יום האישה הבינלאומי 2022 כבר בפתח - מיוחד עבור וואלה! מקומי, רב שיח עם בכירות השלטון המקומי. מה דעתן על יום האישה, ההשראה שלהן ותובנות על הדרך המיוחדת שעשו.
מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב יפו: "עם הפיכתי לנבחרת ציבור, היה לי ברור שאני מביאה עימי נקודת מבט אחרת, כזו שמסתכלת דרך עיניים נשיות, דרך הפריזמה האימהית ומתוך מטרה ברורה אחת - לייצר שוויון וביטחון בעיר ולהיות הקול של קבוצות האוכלוסייה המודרות. בקדנציה הראשונה שלי כמחזיקת תיק החינוך לגיל הרך, הובלתי הקמתם של עשרות גני ילדים ומעונות יום בכל רחבי תל אביב יפו, ולראשונה בתולדות העיר יצרתי מעמד חוקי המאפשר לגנות ולגננים בגני הילדים הפרטיים להתמקד בחינוך ילדינו במקום לטבוע בסבך הבירוקרטיה. ביחד עם חבריי לסיעת מרצ בתל אביב יפו, פעלנו כך שבכל גוף עירוני יהיה ייצוג הולם לנשים והבאנו למתן עדיפות לעסקים בבעלות נשים במכרזי העירייה".
ד"ר חפצי זוהר - מ"מ וסגנית ראש העיר באר שבע ומחזיקת תיק החינוך: "יום האישה, הוא יום קריאה, אבל הוא בעיקר יום בחירה, כיצד להתבונן במציאות ויותר חשוב מכך כיצד לבחור לפעול במציאות בה אנו מתבוננות. המציאות מורכבת ובוודאי שישנן לא מעט עוולות, אולם הנקודה החשובה היא, מה אנו בוחרות לעשות במציאות הזו, האם להמשיך ולהתבונן בה באופן שיפוטי ולהמשיך לתארה, או שמא להתחיל לגלות מנהיגות ולהתחיל לייצר מציאות. אני מאמינה בפרואקטיביות ובמנהיגות, אני מאמינה בכל ליבי שמנהיגות יוצרת מציאות, לא מתוך עקה ומצוקה אלא מתוך תשוקה, מתוך מצב תודעתי שמעביר את מרכז הכובד מן החוץ פנימה, אלינו אל עצמנו, אל חולשתנו ואל כוחנו. אין לנו את הפריווילגיה רק להתאונן, יש לפעול בתוך מציאות מורכבת, לא קלה אך בו בעת מזמינה ומכילה."
לירון דורון לוי - משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי : "נשים רבות מוותרות מראש כשהן נתקלות במעמד תחרותי אל מול גברים. במעמד שדורש מהן להתמודד, להוכיח, להילחם, לפעמים לוותר על פרטיות או "להקריב" שעות שמוקדשות לבית. הן פורשות מהמרוץ עוד לפני קו הזינוק. מסתכלות ימינה ושמאלה, מרגישות מאוימות מבפנים ומבחוץ - ומגייסות את התירוצים הטובים ביותר, למה זה לא הזמן הנכון וכמה חבל שזה נפל בדיוק עכשיו".
רחלי משה - מנכלית מועצת מטה יהודה: "די למגדר, די לגדר - לא עוד יום האשה ולא עוד חגיגת נשיות, לא בדמות הנחות בקניונים ולא בדמות שיח נשים עמוק שבסופו יוצאות באופוריה מהולה בתסכול. השכר לא שוויוני, אלימות כלפי נשים בעלייה מדאיגה ועדיין שואלים אותנו שאלות שלעולם לא ישאלו גברים. אז למה לנו יום העוסק כולו בהבדלים בין גברים לנשים ומנציח אותם, גדר ועוד גדר של הגדרות מגבילות. בנינו כבר חומה- איפה השוויון??
