אנו נמצאים בנקודה קריטית

התלבטתי האם לכתוב את הדברים הבאים, אך בסופו של דבר, כרגיל, הלב הכריע, כן. הם אמיתיים,
אנו נמצאים בנקודה קריטית. אם לא נעשה מספר שינויים דרמטיים, החברה שלנו תהיה בסכנת התפרקות ממשית. עד כדי כך.

את השינויים האלו יכולים לבצע רק מנהיגים אמיצים ובעלי חזון, אנשים היודעים לקבל החלטות!
אנו זקוקים לכאלו היום, יותר מתמיד.

אם לא נוביל מהפך תפיסתי, תעסוקתי, השקעתי וכד' בנגב (יותר מחצי משטחה של ישראל) ובצפון, הפערים בין הפריפריה "למדינת תל אביב" יגדלו למצב בלתי הפיך, נאבד את השליטה ואת הרוב את היהודי באיזורים אלו וזה יהיה מצב של סכנה ממשית.

הפתרון: להפוך את חיפה, טבריה, כרמיאל, באר שבע, אשקלון למטרופולינים של מעל לחצי מיליון תושבים ולהקים בהם: עשרות אלפי יחידות דיור, בתי חולים, אוניברסיטאות, הטבות ליזמי הייטק, בסיס צבא, רשת רכבות מהירות ועוד.

השארת המשכורות הנמוכות לאנשי החינוך, הביטחון והאכיפה, והשארת העיסוק בענפי
הבניה, הסיעוד, הנקיון ובקיצור: כל מה שהוא לא 8200, לאוכלוסיה הלא יהודית/עובדים זרים, תנציח את התלות המוחלטת שלנו באוכלוסיה זו בשיגרה ובשעת חירום.

הפתרון: הטבות גדולות מאוד, משמעותיות!, שיימשכו צעירים וצעירות ללמוד ולעבוד בבניה, בסיעוד, במשטרה ובהוראה!

מדינה שסביבה ואיתה באותה המדינה מיליוני בני אדם ששפתם היא ערבית ושילדיה ותושביה לא מבינים מילה בערבית היא גם לא חכמה וגם מסכנת את עתידה.

הפתרון: לימודי ערבית חובה! החל מהכיתות הנמוכות בדיוק כמו שלומדים אנגלית והרחבת שיתופי הפעולה וההכרות בין התרבויות, ומגיל צעיר, ודוקא עתה.

אני שמח על הקשר המיוחד שיש לגבעתיים עם העיר כפר קאסם ועוד יותר שמח שבעלי תפקידים בכירים בעריייה כגון: מבקר העירייה והיועצת המשפטית הם ערבים ישראלים.

רק השבוע ראינו דוגמה ומופת של שוטר ערבי נוצרי ז"ל שמסר את נפשו בעבור הצלת יהודים.
מדינה שמתנערת מסמליה, מלימוד ההיסטוריה שלה ומהמסורת התרבותית שלה, מסכנת את עתידה.
הפתרון: החזרה מיידית למערכת החינוך את טקסי יום שישי, לימודי החקלאות, המלאכה, ריקודי העמים, שירי המולדת וכל מה שסימל וייחד את ימי תקומת המדינה ועצמאותה.

יש לנו מדינה מתקדמת שהגיעה להישגים מדהימים בפחות מ 80 שנה, נס של ממש. ישראל מהווה מודל ודוגמה למדינות רבות, יש פה המון אנשים טובים ובשעת צרה אנו מתאחדים תחת צבא חזק מאוד.

אבל, הבסיס לחברה בריאה ולעתיד טוב לילדינו אלו הדברים הרשומים מעלה. זו דעתי.

על השיח האלים שהתפתח ברבות השנים כאן, ברשתות ובכלל וחוסר הכבוד בין האחד לשני, כולל כלפי מנהיגי הציבור שלנו, שזו בעיה לא פחות כאובה ומדאיגה, אכתוב בהזדמנות אחרת

מאחל לכולנו כח ואמונה, כי אין לנו ברירה אחרת, שנדע לקחת אחריות כל אחד על עצמו וסביבתו ושנזכה לראות את השינויים קורים.

ליבי עם משפחות הנרצחים.

אני רוצה לאחל החלמה מהירה לפצועים, ולהוקיר תודה בשם כולנו לאנשי כוחות הביטחון וההצלה, גיבורים כולם.