מדינת ישראל היא בין המדינות הריכוזיות בעולם, אבל אחרי שנים של מאבק שהוביל השלטון המקומי סוף סוף השינוי מתחיל לקרות. העברת הסמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי היא לא פחות ממהפכה והיא צעד משמעותי לעצמאות האזרחים. פחות בירוקרטיה מסרבלת, פחות אישורים מעכבים ממשרדי ממשלה, יותר מידע נגיש ושקוף, ויותר שירותים חדשניים ומתקדמים. אז איך כל אזרח ואזרחית הולכים להרגיש את המהפכה וממה צריך להיזהר בדרך?
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, נכתב במגילת העצמאות, אבל מי כמונו יודע שבה גם עוצבו הררי בירוקרטיות מסורבלות ומייגעות, בה גם הוערמו קשיים מנהלתיים, ריבוי רגולציה ותהליכים ארוכים. כבר שנים שאנחנו מוחים על העדר הסמכויות הנדרשות לשלטון המקומי. שנים של מאבק שמראה שוב ושוב את הקושי לנהל רשות בישראל בגלל המתנה לאישורים בלתי נגמרים ממשרדי ממשלה, בגלל העדר מידע רלוונטי ובגלל צמצום סמכויות של השלטון המקומי לצד הרחבת האחריות שלה במקביל ובאופן בלתי מותאם.
אתגרי הקורונה בשנתיים האחרונות היו במובן מסוים השיא של המאבק הזה. בלחצים בלתי נתפסים נדרשו הרשויות לשמור על חייהם של התושבים בלי לקבל מידע על המבודדים בזמן אמת, בלי יכולת קבל נתונים עדכניים על אנשים שנדבקו, ועם הנחיות סותרות ומנותקות מהשטח. רק אחרי מאבקים ארוכים ומתמשכים קיבלנו לידינו חלק מהסמכויות לניהול המשבר בשטח והוכחנו גם הפעם את היכולות של ראשי הרשויות לנהל את המערכה, לדאוג לצרכים של התושבים שלנו, ולהילחם על פתיחת מערכת החינוך תוך שמירה על חיי הילדים שלנו.
והנה , נראה שהשינוי המיוחל מגיע. הממשלה היום מבינה עד כמה חייב השלטון המקומי את הסמכויות וזה כמובן לא רק קורונה, השלטון המקומי פועל לא פעם עם ידיים קשורות, מנושאי ביטחון פנים, הגנה על התושבים, מערכות החינוך הפנימיות וחלוקת התקציבים, פתרונות תחבורה, החלטות משמעותיות על פיתוח העיר, משבר הדיור ועוד.
ההחלטה של משרדי הממשלה שהתקבלה לאחרונה להעביר סמכויות לרשויות במגוון תחומים תפתח סוף סוף את הסכר, את התקיעות שרשויות רבות היו נתונות בה שנים ארוכות. קידום משמעותי של אישורי תקציב, גמישות בנושא בינוי מוסדות חינוך, הרחבת סמכויות הפיקוח העירוני למען התושבים ובעתיד גם יצירת מקורות הכנסה מנכסים מניבים ע"י הגדלת גמישות הרשויות ויכולתן להיות יזמיות בתחום הנדל"ן כפי שקיים במקומות אחרים בעולם.
ביזור הסמכויות יאפשר לשים את האזרח במרכז ולדאוג באופן המדויק לצרכים שלו. ברגע שהתקציבים יגיעו לשטח וינוהלו באמצעות הרשויות, הבירוקרטיה והסרבול יצטמצמו דרמטית.
אסור לנו להתבלבל. לא מדובר פה בחיזוק רשויות חזקות על פני חלשות. ההיפך. הרשויות החזקות כבר יודעות לנהל את עצמן ומסוגלות לכך, ורק מחכות לקבל את האישור לעשות כן. משאבים רבים וכוח אדם מבוזבז על השליטה של משרדי הממשלה בפעולות ובירוקרטיה של הרשויות המקומיות החזקות. חייבים לקחת את התקציבים האלו ולהשקיע ברשויות שצריכות ליווי וסיוע. שם חשוב למקד את המשאבים ובכך לתרום לצמצום הפערים.
כולנו יודעים שזה לוקח זמן. לקח הרבה זמן מרגע הכרזת העצמאות ועד שכוננו בפועל מדינה עצמאית. ייקח לא מעט זמן לבסס את דרכי הביזור של סמכויות הממשלה לשלטון המקומי, את הפיקוח המותאם למצב החדש ואת המעבר בפועל. אבל אנחנו חייבים להימנע מהמתנה ולפעול עכשיו, לא להמתין עוד. חייבים לדאוג שהממשלה מורידה לשטח את הכללים תוך שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והבנה של הצרכים מלמטה. לראות שהסמכויות שניתנות באמת מאפשרות לשפר את הרגולוציה ואת המחסומים.
אז ביום העצמאות הזה, כל שנותר לנו בשלטון המקומי הוא לאחל מזל טוב כפול ומשולש למדינה, לשלטון המקומי, ולכם התושבים שמגיע לכם להיות עצמאיים בארצנו ואנחנו נמשיך כמובן לדאוג לזה.