלי פנקסנות וחשבונאות. יום אחרי שאני אבחר אני מוחקת את הכל ומתחילה דף חדש. אני נרגשת מהתמיכה שאני מקבלת.
הכרזת לפני שנתיים שאת מועמדת לראשות העיר, זה ארוע מאוד מחייב, מה את עושה מאז למען תושבי טבריה?
אני רצה למרחקים ארוכים, אני לא הכרזתי סתם. המטרה שלי היתה להביא להקדמת הבחירות. לקחתי בחשבון שההחלטה יכולה להיות אחרת, אני לא מתחרטת. אני קמתי ואמרתי אני כאן עכשיו ואני כבר עושה למען העיר. עזרה יומית בלתי פוסקת לתושבים שעליה אני לא מדברת, אני עובדת עם צוות מאוד גדול. אני דוחפת את טבריה עם שרים וחברי כנסת, אני אומנם מגיעה ממפלגת הליכוד אבל אני מכירה את כולם, מבחנתי טבריה היא על פוליטית.
פגשתי את ראש הממשלה בנט ואיילת שקד שרת הפנים ועוד שורה של חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית וכל הזמן צריך לדבר איתם טבריה, איך מקדמים את טבריה, זה משהו שלקחתי על עצמי. כמובן גם המגזר הפרטי, אי אפשר להסתמך רק על תקציבי ממשלה, ראש עיר חזק צריך לדעת איך לעשות את זה במגזר הפרטי, אני שומעת כל כך הרבה את המשפט, שיהיה ראש עיר לטבריה שנבחר באופן דמוקרטי אנחנו נבוא להשקיע בטבריה או במילים אחרות, שתיבחרי אנחנו נבוא.
בעצם תושבי טבריה הם בני ערובה עד שיהיו בחירות בעיר?
אני ישבתי בפגישה עם ראש הממשלה נפתלי בנט והוא אמר בנוכחות אנשים, משפט מאוד נחרץ, עד שלא יהיה בטבריה ראש עיר שנבחר בצורה דמוקרטית אנחנו לא נעביר תקציב לטבריה.
יש החלטת ממשלה משנת 2012 להשקיע 150 מיליון בטבריה, את יודעת מה קרה עם זה?
לא קרה איתה כלום, ולא יקרה איתה כלום, עד שלא יהיה ראש עיר נבחר שידפוק על שולחנות וידרוש את זה ומעבר לזה. אני יכולה להבין את ראש הממשלה, אני פוגשת הרבה ראשי עיר, אני בתקופת למידה מדהימה. רואים שראש עיר בא ממקום נקי ואידאולוגי עושה כל כך הרבה כדי להקל על יזמים, להקל בבירוקרטיה. אם אני משקיע ורוצה לבוא ולבנות בטבריה, אני לא יודע מה המצב הפוליטי, אין לי דלת פתוחה, אני חושש להשקיע, .יזמים אומרים בוא נחכה שנה וחצי לבחירות נראה מי ייבחר.
איתני הטבע לא בדיוק קשובים למפה הפוליטית בעיר, ראינו מה קרה בכנרת שבוע שעבר והמיקום של טבריה על השבר הסורי אפריקאי , החשש לרעידות אדמה. כולנו יודעים כמה זמן אורכים תהליכים של התחדשות עירונית ותמ"א 38, איזה בשורה את מביאה לתושבי טבריה?
אני תומכת נלהבת של התחדשות עירונית, הבאתי כמה מובילים בהתחדשות עירונית לסיורים בטבריה, הכרתי להם תושבים מקומיים. זאת משימה לאומית, זה משהו שראש עיר נבחר חייב לקדם.
אני קוראת מפה לבועז יוסף, אין דקה נוספת. לשבת עם האנשים ולקדם תוכניות. אם תושבים רואים את בועז יוסף או זה שיבוא אחריו ואני מקווה שזאת אני, תומכים נלהבים, הם לא יחששו לחתום, הם ידעו שיש מי שידאג להם להסיר חסמים ובירוקרטיה.
