במקורות שלנו חז"ל קבעו בלוח השנה ימים וזמנים בהם רצו שהעם כולו יעצור לרגע ויערוך חשיבה וחשבון נפש, הן אישיים והן לאומיים.
יום האישה, הוא יום קריאה, אבל הוא בעיקר יום בחירה, כיצד להתבונן במציאות ויותר חשוב מכך כיצד לבחור לפעול במציאות בה אנו מתבוננות. המציאות מורכבת ובוודאי שישנן לא מעט עוולות, אולם הנקודה החשובה היא, מה אנו בוחרות לעשות במציאות הזו, האם להמשיך ולהתבונן בה באופן שיפוטי
ולהמשיך לתארה, או שמא להתחיל לגלות מנהיגות ולהתחיל לייצר מציאות.
אני מאמינה בפרואקטיביות ובמנהיגות, אני מאמינה בכל ליבי שמנהיגות יוצרת מציאות, לא מתוך עקה ומצוקה אלא מתוך תשוקה, מתוך מצב תודעתי שמעביר את מרכז הכובד מן החוץ פנימה, אלינו אל עצמנו, אל חולשתנו ואל כוחנו. אין לנו את הפריווילגיה רק להתאונן, יש לפעול בתוך מציאות מורכבת, לא קלה אך בו בעת מזמינה ומכילה.
דמות מעוררת השראה ולמעשה שרת החינוך של חיי היא סבתי מרים עליה השלום, שעלתה ארצה ממרוקו בתחילת שנות החמישים. היא נישאה במרוקו, לא לפני שסיימה תיכון אליאנס בתקופה בה נשים לא למדו בבית ספר יסודי, ובחרה יחד עם סבי לעלות לארץ המובטחת מטעמים ציוניים. גדולתה נעוצה ביכולתה המופלאה לא לאפשר למורכבויות והקשיים להפריע לבניית תמונת עתיד גדולה ומבטיחה. היא נטעה בכל 12 ילדיה תחושת ערך ומסוגלות בלתי נגמרת ולמרות קשייה האובייקטיביים של התקופה כולם גדלו בתחושה, שגם השמיים אינם הגבול ובהתאם גם פרצו את דרכם בחיים.
היא איבדה את סבי בתאונה טרגית ובגיל צעיר וגם זה לא שבר את רוחה להיפך היא המשיכה בדרכה למדה באוניברסיטה ולימדה את כל מי שנמצא סביבה גם אנגלית וצרפתית אבל בעיקר, מהם ערכים, מהי נחישות, מהי תשוקה ומהי יכולתה הבלתי מוגבלת, של אישה אחת קטנה- גדולה, לשנות את העולם ולהטביע חותם.
אחת הדרכים המרכזיות לשנות את העולם זה באמצעות החינוך, שהלוא דור העתיד במגוון תחומי הדעת והיצירה, נמצא כעת במערכת החינוך ולנו החובה והזכות לאפשר, להצמיח, להעצים ולפתח אתהמנהיגות הבאה של האנושות. כן זו לא מנטרה זו האמת. ראינו כעת בתקופת הקורונה עד כמה פורצות ופורצי הדרך חשובים במובן הכי עמוק של המילה, עד כמה העזה, נחישות ודבקות במטרה נחוצים להתמודדות עם אתגרים והאתגרים לבוא יהיו גדולים גם כן. לכן מערכת החינוך היא נציבות הדורות הבאים.
בחינוך אי אפשר להסתכל רק על התוצאות, או כפי שאנו אוהבים לקרוא להן, הישגים. חינוך זו ריצה למרחקים ארוכים, חינוך ערכי ואיכותי כרוך בתהליכים, עמוקים וארוכי טווח, לא בהכרח כאלו בהם אתה קוצר את הפרות במהירות כאן ועכשיו. יאנוש קורצ'אק היטיב להמחיש זאת באומרו שהדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים והדואג לדורות מחנך אנשים".