מיטל להבי - סגנית ראש עיריית תל אביב יפו: "כיום אני מובילה בתל אביב את אחת מרפורמות התחבורה הגדולות ביותר שידעה העיר בכל שנותיה, כזו שהופכת את פירמידת התנועה ומייצרת ניידות ונגישות שווה לחינוך, לתעסוקה, לתרבות, בילוי ופנאי. ההסתכלות דרך נקודת המבט הנשית שאני מביאה עימי, כמו גם של הצוות הנשי שעימי, מכילה יותר ושמה פוקוס על הנשים, הילדים, הקשישים ועל אנשים עם מוגבלות. זוהי לא רפורמה פשוטה. היא כרוכה בשינוי סדרי החיים של כולנו והיא נוגעת בבטן הרכה של כל ישראלי, שבמשך שנים הורגל לנסוע ברכבו הפרטי. מיתוג והגברת הייצוג הנשי במרחב, פינוי מדרכות לטובת ילדים.ות והולכות רגל, עידוד רכיבה של נשים במיקרומוביליטי, שיפור ודיוק השירות למשתמשות התחבורה הציבורית ותכנון בראי העדשה המגדרית - הכרחיים למציאות חיינו כיום ובוודאי למען הדורות הבאים. הצורך בייצוג הנשי אינו גחמה מגדרית. מעבר לעיקרון השוויון שנדרס ברגל גסה, הרי שמדובר פה בהכרח חברתי - לאומי, כזה שיביא מגוון של נקודות מבט אל שולחן הדיונים, כזה שידע להכניס רבדים נוספים בתהליכי התכנון, וכזה שייצר חברה, עיר ומדינה טובה, שוויונית ומותאמת יותר עבור כולם.ן."
לירון דורון לוי - משנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי: "היום, בגיל 42, אני מכהנת כמשנה למנכ"ל מרכז השלטון המקומי, חברת מועצה בגני תקווה, מכהנת כדירקטורית ב- 5 ארגונים, אמא ל- 3 ילדים, נשואה ליניב, אני מנסה להיות בכל מקום משמעותי בחיים של הילדים שלי, ולהיות בשבילם מתי שהם צריכים. יניב גם עובד במשרה מלאה אבל מגיע לפחות אחה"צ אחד, לוקח לבלט, יורד לגינה מכין אוכל ועושה כביסות. הוא הבין שהוא צריך לעשות את זה גם כשהייתי בתפקיד זוטר ואפילו בחופשת הלידה כי זה מה שהוא ראה בבית הוריו - שותפות. במרכז השלטון המקומי יש רוב נשי שמכהן בתפקידי ניהול, הן אימהות, הן יעילות והן עוד תגענה רחוק. לכולנו ובראשם יו"ר המרכז, חיים ביבס, יש משימה ורצון לראות כמה שיותר נשים בתפקידי מפתח".
רחלי משה - מנכלית מועצת מטה יהודה: "אחרי שהשתחררתי משירות קבע כקצינה בצה"ל, את התפקיד הניהולי הראשון בשלטון המקומי התחלתי 3 חודשים אחרי לידת בתי הראשונה, את תפקידי כמנהלת אגף התחלתי 3 חודשים אחרי לידת בתי השנייה ואת תפקידי כמנכ"לית מועצה, הקונספט כבר ברור, מיד לאחר לידת בני. היום אני המנכ"לית הצעירה ביותר בשלטון המקומי. לא ראיתי את הגדר, אולי מתמימות, היום אני חושבת שזה מה שאיפשר לי להצליח.לא ראיתי איך האמהות שלי מונעת ממני לפרוח או לעבוד פחות קשה, זו לא הייתה אופציה מבחינתי לבחור בין קריירה למשפחה. אני רוצה גם וגם. הרי כל אמא היא סופר-מנהלת, ראיתי איך ההורות מחזקת את החוסן והיכולת להתמודד ולקבל החלטות גם בסיטואציות מורכבות".