בכל מקום שנעשתה התחדשות עירונית, זה בזכות דחיפה של ראש העיר. העיר יפיפה, לא יכול להיות שיש שכונות מוזנחות ועם רעידת אדמה הכי קטנה הן נופלות. זאת משימה לאומית שאני אשים אותה בראש סדר העדיפויות שאבחר. אני קוראת לבועז יוסף להפעיל את כל התותחים הכבדים שלו לקדם תוכניות.
הבחירות לרשויות ב 23.10.23, האם התחלת את קמפיין הבחירות, מה התוכניות שלך לשנה הקרובה?
כאשר הכרזתי שאני מתמודדת, אנשים פונים אלי, זה מרגש ומחמם את הלב, פנו אלי יוצאי טבריה שנמצאים בתפקידי מפתח ומבקשים לעזור. מכל המגזרים, אנשי הייטק שאומרים, קדימה, אנחנו כאן כדי לסייע לך. אי אפשר לעשות זה לבד.
בניתי צוות מקצועי מהשורה הראשונה, אני נפגשת עם תושבים ומומחים, אני פה ללמוד מכולם, מכל מלמדי השכלתי. אני מאמינה בעבודת צוות ושיתוף, זה חלק מהאסטרטגיה לעשות משהו חדש פוליטיקה אחרת. עם רשימה של אנשים שלא היו בפוליטיקה.
אנחנו עובדים בשיא הכוח להכין תוכניות. אפילו ברמת חזות העיר, אנחנו חולמים חלומות גדולים על תיירות. אבל תראו את מצב העיר, הכבישים, הפקקים, איזה תיירים יבואו לפה, תראו איך העיר נראית. אין לי ביקורת על עובדי העירייה, אני חושבת שאפשר יותר, גם במגבלות התקציביות, אי אפשר להתעלם ממדרכות משנות השמונים, גני שעשועים שבורים. בשנה האחרונה אנחנו רואים התחדשות, אבל זה לא זה, זה בינוני. מסתכלים על ערים אחרות, ערים במרכז, זה לא זה, אין איכות חיים לתושבים.
היום אמא רוצה ללכת לגן שעשועים אחר הצהרים, אין לה. הטיפול בחזות העיר הוא ראשון במעלה. בהמשך החלומות הגדולים, עיר תיירות, הייטק, חינוך, אנשים היום לא סוגרים את החודש, אין להם איפה לעבוד. אני רוצה שכל אמא תדע, שבעזרת השם, הילדים שלה יגדלו ילדים ויקימו משפחות ליד אמא, כי יהיה להם טוב וכיף עם חינוך, פרנסה ותרבות והם לא יצטרכו לעזוב את טבריה כמו שאני עזבתי.
מתמודדת רצינית לראשות העיר בטח עשתה כמה סקרים, איך התוצאות?
עשיתי סקרים, אני לא אתייחס למספרים. התוצאות מפתיעות מרגשות, המספרים פחות רלוונטיים, זה אישר את מה שאני רואה בשטח, את הכאב של התושבים, כואב להם על חזות העיר, ההזנחה של העיר. תרבותית אין לצאת אחר הצהריים
יש גם את סוגיית השבת בטבריה?
תמיד חיינו בשלום עם החרדים, אני חושבת שאין מקום לשנאת חינם. אין מקום לבלאגן התקשורתי שהיה בתקופת רון קובי, תוריד את הידיים שלך מהחרדים, תוריד את הידיים מהאחים שלנו. הם לא פוגעים בנו, הם לא עושים לנו שום דבר.
בשנות התשעים הטיילת היתה פתוחה ושוקקת חיים בשבת ואף חרדי לא דיבר, חיינו בשלום. ברגע שמביאים תקשורת ארצית ומתעמרים בהם אל תצפה שהם יישבו בשקט. תניח להם, תן להם לחיות בשלום, דברים צריכים לעשות בשיח מכבד ולא באלימות.
לסיום, מה את מאחלת לתושבי טבריה?
אני מאחלת לטבריה,ימים טובים, לראות את העיר הזאת כפנינה של הצפון, הריביירה, יפה נקייה ומטופחת, אני מבטיחה שאני אעשה הכל שזה ייקרה