אני סבורה שאחד ההישגים הראויים להערכה בעיר באר שבע, ששותפים לו אנשים יקרים ורבים, הוא הטמעת תפיסת המצויינות כתרבות וכשפה. המצויינות עניינה בבני ובנות אדם, ערכיים מעורבים ומחוייבים לעצמם ולזולתם. המצויינות מחייבת אותנו להאמין שבכל אדם ואדם מחנכים ותלמידים יש נקודות חוזק ייחודיות ( שאינן בהכרח רק בתחומים האקדמיים והסכולסתיים, אלא במגוון תחומי
הדעת והיצירה) ועלינו לעמול כדי לגלותן ולהעצימן.
החינוך איננו תהליך של מסירה אלא מסע משותף של יצירה. אני סבורה כי השכלנו בעיר באר שבע
ליצור שפה ייחודית חדשנית ופורצת דרך בנושא המצויינות, האמונה בכולם ומתן שוויון הזדמנויות אמיתי לכולם למימוש הפוטנציאל שלהם, כולם ללא יוצא מן הכלל. וכעת אנו במסע עם כל המשמעויות של מסע, עליות מורדות הצלחות וכישלונות, כדי להטמיע את תפיסת העולם למדיניות חינוכית ופלטפורמות עבודה המאפשרות יישום אמיתי.
כזה שגם שומר את הראש למעלה אבל עם שתי רגליים נטועות בקרקע כלומר, אוטונומיה, משאבים וגיבוי למנהיגות החינוכית שהיא היא הלב הפועם של המערכת, ולה הזכות והאחריות למעשה החינוכי החשוב.המצויינות איננה ציון כי אם ציון דרך, תכונות גנריות שחשוב שתהיינה לכולם מכוון שהאדם הוא תבנית נוף חלומותיו ושאיפותיו וככל שנגביה בעבור כולם את רף החלומות והשאיפות ובמקביל נחנך לעבודה קשה ומאומצת, מכוון שאין כוכב נולד ההישגים הם תוצר של עבודה קשה ושל התמודדות מתמדת. במצב כזה החברה כולה תימצא במצב תודעתי של התעלות והתקדמות וכך יגיעו הישגים רבים במגוון תחומי הדעת והיצירה.
כאן המקום לציין כי יש למערכת המופלאה שלנו הישגים רבים ברמה המקומית והלאומית והם תוצר של החזון, המנהיגותוהעשייה המופלאה של המנהיגות החינוכית העירונית, גננות וסייעות, מורות ומורים, מנהלות ומנהלים אנשי צוות מנהלי וטכני , כמובן ההורים וכלל השותפים.
האדם הוא תבנית נוף חלומותיו אני רוצה לעודד את כולן לחלום, להגדיר חלומות ותשוקות מתוך ידיעה ברורה שחלומות הם בעלי כח וחשיבות בלתי רגילים גם אם הם משתנים במהלך החיים . אני למשל בילדותי חלמתי להיות מדענית, בהמשך הדברים משתנים ומתעצבים, אבל תשוקה וחלום מעניקים תעצומות וכוחות להתמודד כמעט עם כל דבר. שום דבר לא מנצח חלומות ועיניים נוצצות.
במקביל, צריך גם אורך רוח, צריך לדעת שלא תמיד מצליחים מיד, בחיים יש עליות ומורדות הצלחות וכישלונות אבל מי שמוכנה לעמול קשה ולהשקיע, מי שמאמינה באמת בחלומה ובתשוקתה, תצליח לבסוף במוקדם או במאוחר, לכבוש כל פסגה.
הבחירה של מנהיגות פורצות דרך, היא תמיד בחירה ערכית מתוך רצון לעשות יותר, לא למענן אלא למען החברה, למען עשיית טוב קולקטיבי, תוך השקעה ומאמץ מתמשכים ובלתי מתפשרים, ולמרות הקשיים והמורדות, הן ממשיכות להיות אופטימיות ולדבוק בטוב ובחיובי, אלו שמעניקים כוחות ותעצומות, להתמודדויות מורכבות ומאתגרות, והן רבות ומתגברות כל הזמן. אך כוכב הדרום מאיר את דרך הרוח, רוח האדם שמניעה כל ספינה אל חופים חדשים.